תיק פישמן: אורנשטיין צפוי למנות אחראי לחלוקת החובות והנכסים

נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, רמז היום (ב') כי בכוונתו לדחות את בקשת פרקליטיו של איש-העסקים אליעזר פישמן להפנות את הליכי בקשת פשיטת-הרגל וכינוס הנכסים של פישמן בגין חובות של מיליארדי שקלים לגישור בפני השופטת בדימוס, ורדה אלשיך.

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".

אורנשטיין ציין כי המקרה אינו מתאים לגישור שהוא חשאי, אלא צריך להיעשות בשקיפות מלאה. לאור זאת, אורנשטיין צפוי למנות בעל תפקיד מטעם בית-המשפט שיהיה אחראי על חלוקת החובות והנכסים לנושים.

הדיון שבו נכח פישמן עסק בבקשות של רשות המסים ובנק הפועלים להכריז על פישמן פושט-רגל ולמנות כונס נכסים זמני לנכסיו, בעקבות חובות של כ-200 מיליון שקל לרשות המסים, ו-1.8 מיליארד שקל לבנק הפועלים. אורנשטיין הקשה על עו"ד פנחס-פיני רובין, בא-כוח בנק הפועלים, שהוא הנושה הגדול של פישמן; וציין כי הוא לא מביע דעה, אלא רק מעלה שאלות.

על רקע הביקורת הציבורית הגורסת כי הבנקים נהגו עם פישמן בשנים האחרונות בכפפות של משי ולא גבו ממנו חובות בדרך אגרסיבית מספיק, שאל השופט אורנשטיין את עו"ד רובין: "זה לא חריג מאוד מה שקרה כאן? זו התנהלות אופיינית של בנקים שמביאים עצמם למאסה כזו של חובות במשך שנים? האם זה עבר את האישורים של ועדות הבנקים? אני רק שואל. אם זה חוסר תבונה אז ניחא, אבל מה אם זה לא חוסר תבונה?".

עו"ד רובין השיב כי הסיבות למצב שאליו נקלע פישמן הן בעיקרן שתיים: "האשראי שניתן לפישמן בעבור רכישת מניות עיתון 'ידיעות אחרונות'", זאת, כאשר לדברי רובין, "למכור מניות מיעוט בתאגיד כשיש בעל-שליטה ללא מצרים (ארנון-נוני מוזס) זה מאוד קשה". הסיבה השנייה, שהביאה לעיקר חובו של פישמן, לדברי רובין, היא רכישת הלירה-הטורקית על-ידי פישמן, שיצרה חוב של כ-750 מיליון שקל.

במהלך הדיון העביר השופט ביקורת, לעתים מרומזת ולעתים ישירה, על התנהלות הבנקים. כאשר רובין ציין שהפועלים נתן לאחרונה אשראי נוסף לחברה שבבעלות פישמן, אמר השופט: "אני לא מבין למה אתם מגדילים אשראים בכאלה מצבים". כן התברר כי באוקטובר 2015 ניתנה ערבות אישית של פישמן לטובת חוב של חברת הום סנטר, שהחליפה ערבויות קיימות. השופט הקשה גם בנקודה זו, ותהה למה הבנק לקח ערבויות חדשות של פישמן במועד שבו החברות היו מצויות לכאורה בחדלות-פירעון. השופט אמר לפרקליטי הפועלים: "האיש על סיפה של חדלות-פירעון, ואתם מחתימים אותו על ערבויות חדשות? האם זה תקין? מישהו צריך לבדוק את מה שעשיתם".

עו"ד רובין דחה את הטענות בתקיפות, וציין כי אלמלא הגשת הבקשה של רשות המסים למינוי כונס ופשיטת-רגל, לא היינו נמצאים כאן היום. "לאורך תקופות ארוכות מאוד, בנק הפועלים ובנקים נוספים נפרעו בצורה מבוקרת וזהירה מחובות של מאות-אלפי שקלים". לדברי רובין, "כושר הגבייה משתנה כאשר נכנסים למפתנו של בית-משפט זה. אני חושב, שההתנהלות של בנק הפועלים הייתה מושכלת. האסטרטגיה הייתה על אופן הגבייה, אבל לא על עצם הגבייה. הבנק היה מודע לנסיבות ונהג בתבונה בגביית החובות. משהוגשה הבקשה (של רשות המסים. ח' מ') כדור השלג התחיל להידרדר, ואני מקווה שלא יגיע למפולת שלג".

עו"ד שלום גולדבלט המייצג את פישמן, טען כי אין מקום לקבל את בקשת רשות המסים למנות כונס נכסים זמני לפישמן. אך השופט קטע את גולדבלט כבר בפתח דבריו, וביקש תגובה עניינית לשאלה, מדוע לא להוציא צו פשיטת-רגל לפישמן, לאחר שהוא עצמו הודה כי הוא אינו יכול להחזיר את חובותיו. השופט אמר, "אין מחלוקת במישור המהותי שיש פה מעשה פשיטת-רגל, ושיש למנות כונס נכסים".

עו"ד גולדבלט אישר כי אין חולק שנכסיו של פישמן לא יכולים לכסות את מלוא התחייבויותיו, אך טען כי כרגע לא נכון למנות כונס נכסים זמני, "אלא לעשות את המעשה הראוי והנכון מבחינה כלכלית וללכת לתהליך משותף של גישור. יש כאן הרבה מאוד חברות פעילות עם עובדים. יש תשעה נושים מקצוענים, והדבר הנכון הוא לשבת סביב שולחן עגול ולדבר", אמר גולדבלט.

השופט הגיב: "אם הנושים כאלה מקצוענים, איך הגענו לפה?". אורנשטיין הוסיף, כי בכל תיק נכון לשבת ולדבר, "אבל הרכוש כבר לא של פישמן, ולכן ה'סיי',say , שלו הוא לא 'סיי'. למה גישור? אתם רוצים ללכת להסדר נושים אז תלכו להסדר".

הפרסום גרם לנושים ללחץ

בדומה לרובין, גם גולדבלט טען כי הפרסומים בתקשורת משפיעים לרעה על מצב החברות, ולכן צריך ללכת להליך גישור (שהוא חשאי. ח' מ'). לדבריו, "ביום שהיה פרסום על כינוס הנכסים של פישמן הנושים קישרו בין החברה לאדם, נכנסו ללחץ, והחברה עצמה נכנסת ללחץ. כל הבקשה הזו תגרום להחרפה במצב. יש תשעה נושים ולכל אחד נכסים המשועבדים לו. הפעילות בחברות שאנחנו מנסים לא לפגוע בהן נמשכת, אך עצם הדיבור פוגע בהן. צריך לשבת ולראות איך מממשים את הנכסים נכון ובעיתוי נכון. בתוך הדברים האלה יש ניגודי-עניינים שצריך להסדיר, ולא בעולם בית-המשפט. בליטיגציה, אי אפשר יהיה לפתור את המצב הזה".

על כך שאל אורנשטיין - "אז למה חיכיתם עד היום? אם החייב חשב שכך נכון, היה צריך לכנס את הנושים ולהציע הסדרים ולא להמשיך ולהתגלגל".

גולדבלט השיב כי אף אחד מהבנקים לא חיכה לשום דבר. "הבנקים ישבו עם הבן-אדם על בסיס קבוע, קיבלו שקיפות מלאה וגבו חובות. כל מקרה ונסיבותיו".

אורנשטיין לא השתכנע, ואמר כי הוא לא רואה טעם בהליך גישור במקרה הזה, ואף רואה חסרונות, וכי התיק אינו מתאים לגישור. מה יעזור פה גישור? הבנקים לא יודעים מה הם צריכים לממש? יש מניות ב'ידיעות אחרונות', הבנקים לא יודעים מתי לממש ואיך לממש? הם לא בעלי תפקידים? בשביל מה גישור? מה הטעם? מה עוד שזה צריך להיעשות בשקיפות. מה יש להסתיר? אני לא מתפלא שרשות המסים לא נוטה לזה".

פרקליטו של פישמן טען כי זה לא רלבנטי להליך של פשיטת-רגל. "רוצים ועדת חקירה ממלכתית? שימנו ועדה. זה תיק פשיטת-רגל. לא כתב-אישום לבנקים, וגם לא למר אליעזר פישמן".

רשות המסים: ראוי שהחייב יפעל תוך פיקוח של ביהמ"ש

נציגת רשות המסים, עו"ד מזי רנצלר, תקפה את פישמן שלו חוב של כ-200 מיליון שקל לרשות, ואמרה שהרשות ניסתה להגיע לפשרה עימו בקשר לחוב שלו, אך הליכי הפשרה מוצו. "הליך גישור לא ישנה דבר. אנחנו לא רואים איך הליך גישור ייטיב עם הנושים הבלתי מובטחים, לרבות רשות המסים. הליכה לגישור משמעותה פשיטת-רגל 'דה-לוקס'. אנחנו סומכים על בית-המשפט שימנה בעל תפקיד שיפעל למקסם את התועלת כלפי כלל הנושים".

רנצלר הוסיפה כי רשות המסים חוששת ממצב של העדפת נושים לאחר הגשת התראת פשיטת-הרגל (של הרשות). "פישמן המשיך לקחת אשראים חדשים ולהתנהל רגיל, ושיעבד נכס מנכסיו לטובת נושה שהוא ערב לו אישית. הדברים האלה צריכים להיבדק. יש צורך להגן על הנכסים ולמנוע פעולות מהסוג הזה בעתיד".

לדברי עו"דית רנצלר, שני הנושים הגדולים של פישמן, בנקי הפועלים ולאומי, תומכים במינוי בעל תפקיד זמני, בין היתר, כפי שכתב הפועלים בבקשתו, "לאור ניגוד-עניינים פוטנציאלי בין מי שמחזיק בחדלות-פירעון כה גדולה, ומחזיק בקבוצת חברות גדולה ומסועפת. החלטותיו יכולות להתקבל מאדישות. ואני מוסיפה - או גרוע מכך. מן הראוי שהחייב יפעל תוך פיקוח של ביהמ"ש".

בנק הפועלים: הטיפול מחייב תבונה, רגישות, ניסיון וזהירות

לפני כחודש, ב-2 באוגוסט, הגישה רשות המסים לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בקשה כי יוציא צו כינוס נכסים ליזם אליעזר פישמן, ויכריז עליו פושט-רגל בגין חוב של כ-196 מיליון שקל לרשות, בהמשך, הצטרף בנק הפועלים לבקשה.

בנק הפועלים כתב, באמצעות משרד עוה"ד גורניצקי, שהוא הנושה הגדול ביותר של פישמן, וכי "בהמשך לבקשת אגף מס-הכנסה ברשות המסים מ-2 באוגוסט למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת-רגל לאליעזר פישמן, מבקש הפועלים להורות על צירופו של הבנק באופן מיידי לבקשה למתן צו כינוס, והכרזה על פשיטת-רגל לפישמן, לנוכח אי-פירעון של חובות המשיב לבנק, בסכום מצטבר של למעלה מ-1.8 מיליון שקל".

לטענת הבנק, החוב בסך כ-1.8 מיליארד שקל, שחב פישמן לבנק, מורכב מחוב בסך כ-382 מיליון שקל של חברת בראון-תקשורת, וכן חוב בסך כ-742 מיליון שקל של חברת בראון-אחזקות, שהם חובות מאשראי שהועמד לפישמן לפני שנים לצורך רכישת מניות "ידיעות אחרונות".

עוד מורכבים החובות, מחוב של חברת אוניל בנייה, העוסקת בתחום היזמות והבנייה, בסך של כ-80 מיליון שקל; חוב של חברת תרזליט, חברת החזקות המחזיקה (בעקיפין) במניות השליטה בחברת הום סנטר (עשה זאת בעצמך) ובנכסי נדל"ן - בסך 493 מיליון שקל; וחוב של חברת נכסי משפחת פישמן, חברת החזקות המחזיקה בזכויות בתאגידים שונים, בסך 160 מיליון שקל.

כל החברות הן חברות פרטיות המצויות בשליטתם (הישירה או העקיפה) של אליעזר פישמן ובני משפחתו, ומהוות חלק מקבוצה של עשרות חברות הנשלטות על-ידי פישמן ובני משפחתו. פישמן עצמו ערב אישית לחלק ניכר מהחובות ומהתחייבויות חברות קבוצת פישמן כלפי הבנק.

עוד ביקש הפועלים להורות על מינוים של עורכי-הדין פנחס (פיני) רובין וירון אלכאוי ממשרד עוה"ד גורניצקי למנהלים מיוחדים של נכסי פישמן, או לחלופין להורות על מינוים של השניים לכונסי נכסים זמניים על כל נכסיו, רכושו ועסקיו של פישמן. לטענת הבנק, "החוב נוצר רובו ככולו בגין דרישה למילוי ערבויות אישיות שניתנו על-ידי המשיב לטובת הבנק, להבטחת חובות של חברות שונות בקבוצת פישמן לבנק, ואשר לא נפרעו במועדם". כן נטען בבקשה כי פישמן הוא לקוח של בנק הפועלים, ומנהל חשבון שבמסגרתו הנפיק הבנק לבקשת פישמן ערבות בנקאית בסכום של כ-300 אלף שקל.

הפועלים ציין כי פישמן אינו פושט-רגל "רגיל". לדבריו, "המדובר באיש-עסקים מנוסה שצבר במהלך עשרות שנים שליטה והחזקות בעשרות חברות (ציבוריות ופרטיות) מן הגדולות והידועות במשק, ואשר מכהן כנושא משרה בחלק משמעותי מהן. חלק הארי מן החברות הנ"ל מצויות במצב מאתגר, ואינן יכולות לפרוע את חובן. מימוש החזקותיו של המשיב בחברות הינו עניין מורכב ומסובך ממילא, שצריך להיעשות בשום שכל, כדי שיימכרו בעיתוי הנכון ובבשלות המתאימה, ומקל וחומר שהנכסים מצריכים קבלת תשומת-לב רבה והחלטות תכופות שעשויות להשפיע על יכולת ניהול ומימוש הנכסים הנ"ל. הטיפול בכל אלה מחייב תבונה, רגישות, ניסיון וזהירות".

נוסף על החובות להפועלים ולרשות המסים, פישמן חייב כ-1.7 מיליארד שקל לבנק לאומי, שכבר קיבל מבית-המשפט רשות לממש שיעבודים שהוטלו על נכסיו של פישמן להבטחת החובות. בנוסף, לפישמן יש חובות לבנקים דיסקונט, מזרחי-טפחות ואגוד. גם בנק מזרחי הגיש בקשה להצטרף להליך פשיטת-הרגל נגד פישמן, בגין חוב של כ-281 מיליון שקל. גם שאר הנושים צורפו להליך.

סך חובותיו של פישמן מוערכים כיום על-ידי הנושים ב-5 מיליארד שקל. מנגד, לטענת פישמן, סך החובות וההתחייבויות לנושים, המובטחים בערבויות אישיות שלו, מסתכמים בכ-3.4 מיליארד שקל. 

*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".