מבט על המט"ח המקומי

זה זמן רב שלא הסתכלנו יחד על המט"ח המקומי העיקרי שלנו, דהיינו היחס בין השקל לדולר האמריקאי. יחס זה, אגב, מהווה את הבסיס לחישוב כל יחסי המטבע האחרים. כולם נעשים על בסיס חישוב מתמטי פשוט בין אותם המטבעות ואותו הדולר. אני מציין זאת עקב התפיסה הנטועה בטעות שיש לדי הרבה אזרחים בדבר "מסחר" המתקיים בין היורו, או הין, או כל מטבע אחר מול השקל, כאשר המסחר האמיתי נעשה אך ורק מול הדולר של ארה"ב.

נקודה מעניינת נוספת חשובה, ומתבקשת מן העובדה הקודמת: למעשה, המאבק היחיד בין הביקוש וההיצע בארץ מתבצע בזירה שלפנינו, ולא אחרת. וכך, יש הגיון בלחקור את ערכו של המטבע שלנו, השקל, אך ורק כפונקציה מול מטבע הרזרבות העולמי.

אחרי הקדמה ארוכה זו הבה נציין את הגורמים העיקריים הפועלים בזירה הזו: תחילה, הצד העסקי, זה הקונה, מוכר, מגדר, ועושה כל פעולה הנובעת מצורך של הפירמה. יש בחלק הזה תנודתיות מסוימת כאשר זרים רוכשים חברת היי-טק ישראלית זו או אחרת, או כאשר מתקרבים לימים בחודש בו יש פדיונות לצורך תשלומים מקומיים. אבל, ברוב המקרים, חלק זה של המסחר מתנהל בשגרה, ובמחזורים די יציבים.

צד נוסף הוא צד הספקולציה. הכולל את אלו של הטווח הארוך (המוטים לכיוון השקל), ולאלו קצרי הטווח, המנסים ליהנות מן המגמות המיידיות יותר. כאן, התנודתיות גדולה יותר, ונובעת רוב הזמן, מן ההשפעה הגדולה של מה שהדולר בעולם עושה. אגב, זו הזירה שנלחם בה בנק ישראל כאשר מגיעים לאזורים המסכנים לטעמו של מה שראוי שיהיה המחיר. אזורים של שערים מסוכנים לייצוא, למדיניות הפוליטית, או כל גורם זר לביקוש וההיצע הטבעי. ראינו זאת ב-3.2, 3.4 ולאחרונה סביב 3.75-3.

משני הגורמים המשפיעים שציינתי אנו, כסוחרים-משקיעים זוטרים בזירה, איננו "חכמים" מספיק על מנת לקחת החלטות מבוססות באמת. מי יידע את הסוד האמיתי שמאחורי מדיניות ריבית בנק ישראל? מי יכול לקבוע מתי גוגל או מייקרוסופט ירצו לקנות מישהו?

לכן, אין כמו גרף המחיר על מנת לומר לנו את הנעשה בצורה הבהירה ביותר. הגרף ייתן לנו את המבט האובייקטיבי היחיד על מה שהשוק כולו חושב על היחס בין הדולר, והמטבע הישראלי.

הנה גרף שבועי לעיונכם:

 משה שלום דולר שקל 06-09

אני חייב להודות שאני הופתעתי בעצמי כאשר הרכבתי את הגרף הזה.

מן העיסוק היום-יומי בתנועות קצרות הטווח אבדה לי התמונה ארוכת הטווח יותר, וזו התגלתה כשונה מן ההרגשה הראשונית. הטווח הקצר הוא שלילי, ומאכזב ללא הפסקה. במיוחד היה זה קשה לחיוביים כאשר הדולר שבר את רמת התמיכה סביב 3.80, כי זו הייתה תמיכה באמת חזקה.

אבל מן המבט השבועי שלפניכם מתגלה תמונה הרבה יותר מאוזנת.

העלייה המהירה מאוד מ-3.4 ועד 4.06 הייתה כה עוצמתית שהיה ראוי לה תקופת עיכול ארוכה, ואולי עמוקה. בינתיים, היא ארוכה בהחלט אבל עמוקה לא כל כך. למעשה, תיקון טכני לגיטימי נחשב כחזרה אנטי-מגמתית בין שליש, ושני שליש, וכאן היה לנו חזרה של חצי בלבד (2 סגול).

כמו כן, ניתן לראות שהרמה סביב 3.75-3 היא החשובה באמת, וזו בינתיים עומדת כסלע איתן ולא במעט עקב הגעתו של בנק ישראל באזורי מחיר אלו (3 סגול). ולבסוף, כל הדשדוש הארוך נעשה במומנטום מאוד קטן, וצר, שאינו אופייני לשלילה מאסיבית מצד מבקשי רעה אפשריים (1 סגול).

במסקנה: אנו כבני אדם, נוטים להיות חסרי סבלנות. לשוק תזמון משלו, ולדולר שלנו פשוט לוקח הרבה מאוד זמן לנוח מן המהלך של אמצע 2014. כמו כן, במסגרת התנועה הזו הוא נתן לנו סימנים מובהקים להמשך: לחיוביים נדרשת פריצה מעל קו המגמה 1, והממוצע הנע 200 יום, כאן בירוק, על מנת להאמין מחדש. לשליליים רק מנטרה אחת: שבירת 3.75-3.

בינתיים, הצד נוטה לחיוביים כי כל מה שאנו רואים עד כה ניראה, ומריח בטווח המוצג, כתיקון אנטי-מגמתי בלבד.

------

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פנייה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.