רגע לפני ישיבת מועצת מקרקעי ישראל הצפויה להתקיים היום (ב'), במסגרתה צפויה המועצה לאשר את הרחבת מחיר למשתכן גם לפרויקטים רגילים ועל קרקע פרטית, הקבלנים סבורים שיש להגדיל את הפיצוי שיינתן על כל דירה מוזלת שתשולב בפרויקט כדי להגדיל את ההיתכנות הכלכלית.
במקביל, ממשיכים בהתאחדות הקבלנים להתנגד ליוזמה להבאת חברות בנייה זרות ולהתניה שכלולה בהצעת ההחלטה המתייחסת לתוכנית "תכנן ובנה" בכך שקבלן ישראלי יחוייב בשותפות עם חברה זרה.
"בכדי שהתכנית תגיע לכדי מימוש בהיקף נרחב, אנו מציעים כי המענק יהיה באותו שיעור של ההנחה המבוקשת, כאשר מחיר השמאי צריך להיות צמוד למדד מחירי הדירות", כך כותב עו"ד אמיר הלר, משנה למנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה בהתאחדות בוני הארץ במכתב שנשלח ליו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי, ולמנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שומרון לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל.
"אנו מברכים על מתן האפשרות לבעלי זכויות בקרקע לבניה רוויה (שלא במסגרת מכרז "מחיר למשתכן"), לעשות "הסבה" למסלול "מחיר למשתכן". יחד עם זאת, אנו סבורים שמתן מענק בשיעור של 137 אלף שקל אל מול התחייבות היזם לתת הנחה של לפחות 200 אלף שקל ממחיר שוק, עלול להביא לכך שמעטי מעט יעשו בכך שימוש - וחבל. מה גם שהמועד הקובע להתייחסות שמאית הינו לפני למעלה משנה (15.6.2015), כך שההנחה, דה פקטו, היא יותר מ-200 אלף שקל", כותב הלר.
נקודה נוספת אליה מתייחסים בהתאחדות בוני הארץ היא התוכנית הממשלתית להבאת חברות זרות וההתניה שמופיעה בהצעת ההחלטה העוסקת בתחום זה שקובעת שקבלן ישראלי יצטרך לפעול יחד עם חברה זרה. במקביל טוענים בהתאחדות שהקמת פרויקטים על ידי גוף אחד עשויה לפגוע בקבלנים הקטנים.
נזכיר שהמסגרת תוכנית "תכנן ובנה" מתכוונים במשרד השיכון לפרסם מכרזים להקמת שכונה שלמה, משלב התכנון, דרך התשתיות ועד בניית הדירות, הכל באמצעות גורם אחד. "הסתייגויותינו להחלטה זו נובעות משני טעמים עיקריים", כותב הלר על הצעת ההחלטה הנוגעת לתוכנית "תכנן ובנה": "האחד, שיווק מכרז הכולל את כל מרכיבי הפיתוח והבניה בידי גורם אחד, מייקר את העבודות ופוגע בעיקר בעסקים קטנים ובינונים, שעד כה התחרו על ביצוע העבודות שיצאו למכרזים באמצעות המדינה/העירייה.
"השני, גם אם מחליטים לקדם שיווק ופיתוח במתכונת 'תכנן ובנה', הרי שקביעת הוראה כאמור בסעיף 6 להחלטה, לפיה רשאים להשתתף במכרז תאגידים שהינם שותפות בין חברה ישראלית לחברה זרה, אינה ברורה, אינה סבירה, מפלה ומהווה פתח לבעיות רבות. מדוע לחייב חברה ישראלית, שבונה לבדה בהיקפים נרחבים (לרבות גם במדינות רבות בעולם), לבצע את העבודה בשותפות עם חברה זרה? איזה יתרון יש לחברה זרה? מדוע שחברה ישראלית לא תוכל לבצע שותפות עם חברה ישראלית אחרת?. לאור כל האמור, אנו מבקשים כי ההחלטה תיבחן בשנית, לא תועלה לישיבת המועצה, ולמצער תתוקן כך שהתניית השותפות עם חברה זרה - תימחק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.