דאגה בישראל: ארה"ב יוזמת משטר פיקוח על יצוא מל"טים

יזמה חדשה של ממשל אובמה לקבוע קווים מנחים לפיקוח גלובלי על יצוא מל"טי תקיפה, כלומר מל"טים שיכולים לשאת פצצות ו/או טילים, מעוררת דאגה רבה בישראל. פקידים אמריקאיים מסרו כי הנושא מתוכנן לעלות בשיחות שינהל השבוע בישראל תת-שר החוץ האמריקאי לעניינים פוליטיים, תומאס שנון - כך מדווח "דיפנס ניוז".

יצוא מל"טים הוא אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל, שנערכות עתה לקראת משבר אחר: החלטת ארה"ב לבטל בהדרגה, בחבילת הסיוע הרב-שנתית החדשה, הטבה שאפשרה לישראל להמיר לשקלים כ-26% מהסיוע הצבאי לישראל מדי שנה. השקלים האלה הוזרמו עד עתה לתעשיות הביטחוניות.

וכמובן, מל"טים חמושים הם עמוד השדרה של הפעולות הצבאיות שמנהלת ישראל נגד טרוריסטים, מציין השבועון.

ככל שישראל רוצה לתמוך בבעלת בריתה החזקה ביותר, היא תתקשה לסמוך ידה על היזמה, שעדיין נמצאת בחיתוליה. פקידי רשות ומומחים ישראלים אמרו ל"דיפנס ניוז", שהתכנית האמריקאית להסדיר יצוא מל"טים חמושים באמצעות קווים מנחים מפוקפקת מבחינה דיפלומטית; לא יהיה אפשר לאכוף אותה באופן מעשי והיא עלולה להנחית מכה קשה על התעשיות הביטחוניות בישראל.

אלוף (במיל.) יעקב עמידרור, שהיה ראש המטה לביטחון לאומי, העלה נימוק נוסף: המהלך האמריקאי עלול לפגוע בפן המבצעי של המלחמה נגד טרור. "אם העולם המערבי המודרני רוצה להוסיף ולהאבק בטרור, היכולת להפעיל (מל"טים חמושים) היא חיונית", אמר עמידרור. "מבחינה מקצועית, חשוב להבין שאין תחליף ליכולות התקיפה של מל"טים".

"דיפנס ניוז" חשף בשבוע שעבר את היזמה לקבוע משטר פיקוח גלובלי על יצוא מל"טי תקיפה, בהובלת משרד החוץ האמריקאי. ארה"ב מקיימת מגעים עם מדינות שמייצאות מל"טים כאלה במטרה לשכנען שיכפיפו את עצמן לקווי הנחיה להגבלת יצוא המל"טים. תעשיות ביטחוניות אמריקאיות פועלות על פי קווים אלה מפברואר 2015.

עמידרור ציין, שהוא אינו מודע ליזמה האמריקאית ושהוא אינו מעורב בשיחות עם ארה"ב. בכל זאת, הוא הזהיר שבלעדי השתתפות פעילה של סין, איראן ורוסיה ביזמה הזו, התועלת שתופק ממנה תהיה שולית, במקרה הטוב ביותר. "בלי התחייבות של מדינות אלה, כל תועלת (מהשיחות) תהיה מינימלית, אם בכלל תהיה תועלת", הוא אמר.

מומחים ישראליים אמרו, כי אם איראן לא תתמוך בתכנית, יוסיפו חיזבאללה וארגוני טרור אחרים לקבל משלוחי מל"טים. ואם רוסיה וסין - ספקיות חשובות של מל"טים למזה"ת ולאזורים אחרים - לא יצטרפו ליזמה האמריקאית, ישראל ויצואניות מל"טים מערביות אחרות ייצטרכו לוותר על שווקים לגיטימיים.

"במגזר היצוא הצבאי בכלל ובתחום המל"טים הצבאיים בפרט אין ריק", אמר טל ענבר, ראש תכניות החלל במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ל"דיפנס ניוז". "המגבלות שהטילה ארה"ב על עצמה (כלומר על יצרניות המל"טים האמריקאיות) הן שהובילו להגברת הנוכחות של מל"טי תקיפה סיניים בעולם".

ענבר ומומחים אחרים ציינו, שמצרים משתמשת במל"טי קייהונג 4, חיקוי סיני של המל"ט האמריקאי פרדייטור, נגד אל קאעדה וארגונים איסלמיים קיצוניים אחרים בסיני. סעודיה משתמשת במל"טים מדגם זה בתימן, ועיראק מפעילה אותם נגד גורמים קיצוניים בתחומה. גרסה קטנה יותר של קייהונג, 3-CH, נמצאת בשימוש בניגריה. ירדן מבקשת כבר יותר משנה לרכוש מל"טי תקיפה אמריקאיים כדי להפעילם נגד דאעש.

"נראה שהיזמה האמריקאית היא מאמץ חסר ערך לנוכח העובדה שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה", אמר ענבר. "כיום, כמעט כל מדינה שמייצרת מל"טים בכוחות עצמה ניסתה לציידם בנשק כלשהו, בגלל צורך ממשי או בגלל שיקולי יוקרה".

הוא הוסיף: "בואו לא נשכח, שארה"ב היא היצרנית הגדולה ביותר של מל"טים לצרכי תקיפה והמדינה שמשתמשת בהם יותר מכל מדינה אחרת... תמהני מדוע החליט ממשל אובמה לדחוף את היזמה הזו דווקא עתה, לאחר שמספר ההתקפות במל"טים של צבא ארה"ב נסק לשחקים בשמונה שנות כהונתו של הנשיא הנוכחי".

משרד הביטחון ומשרד החוץ, שחולקים את האחריות לרישוי יצוא נשק, נמנעו מתגובה און דה רקורד הן בגלל רתיעה מלעורר את כעסה של וושינגטון והן בגלל הרגישויות שאופפות את נושא המל"טים החמושים. "אנחנו לא מדברים על מל"טי קרב; מבחינתנו זה נושא מסווג", אמר פקיד ממשלתי. פקיד אחר הודה, שהיו "חילופי דברים" עם האמריקאים בסוגיית המל"טים, אך הוא הדגיש, כי ישראל עדיין נמצאת בשלב גיבוש המדיניות בתחום זה. "יש רעיונות, אך הכל נמצא בשלב הראשוני", הוא אמר.

לדברי מנהלים בתעשיות הביטחוניות בישראל, הם רוצים להאמין שיזמת ארה"ב היא רק מאמץ לחזק ולצחצח את מורשת הפיקוח על הנשק של אובמה, אך רבים מהם חוששים שמדובר למעשה במאמץ נוסף לדחוק את רגליהם של מתחרים ישראליים בשוק הגלובלי, לדברי "דיפנס ניוז".

מנהלים מסוימים הזכירו את דרישת הבית הלבן לצמצם או לבטל כליל את ההטבה להמיר לשקלים חלק מהסיוע האמריקאי השנתי (כאמור, עד עתה היה מדובר בכ-26% מהסיוע; פלח זה הופנה לתעשיות הביטחוניות בישראל למטרות מו"פ ורכש). מנהלים אחרים העלו את התערבותה של וושינגטון בהחלטת גרמניה באחרונה לבחון את המל"ט הישראלי "הרון". ארה"ב היתה מעדיפה שתינתן עדיפות למל"ט פרדייטור מתוצרת ג'נרל אטומיקס האמריקאית. מדובר בעסקה בשווי 580 מיליון דולר.

מנהל בכיר בתעשיות הביטחוניות העריך, שממשלת ישראל לא תתנגד באופן פעיל ליזמת ארה"ב להגביל יצוא מל"טים, אך הוא הביע תקווה שהממשלה תשתהה ותמשוך את ההליכים עד לכניסתו של נשיא חדש לבית הלבן בינואר 2017.

"איננו יכולים להפריז בהתנגדות, אך אנו צריכים לנסות להרוויח זמן", אמר המנהל הישראלי.

לדברי פקידים אמריקאיים, מדובר בתכנית בת שני שלבים: תחילה פרסום הצהרה משותפת להגדרת מל"טים צבאיים בעלי יכולות תקיפה וזיהוי הקשיים והרגישויות הכרוכים בנושא זה; ולאחר מכן הקמת קבוצת עבודה בינלאומית לניסוח קווים מנחים ליצוא מל"טים כאלה ורכישתם.

ישראל היא מקרה מעניין במיוחד, אמרו פקידים אלה ל"דיפנס ניוז". המדינה היא גם יצואנית חשובה של מל"טים צבאיים וגם משתמשת בהם. היא אימצה את הסדר Wassenaar (הסדר רב-לאומי לפיקוח על יצוא נשק קונוונציונלי ומוצרים בעלי יישומים צבאיים ואזרחיים) ומקיימת אותו, אך היא אינה חברה פורמלית ב-MTCR (משטר לפיקוח על יצוא טכנולוגיות טילים). לכן, ממשל אובמה עושה מאמצים מיוחדים להביא את ישראל מוקדם ככל האפשר לתהליך הדו-שלבי של פיקוח על מל"טים צבאיים.

"הישראלים מקיימים איתנו מגעים פעילים (בסוגיית המל"טים)",אמר פקיד אמריקאי. "אנו רוצים שמדינות מפתח יקבלו מושב בשולחן המייסדים. זו המטרה... העובדה שישראל היא יצואנית בולטת מחייבת שהשקפותיה יקבלו ביטוי בולט יותר".

בכל זאת, אנליסטים אמריקאיים אינם מגלים אופטימיות רבה. "נדמה לי שהסכמה של רוסיה או סין להשתתף במיזם כזה היא חלום באספמיה", אמר מייק בליידס, אנליסט בחברת פרוסט אנד סאליוון, שמתמחה בחקר מל"טים. "גם ישראל עלולה לסרב מפני שהיא אינה נלהבת אפילו להודות שהיא משתמשת במל"טים חמושים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה לנו שבסופו של דבר ישראל תומכת בהסכמי סחר צבאיים בינלאומיים שארה"ב מצדדת בהם".

חברת האנליסטים Avascent זיהתה 15 מדינות (חוץ מארה"ב) שהודיעו על כוונתן לרכוש מל"טים חמושים או שכבר הקצו תקציבים למטרה זו. יחדיו הן צפויות להוציא 13.4 מיליארד דולר בין שנת הכספים 2015 לשנת הכספים 2021 - ומספר זה יוכל לעלות בנקל.