נתניה זה היא, והיא זה נתניה

מרים פיירברג מכהנת כראשת עיריית נתניה יותר מ-18 שנה. היא עובדת העירייה 44 שנים, מאז שנת 1972. במהלך השנים בנימין נתניהו ואריק שרון הציעו לה לא פעם להצטרף לפוליטיקה הארצית, אבל פיירברג לא מיצמצה. נתניה זה היא, והיא זה נתניה.

היא עצמה דיברה על כוחה הרב. בראיון שקיימנו איתה בפברואר האחרון היא אמרה לנו ש"יזמי הנדל"ן למדו שיש חוק תכנון ובנייה, ויש 'חוק מרים'. אם הם רוצים לבנות בנתניה, הם צריכים לאמץ את חוק מרים בנוסף לחוק התכנון והבנייה. בזמנו חייבתי קבלנים לבנות שתי מעליות בבניינים של 5 קומות.

"יכלו לומר לי שהחוק לא מחייב לעשות זאת, אבל הם הבינו שאין להם שום סיכוי לקבל היתר בלי שיהיו שתי מעליות, והקבלנים מספיק חכמים לדעת שהדבר האחרון שמתאים להם זה לריב עם העירייה. עם כל הכבוד, בסופו של דבר האחריות שלי. התושבים לא מכירים אף אחד מלבד את ראש העיר. אם טוב להם, הם באים לראש העיר ומודים לו; ואם רע להם, הם גם באים לראש העיר ומקטרים לו".

לכן, עם כל הכבוד לפיקוח השלטון המרכזי ולוועדות המחוזיות, היה ברור שפיירברג שולטת ללא עוררין בעיר נתניה. שום פרויקט לא יצא לדרך אם היא לא סמכה עליו את ידה. יחד עם שורה של ראשי ערים דומננטיים, פיירברג הייתה הוכחה לכך שראשי ערים חזקים ומשפיעים היום לאין-ערוך יותר מהשלטון המרכזי, שבעיקר עסוק בלדבר.

כל עוד זה עבד - זה היה מצוין. נתניהו הפכה לעיר פורחת, התנערה מתדמית הפשע, ואפילו התחרתה פה ושם ראש בראש עם העיר הרצליה הסמוכה. גם בירושלים הבינו שראשי הערים יודעים טוב מהם כיצד לנהל, והאצילו יותר ויותר סמכויות כלפי למטה.

בספטמבר 2015 הוסמכה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של נתניה כ"וועדה עצמאית מיוחדת" - מהלך שנועד לפשט ולהסיר חסמי ביורוקרטיה מרשויות מקומיות בודדות שהוגדרו על-ידי שר הפנים "מקצועיות ויעילות" לקבל החלטות בעצמן (למשל להחליט לבדן על אישור תוכנית פינוי-בינוי ועוד).

ולכן, מעצרה היום של ראשת עיריית נתניה - המצטרפת לרשימה ארוכה של ראשי ערים מושחתים הכוללת את צבי בר, את שלומי לחיאני, את אהוד אולמרט ועוד ועוד - מזעזעת היום בפעם המי יודע כמה את המערכת השלטונית. שוב ושוב מתברר שהשלטון המקומי כאן הוא הכי יעיל - אבל גם הכי מושחת. הקירבה לשטח הופכת את ראשי הערים למנהלים מוצלחים ויעילים, אבל כנראה שהפיתוי ליטול מהצלחת גדול יותר מדי.