חממה טכנולוגית בתחום הקנאביס הרפואי תייעץ לסטארט-אפים

קבוצת שיזים, אשר מנוהלת על-ידי יוסי בורנשטיין ומאגדת תחתיה יותר מ-10 חברות בתחום הביומד, הקימה חממה טכנולוגית לחברות בתחום הקנאביס הרפואי. החממה לא תשקיע ישירות בחברות, אולם תעניק להן מנטורינג ושירותי ייעוץ ותחפש עבורן משקיעים.

שיזים היא קבוצה שמאגדת תחתיה חברות שיווק תרופות וציוד רפואי בישראל (ביניהן דולפין מדיקל וביוטיס), פעילות השקעה בסטארט-אפים (בין היתר יחד עם קרן הון סיכון פולנית), ייעוץ לסטארט-אפים ועוד. היא נכנסה לפעילות הקנאביס הרפואי בשנים האחרונות.

"בשנים האחרונות חל שינוי אדיר בתחום הקנאביס הרפואי", אומר עופר ספוטהיים, מנכ"ל החממה, "בארה"ב, 25 מדינות מתוך ה-50 כבר מאשרות שימוש בקנאביס רפואי, וחלקן מאשרות שימוש בקנאביס לכל מטרה. במדינת קולורדו, שמובילה את השינוי, הרבה ישראלים מעורבים בעסק - מפעילים חוות, חממות (לא טכנולוגיות, אלא ממש חממות לגידול הצמח - ג.ו) וגם את המכונות שבהן החומר נמכר".

למרות מהפכת הלגליזציה, מצבו החוקי של הקנאביס בארה"ב רחוק מלהיות ברור. ברמה הלאומית אסור להחזיק ואסור להשתמש. ברמת המדינה חלק מהמדינות הפכו את המוצר לחוקי, וחלקן רק הודיעו רשמית על הפסקת האכיפה. "בתחום הקנאביס הרפואי, ה-NIH, מכון הבריאות הלאומי, מממן מחקרים בתחום ורושם פטנטים, אף שלכאורה ברמה הפדרלית זה אסור", אומר ספוטהיים. בשל האיסור הלאומי, אין מסלול רגולטורי מסודר לביצוע ניסויים ואישור האפקטיביות של המוצר למחלות שונות, כפי שמעניק ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, עבור תרופות ותוספי מזון שמצהירים על ערך רפואי.

בישראל קנאביס לפנאי אסור, אך קנאביס רפואי זמין בצורה מסודרת. "היום כל מטופל משלם בערך 300 שקל לכמות שמגיעה לו, לא משנה מהי הכמות. משרד הבריאות חושש מזליגת החומר לשוק הפרטי - ואכן יש זליגות". המגדלים מעוניינים לייצא את החומר גם לחו"ל, ומשרד הבריאות פועל לחקיקה בנושא, אם כי בזהירות, כדי לא ליצור לישראל מוניטין של מסממת עולמית ולא למשוך לתחום גורמים עבריניים. "ישנן מדינות באירופה שלא מעוניינות שיגדלו אצלן אך מתירות לאזרחיהן להשתמש במוצר", אומר ספוטהיים, "משרדי האוצר והכלכלה תומכים ביצוא".

כ-25 אלף מטופלים הם בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, כמחצית מהם חולי סרטן, והיתר מטופלי כאב, קרוהן ומעט התוויות נוספות. "עבור חולי סרטן מדובר בטיפול תומך. הקנאביס מחזיר תיאבון, מפחית בחילות ונותן אנרגיה".

החסם העיקרי מפני התפתחות התחום הוא הדיוק בידע הרפואי. ידוע שקנאביס עוזר למגוון מחלות - אבל איזה זן בדיוק, באיזה מינון, וכיצד יש ליטול אותו כך שיהיה יעיל לכל אחת מהן? ובאילו מקרים התועלת עולה על תופעות הלוואי שבכל זאת קיימות? ספוטהיים: "בישראל, בעיקרון מיקי דור מיק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, הוא שבוחן את המחקרים המתפרסמים בירחונים המקצועיים, ומחליט לאילו מחלות מותר לרשום את הטיפול.

"ההחלטה איזה זן של קנביס ליטול ואיך בדיוק ליטול את הצמח, היא תורה שבעל-פה שמתפתחת בין החולים למגדלים. כיוון שמדובר בצמח, התכונות שלו משתנות אם גידלת אותו בקיץ, בחורף, על אדמה כזו או כזו. לא כל סוג טוב לכל מטופל. ישנם רכיבים בצמח שמעוררים וגורמים מרדימים. ישנם גם הבדלים בהשפעה כתלות בצורה המתן - בשאיפה, בבליעה, דרך פי הטבעת. חברת סייקי הישראלית שקיבלה לאחרונה השקעה של 20 מיליון דולר מפיליפ מוריס, פיתחה מכשיר שמאפשר לשאוף בכל שאיפה מינון קבוע של החומר. המוצר הזה אינו נותן מענה לווריאציה בצמח עצמו.

"המגדלים הופכים בהדרגה למומחים הגדולים בתחום. הגידול מבוצע בחממה שהיא מפעל לכל דבר, בכל מה שנוגע לשליטה בכמות האור, כמות המים והרכב הדשנים. המגדל יודע שמאותה חממה הוא מקבל תמיד צמח עם השפעה דומה. ואז הוא כבר יודע לומר למטופל 'אה, יש לך קרוהן? אז קח מהפינה ההיא'". "ההסדרה של הידע היא היום גולת הכותרת של התחום", אומר ספוטהיים.

- יש גורמים שחוששים ממיסוד המחקר בתחום, ומהאפשרות שיסתבר שהצמח לא באמת מועיל להתוויות מסוימות להן הוא כבר נרשם היום, או שלא כל צמח קנאביס הוא בעל איכות רפואית?

"יש גורמים שרובם מגיעים מעולם השימוש בצמח, שמאמינים שהוא פשוט צריך להיות זמין חופשי כמו תוסף מזון ושכל אחד יחליט עבור עצמו האם הוא שימושי. אנחנו לא חושבים כך. לא לכל מחלה זה טוב ולא בכל מינון זה טוב ולא לכל גיל זה טוב. לא ברור האם בילדים היתרונות עולים על החשש להתמכרות".

רוב חברות התרופות הגדולות חוששות לפעול בתחום בגלל היבטים חוקיים ותדמיתיים. כאמור חברת הטבק פיליפ מוריס, השקיעה בחברת סייקי הישראלית, והיא ממשיכה לחפש פעילות, כנראה כחלק מן ההכנה שלה לעולם שבו עישון רגיל נמצא בירידה או ממש מוקצה תדמיתית. "גם לדובק הישראלית יש מעט פעילות בתחום, עם ניירות גלגול שמתאימים גם לקנאביס", אומר ספוטהיים.

חברה נוספת שפעילה בתחום היא OWC (One World Cannabis) שהוקמה בארה"ב אך פעילותה העיקרית בישראל, שמעניקה שירותי מחקר וייעוץ בתחום הקנאביס, בעיקר על רקע החקיקה בארה"ב המקשה על ביצוע מחקרים בתחום שם. בחברה מעורב ד"ר יהודה ברוך, שהיה ראש תוכנית הקנאביס בישראל עד שנת 2013. גם חברה זו נסחרת בבורסה אך שווי השוק שלה הוא 1.6 מיליון דולר. חברת IZUN האמריקאית-ישראלית, שמפתחת מוצרים רפואיים שונים - פתחה גם היא מחלקה למחקר בתחום הקנאביס. גם חברת תראפיקס הבורסאית, בהובלת ד"ר אשר שמולביץ', פעילה בתחום.

ככל תעשייה חקלאית, גם תעשיית הקנאביס מתעניינת בנושאים של שיפור יבול, שיפור היחס בין השקעה והשקיה לבין תוצרת, הדברת מחלות ומזיקים. "חברת אגם מערכות אנרגיה, שיש לה ייבשן לחממות, נכנסה לתחום. אם יש צמח שמעשנים אותו, אי אפשר שתהיה עליו פטריה. משרד הבריאות פוסל גידולים שיש עליהם מזיקים".

על רקע הצרכים הייחודיים של התחום, הוחלט לפתוח את החממה, שכבר החלה לאתר החברות. "נעשה מנטורינג ורישום IP, לא נשקיע בעצמנו אך יש לנו קשרים עם משקיעים בתחומים הללו". שותפה נוספת במאיץ היא חברת שיח, אחת המגדלות הרשמיות בישראל.

"השוק הזה התחיל למעשה מלמטה למעלה, מלחץ מהחולים, המגדלים והחוקרים. אנחנו רוצים לתת להם את המבט מלמעלה למטה, כחברה שמבינה בתחום התרופות, שעובדת לפי רגולציה, ויכולה לראות היכן השוק הזה יהיה עוד 10-15 שנים", אומר ספוטהיים.

הפעילות כללה כבר קורס בן שמונה מפגשים שנערך בשיתוף עם הטכניון ("זה לא מובן מאליו כי יש עדיין טאבו בנושא", אומר ספוטהיים), שבו למדו רופאים, רוקחים, חוקרים ומגדלים ("אבל לא כל אחד שמעשן") את עקרונות פיתוח התרופה, המכשיר או התוכנה הרלוונטיים לתחום. "אנחנו לומדים את הצמח ברמה הבוטנית והגנטית וגם את התחום המסחרי, הרפואי והמשפטי". מכאן הגיע הרעיון גם לכנס שייערך בשבוע הבא, ב-11 בספטמבר. "אנחנו רוצים ליצור רשת של קשרים בין כל העוסקים בתעשייה, ותמקם את ישראל על המפה", אומר ספוטהיים. בכנס ישתתף בין היתר גם פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית, שגילה את מולקולת ה-THC, המולקולה הפעילה והממסטלת בצמח הקנאביס, והפך בכך לאחד מאבות המחקר בתחום.