מאז תחילת השנה הנוכחית, מחבר ה"ניו-יורק טיימס" רשימה של כל האנשים, המקומות והדברים שבהם הטיח דונלד טראמפ עלבונות בציוציו בטוויטר. בין 258 היעדים החביבים על המועמד לנשיאות ארה"ב: ה"ניו-יורק טיימס" עצמו. "עיתון גוסס", "כושל", "מופעל ומנוהל באופן גרוע" - כך צייץ טראמפ.
עלבונות אלה אינם פוגעים כלל במארק תומפסון, 59, מנכ"ל חברת ניו-יורק טיימס, ששרד 8 שנים בתפקיד מנכ"ל ה-BBC, שבמהלכן התמודד עם שורת שערוריות. "זה נשמע כאילו מישהו סתם ממחזר מילים בעיתון", אומר תומפסון ומצטט את היציאה הטובה ביותר לדעתו של טראמפ: "אובמה! הוא מייסד דאעש! הוא ייסד אותו! הוא המייסד!".
בתקופה שבה עמד בראש ה-BBC, וגם כעת כשהוא עומד בראש ה"ניו-יורק טיימס", התרגל תומפסון לקבל עצות שאותן לא ביקש לגבי האופן הטוב ביותר שבו ניתן יהיה לשפר כל אחד מהארגונים הללו. אבל הוא מצא את הדרך שלו ב"ניו-יורק טיימס", שאותו ניווט בתקופת השינוי העמוק ביותר שעברה על העיתון מאז השקת המהדורה הארצית לפני 30 שנה.
תומפסון, שתקופתו ב-BBC הייתה רצופה פיטורי עובדים גורפים, ביצע חילופי גברי בצוות ההנהלה של ה"ניו-יורק טיימס". הוא בנה מחדש את הצוות הדיגיטלי והצוות העסקי באמצעות שכירת דמויות אסטרטגיות כמו מרדית לווין, סמנכ"לית ההכנסות הראשי ולשעבר בכירה ב"פורבס", שאותה תיאר כ"כוח מדהים לשינוי בחברה", וקינסי ווילסון, שמונה להוביל את פעילויות המוצר והטכנולוגיה.
אבל היו גם עזיבות. תקופת כהונתה של ג'יל אברמסון כעורכת הראשית באה לקצה באופן מפתיע ב-2014, בעקבות דיווחים על כך שהיא התקוממה נגד החלטותיו של תומפסון. כמו כן, הגישו נגדו שני עובדים לשעבר בעיתון תביעה משפטית בגין אפליה - טענה שאותה מכחיש העיתון.
אך תומפסון נמצא במרוץ נגד הזמן: הוא חייב להגדיל את פעילותו הדיגיטלית של העיתון במהירות מספקת כדי לקזז את ההתכווצות בהכנסות חטיבת העיתון המודפס.
"זה אתגר", אומר תומפסון, ומצביע על בלוק כתיבה שעליו רשומה הבעיה שחור על גבי לבן: "דפוס 1 מיליארד דולר, דיגיטלי 0.5 מיליארד דולר" - הכנסותיו הנוכחיות של העיתון. "אנחנו צריכים להצמיח את הפעילות הדיגיטלית מהר יותר".
גיוסי מנויים באוסטרליה וקנדה
דחיפותו של אתגר זה גברה השנה, מכיוון שהכנסות הפרסום של ה"ניו-יורק טיימס" צנחו ב-12% ברבעון השני, במסגרת הצניחה החופשית של הפרסום בעיתונות המודפסת בכל תעשיית העיתונות. תומפסון אומר כי הוא "אופטימי מאוד" לגבי יכולתו לעמוד במרוץ נגד השעון. העיתון קבע לעצמו יעד הכנסות דיגיטליות בסך 800 מיליון דולר עד 2020, וזאת על בסיס בחינת האסטרטגיה שעליה הכריז השנה.
תומפסון מדגיש כי הקוראים והתפוצה הם שיניעו את ההכנסות. בתקופת כהונתו הגדיל ה"ניו-יורק טיימס" במהירות את מספר המנויים הדיגיטליים שלו, וברבעון השני השנה הגיע מספרם ל-1.4 מיליון - עלייה של יותר מ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
תומפסון מקבל כסף טוב עבור זה: חבילת התגמולים שלו כמעט הוכפלה אשתקד, ל-8.7 מיליון דולר, בעוד מחיר מניית ה"ניו-יורק טיימס" העפיל מ-8 דולרים ל-13 דולר מאז כניסתו לתפקיד.
אך תנופת הצמיחה החזקה הבאה בהכנסות תצטרך לבוא מסחיטת כסף נוסף מקהל הליבה של ה"ניו-יורק טיימס" בארה"ב באמצעות מוצרים חדשים, או ממציאת קוראים חדשים. החברה תשקיע 50 מיליון דולר בהרחבת פעילותה הבינלאומית, בתקווה לגיוס לקוחות במקומות כגון אמריקה הלטינית, אוסטרליה וקנדה, שבה מזהה תומפסון "מיליוני" מנויים פוטנציאליים שמתאימים לנתונים הדמוגרפיים של קהל קוראי העיתון.
הוא מדבר בהתלהבות על הזדמנויות בתחום הצילום, הלמידה החישובית, הרובוטים והבינה המלאכותית במסגרת "ויזואליזציה רחבה יותר של החדשות".
אחת הסיבות לשכירתו של תומפסון הבריטי, שהצטרף לאחד העיתונים המשפיעים ביותר בעולם ללא שום ניסיון בעיתונות הכתובה, הייתה הניסיון לצמצם את תלותו של העיתון במהדורה הכתובה ובשוק האמריקאי.
תומפסון עזב את BBC ב-2012, זמן קצר לאחר המשחקים האולימפיים בלונדון, וזכה לשבחים על הכיסוי העשיר של האירוע. הוא גם היה מעורב באופן הדוק בפיתוח ה-iPlayer ב-BBC, שהשיק שידורי טלוויזיה ורדיו בהזמנה לקהל בבריטניה.
בתפקידו החדש ב"ניו-יורק טיימס", הפגין תומפסון את אותו העניין בטכנולוגיות חדשות בחדר החדשות. בין השאר הוא מזכיר את הסרטון בפייסבוק לייב שהפיק בפסטיבל הפרסום בקאן עם הכתב ג'ים רוטנברג, בבוקר היום שבו הצביעה בריטניה במשאל העם על פרישה מהאיחוד האירופי. "היה שש בבוקר, וישנתי בערך חצי שעה, ואיש האבטחה ניסה להוריד אותנו מהרציף", אומר תומפסון. "אמרתי לג'ים: אף אחד לא הולך לצפות בזה. וג'ים אמר: כבר יש 1,000 תגובות".
"מתמקד בדברים שמביאים כסף"
בעלי תפקידים אחרים ב"ניו-יורק טיימס" אינם מאוהבים כל-כך ברשת החברתית, למרות 1.7 מיליארד משתמשיה. ליז ספייד, האחראית על האתיקה העיתונאית בעיתון, אמרה בחודש שעבר כי פייסבוק דומה "לילד המעצבן בבית הספר התיכון שאיכשהו מצליח לקבל הזמנה לכל המסיבות השוות".
תומפסון מעוניין מאוד בשימור מורשת ה"ניו-יורק טיימס" והעיתון הפיזי, שלדבריו ימשיך לצאת בדפוס "עוד זמן רב, 10 שנים או יותר". הוא דוחה כל טענה כי חברת ניו-יורק טיימס תלך בעקבות טריביון פבלישינג, המו"לית שהוקמה לפני 169 שנים ומחזיקה בעיתונים כמו "לוס אנג'לס טיימס". בחודש יוני שינתה טריביון פבלישינג את שמה ל-Tronc, בניסיון להבריא את עסקיה הכושלים. תומפסון מתלוצץ כי ניו-יורק טיימס "מרוצה למדי מהשם הנוכחי שלה".
"מה יכול להיות המקבילה של Tronc? אולי Newt?", שואל תומפסון. הוא מוסיף כי הוא מתמקד "לא רק ברטוריקה על שינוי, אלא בדברים שבאמת מניבים כסף".
חלפו כמעט 4 שנים מהיום שבו הסכים תומפסון לחצות את האוקיינוס האטלנטי. במשרדו הפינתי בקומה ה-16 הוא מהרהר על הדברים שראה באמריקה. הוא מתייחס לאופן שבו מכסים אמצעי התקשורת האמריקאים את טראמפ, ומציין כי כיסוי זה משקף פתיחות דעת רבה יותר מאשר הכיסוי התקשורתי בבריטניה על משאל הברקזיט.
אמצעי התקשורת המיינסטרימיים בארה"ב "באמת מתאמצים למצוא תשובה לשאלה כיצד מכסים את טראמפ באופן אחראי", אומר תומפסון. "אפשר בהחלט להגיד שמרבית העיתונים הבריטיים אינם עוסקים בדיון על האופן שבו עליהם לכסות את הברקזיט. הם פשוט תמכו בברקזיט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
