"מטה יהודה עיכבה הקמת יישוב חדש בניסיון לקבל שוחד"

תביעה כספית בסך 39 מיליון שקל שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המועצה האזורית מטה יהודה, מגוללת את סיפור גרירת הרגליים לכאורה של המועצה בפיתוח היישוב "גבעות עדן", המתוכנן לקום ליד בית שמש. החברה היזמית, שהייתה אמונה על פיתוח הפרויקט, טוענת כי אחרי שנים של התנהלות תמוהה מצד המועצה, הסתבר לה מדוע התנכלה לה המועצה לכאורה ומנעה את פיתוח היישוב.

לטענת החברה, מנהליה פשוט לא הבינו את הרמז שנמסר מפורשות בהמשך לשותף העסקי שלהם בפרויקט. לפי הטענה, כעבור כ-5 שנות ייסורים, התבקש השותף על-ידי ראש המועצה המושעה, משה דדון, ואחיו אבי דדון, לשלם "שלמוני שוחד" בסך 2 מיליון שקל - אך זה סירב לכך.

לטענת החברה - "ניסיון בוטה זה לקבל דמי שוחד מסביר ומאיר את כל השתלשלות והעיכובים המכוונים מצד המועצה, לאורך השנים". האחים דדון צפויים לעמוד לדין (בכפוף לשימוע), בשורה של אישומים, בהם גם קבלת שוחד.

התובעת, חברת "הרי עדן", זכתה בשנת 2002 במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת יישוב חדש בשטח המועצה האזורית מטה יהודה בסדר גודל של 450 יחידות דיור. החברה - המיוצגת באמצעות עוה"ד יעקב מרקס ויואל סילבר - הגישה את תביעתה נגד המועצה, וגם נגד ראש המועצה המושעה דדון, וכן נגד היועצת המשפטית של המועצה, עו"ד ורד כהן, שהייתה מעורבת במהלך העניינים המוזר. "עניינה של תביעה זו, בסדרה ארוכה ומתישה של עיכובים שגרמו המועצה וראש המועצה במימוש בניית היישוב, תוך ניצול מודע וזדוני של סמכויותיהם השלטוניות ותפקידיהם, וזאת ככל הנראה במטרה לגרום לתובעת או לגורמים הקשורים עמה לשלם דמי שלמונים ולראש המועצה או למי ממקורביו", נכתב בפתח התביעה.

שרשרת של חסמים

החברה מציינת בתביעתה כי לאחר הזכייה במכרז, היא נדרשה לאישורים שונים מהמועצה, ובין היתר מסרה החברה למועצה כתב התחייבות, במסגרתו הסירה מעל כתפי המועצה את האחריות לפיתוח ואחזקת התשתיות ביישוב החדש - עד כאן הכל תקין ואף רגיל. אולם, לדברי החברה, בשלב זה - סביב שנת 2011 - זומנו אנשיה לפגישה במשרדו של ראש המועצה דדון, שהחל להתעקש, לשיטת החברה באופן תמוה, על כך שבמקום כתב התחייבות חד-צדדי, ייחתם הסכם תשתיות בעל תוכן דומה, אך באופן דו-צדדי. באותו מעמד הצהיר ראש המועצה, לטענת החברה, כי ניתן יהיה לספק את ההיתרים ולחתום על ההסכם תוך "שבוע-שבועיים", אך "אותם שבוע-שבועיים נמתחו על פני 5 שנים".

לשיטת החברה "מה שנראה בזמנו כהתעקשות ביורוקרטית דווקנית גרידא, התברר עם הזמן כקרדום לחפור בו, אמתלה בה עשה ראש המועצה שימוש מכוון וזדוני מהרגע הראשון לשם השגת מטרות זרות ובלתי-חוקיות".

המו"מ לחתימה על ההסכם התנהל במשך תקופה ארוכה, במסגרתו, לטענת החברה, עלו טענות חדשות ושונות מצד המועצה. בתחילה דנו הצדדים על טיוטת הסכם שמתאימה להרחבת יישובים ולא להקמת יישוב חדש - דבר שהסתבר רק כעבור כמה חודשים והחזיר את המו"מ לנקודת הפתיחה. במקביל, טוענת החברה, התחילו לעלות דרישות טכניות שונות מצד המועצה, כמו השלמה בפועל של תוכניות הביוב בשטח לפני מתן היתרי בנייה לבתים - שמכירתם "על הנייר" הייתה אמורה לממן גם את בניית תשתית הביוב. היתרי בנייה לא ניתנו, גם ביוב לא הותקן, ועניין הסכם התשתיות, נגרר ונגרר וטיוטה חדשה - אין.

בהמשך - נטען בכתב התביעה - דרשה המועצה כי החברה תממן עבורה את עלות בדיקת התוכניות המוגשות על-ידי גורם חיצוני. לדברי החברה, הוסבר לה כי למועצה "כוח אדם מוגבל, ואין הם עורכים לבדם תוכניות בהיקף הנדרש להקמת יישוב של כ-450 יחידות דיור במסגרת מצומצמת זו. על כן, לא רק שהם 'נאלצים' להוציא את בדיקת התוכנית אל מחוץ למועצה, אלא שאת העלות הם דורשים לגלגל על כתפי החברה".

החברה טוענת כי חוקיות דרישה זו מוטלת בספק רב, אך בצר לה - נענתה לדרישה ושילמה עשרות אלפי שקלים בעקבות הדרישה המוזרה, אך לדבריה הדרישות המוזרות מצד המועצה רק נאספו להן עוד ועוד. בתחילת 2013, מתארת התביעה, המועצה המשיכה להערים קשיים שונים. לדברי החברה, בין היתר, טענה המועצה בכתב בפני גופים שונים, דוגמת המינהל, כי אחד מהחסמים לקידום הפרויקט הוא אותו חוזה שלא נחתם בתחום התשתיות. זאת, בעוד שלדברי החברה, בשלב זה, "גם לאחר שליחת המכתב - המועצה המשיכה להימנע משליחת נוסח של הסכם התשתיות לחברה".

המועצה דורשת: עוד מכרז

ביוני 2013 נשלחה לראשונה, כך לטענת החברה, טיוטה חדשה - שנתיים ורבע מאז אותה פגישה שבמהלכה דיבר ראש המועצה על שבוע-שבועיים לחתימת ההסכם, ומאז שנשלח ההסכם הלא-רלוונטי ההוא. אלא שאז - מספרת החברה - התברר כי גם הטיוטה החדשה לא מתאימה למהות החוזה. "במקום הסכם המתאים למקרה של יזם שזכה במכרז של המינהל להקמת יישוב חדש... הטיוטה החדשה הייתה במתכונת של הסכם בין המועצה לבין קבלן שזכה במכרז שלה עצמה", נטען בתביעה. לטענת היזמים, שנה וחצי נוספות חלפו עד שתוקנה הטעות החדשה. זאת למרות פניות שונות של החברה ועורכי-דינה (שצורפו לכתב התביעה), בניסיון לזרז את הטיפול.

בשלב הזה, נטען בכתב התביעה, היו משוכנעים היזמים, כי מדובר באוסף של טעויות - אולי כישלון מערכתי רגיל, חוסר היעילות המוכר. אולם, לדבריהם, תפסיתם החלה להשתנות כשנה לאחר שליחת אותה טיוטה שנייה לא-מתאימה, כשנזכר ראש המועצה דדון בבעיה שעשויה לצוץ בשל חוק חובת המכרזים. ראש המועצה טען כי המועצה לא תוכל להתקשר בחוזה ללא מכרז, או ללא פטור ממכרז. לטענת החברה, "טענה זו מופרכת על פניה, שכן זו בדיוק מהותו של המכרז של המינהל בו זכתה החברה. כיצד ניתן לדרוש מזוכה במכרז של המינהל, שנחתם עמו הסכם, לעבור מכרז נוסף של הרשות המקומית בגין אותן עבודות שבהן כבר זכה במכרז?".

התביעה מתארת כי עורכי-הדין של המינהל תמכו בטענת החברה, לפיה לא נדרש מכרז חדש, אך זה לא הפריע למועצה להתחיל בגיבוש חוות-דעת משלה כדי ליצור את הפטור מהמכרז - דבר שארך עוד חודשים. גם כאן, לטענת החברה, טרם הבינה החברה את הרמזים, שלטענתה עלו מהתנהלות המועצה.

דרישה לשלמונים

על רקע הלחצים התזרימיים שנגרמו בעקבות גרירת הרגליים של המועצה, טוענת החברה כי היא נדרשה להכניס שותפה למיזם - חברה ששמה "צ.פ. בע"מ". החברה מפרטת כי השותפה, "צ.פ" פנתה לראש המועצה דדון, בבקשה להגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקט - ואז החלו לכאורה לעלות דרישות מצדו של ראש המועצה ואחיו, שהאירו - לטענת החברה - באור שונה את מהלך השנים האחרונות כולן.

"מנהלה של 'צ.פ', צביקה פוקס, פנה לראש המועצה במטרה להגדיל את כמות היחידות לבינוי בדרך של שינוי תב"ע", נטען בתביעה. "בישיבות הפורמליות בין הצדדים הודיע ראש המועצה כי עמדתו הנחרצת היא שהוא יסכים להגדלה של עד 500 יחידות דיור, אך לא מעבר לכך. אולם, בשיחה טלפונית שהתקיימה בספטמבר 2014 או בסמוך לכך, בין פוקס לבין ראש המועצה, אמר האחרון לפוקס, כי יש אפשרות להגדיל את מספר יחידות הדיור גם מעבר ל-500 כפי שנקב, ומי שיכול לגרום לכך לקרות הוא אדם בשם אבי דדון, הלא הוא אחיו של ראש המועצה".

עוד פורט בתביעה כי "ראש המועצה הבטיח לפוקס שאבי דדון ייצור עימו קשר, וכך אכן קרה. אבי דדון התקשר אל פוקס, והגיע לפגישה עמו במשרדי "צ.פ" בת"א. באותה פגישה אמר אבי דדון לפוקס כי הוא יקבל את מבוקשו אם ישלם שלמונים בסך כ-2 מיליון שקל. פוקס דחה דרישה עבריינית זו, ואירוע זה הוא אחד מן האירועים הנחקרים בקשר עם ראש המועצה בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו, ובגינם נעצרו הוא ואחיו בדצמבר 2015". לטענת החברה - "ניסיון בוטה זה לקבל דמי שוחד מסביר ומאיר את כל השתלשלות והעיכובים המכוונים מצד המועצה, לאורך השנים".

מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר: "המועצה והוועדה המחוזית לתכנון ובניה מטה יהודה קיבלו את כתב התביעה ושוקדות על הכנת התגובה לבית המשפט. מעיון ראשוני בטענות עולה כי הוועדה והמועצה פעלו על-פי דין ובאופן מקצועי. יתר הטענות מתבררות על-ידי גורמי האכיפה בשיתוף פעולה מלא. מטבע הדברים אנו מנועים מלהתייחס לטענות אלה".

ראש המועצה המושעה, משה דדון, לא העביר תגובה לטענות עד לסגירת העיתון.