מה הרעיד את שרה ונתניהו מרבצם?

צריך לקוות שתביעת הדיבה שהגישו שרה ובנימין נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה לא תסתיים בפשרה. כי מבחינה ציבורית יש בפרשה זו שאלות חשובות מאוד בתחום יחסי העיתונות והשלטון, שראוי שייבחנו בבית המשפט.

למשל, הטענה של סרנה בכתב הגנתו: "ראש ממשלת ישראל ורעייתו תובעים באופן אישי אדם עיתונאי, בגין שני פרסומים קצרים שהעלה בפייסבוק... כי לראש הממשלה יש דרכים אחרות להגן על עצמו".

שני אדוני הארץ

שאלה מעניינת. אפשר בהחלט לומר שכאשר ראש הממשלה מגיש תביעת דיבה זה עלול לגרום לפגיעה בחופש הביטוי של העיתונאי וגם בזכות הציבור לדעת.

תביעה כזאת ללא ספק אינה נעימה, והיא יכולה לשמש גם כאיום, כאשר מדובר בתובע שלרשותו כוח כה רב, כמו שיש לראש הממשלה. "ושואל אתה עצמך", כותב סרנה, "מה הרעיד מרבצם שני אדוני ארץ אלה (בנימין ושרה), שכתבות לאין-ספור נכתבו עליהם, חלקן משבחות ואחרות מגנות, מבקרות ותוקפות בשצף קצף".

העיפה מהמכונית?

נעניתי לבקשתו של סרנה ו"שאלתי את עצמי": מה הניע את נתניהו במקרה זה?

אני חושב שסרנה יודע את התשובה. ראשית, הוא כנראה נפגע מאוד. בכל זאת, כאשר כותבים על מנהיג שאשתו העיפה אותו מהמכונית באישון לילה - אז אחת מהשתיים:

אם אותו מנהיג יודע שהדברים נכונים - הוא בוודאי יבלע וישתוק. אבל אם הוא מאמין שהסיפור מופרך - מה אז? האם בגלל היות האדם ראש הממשלה אסור לו להגן על שמו הטוב, כאשר הוא רואה עצמו נפגע שלא כדין? האם הוא צריך לומר לעצמו "אני איש חזק, לא מתאים שאתבע לדין עיתונאי?"

לטעמי, אדם בעל כוח ושררה באמת צריך להתאפק בעניין זה יותר מהאזרח הרגיל. אבל - האם אין לכך גבול?

ככל האדם

אם מקבלים במלואה את הטענה שראש הממשלה צריך להימנע מתביעות דיבה, ולא משנה מה נכתב עליו, אז בעצם אומרים שהעיתונאי יכול לכתוב גם מבלי לבדוק את העובדות, כי הוא לא מסתכן בתביעה. וזה מצב לחלוטין לא רצוי. ראש הממשלה, למרות הכוח הרב שיש לו, הוא גם בן אדם. הוא יכול להיעלב ולהיפגע כמו כל אדם אחר.

הפקר לעיתונאים

ובאשר לעיתונאי עצמו: הוא צריך לדעת שאם יכתוב דברים לא נכונים או לא בדוקים - הוא עלול לשלם על כך מחיר. ולא משנה אם הוא מפרסם את הדברים בעיתון, בפייסבוק או אפילו במושב לצים בבית הקפה. אחרת שמו הטוב של אדם, כל אדם, יהיה הפקר לעיתונאים חסרי מצפון ו/או אחריות.