19 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 7,800 שקל ופיצוי למתלוננים בסך כולל של 122,200 שקל - זהו העונש שהטיל בית משפט השלום בבאר שבע על ילנה אורשנוב, סוכנת הנסיעות ש"עקצה" עשרות לקוחות בסכום של כ-660 אלף שקל.
"פגיעה באמון המשתמשים בסוכנות נסיעות, עלולה לפעול כאותו פרי רקוב בודד המרחיק את הציבור מאותו 'דוכן פירות' ודוכנים סמוכים", כתב בגזר הדין ס"נ בית משפט השלום בבאר שבע , השופט איתי ברסלר-גונן, והוסיף: "רבים העושים היום שימוש בכרטיסי אשראי לביצוע רכישות כאלו ואחרות. אנו מוסרים לא פעם את פרטי כרטיסי האשראי שלנו לבתי עסק ולסוכנויות והדבר נפוץ ובעיקר מבוסס על אמון, אמון שאותו בית עסק יעשה שימוש בפרטים אך ורק לשם ביצוע הרכישה או העסקה עליה הסכימו הצדדים. העובדה שבמרבית המכריע של המקרים אכן כך הדבר, מלמדת על רמת אמון גבוהה ביותר שבין הצרכן לספק השירותים או המוצר. ואולם, כאשר אמון זה נפגע, הנזק רב ביותר וגורר אחריו מפח נפש ותסכול גדול, עד כדי פגיעה קשה באמון גם כלפי ספקי שירות נוספים, על לא עוול בכפם".
אורשנוב, הבעלים והמנהלת של משרד תיווך הנסיעות "ילנה טורס" בדימונה הודתה והורשעה הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות רבות של קבלת דבר במרמה, שלוש עבירות של זיוף ושלוש עבירות של שימוש במסמך מזויף וכן בעבירות רבות של הונאה בכרטיס.
על פי הודאתה פעלה אורשנוב באופן שיטתי על פני תקופה ממושכת, וביצעה מעשי מרמה שונים, ובין היתר הציגה מצגי שווא כאילו היא רוכשת עבור לקוחותיה מוצרי תיירות מסוכני נסיעות או ליעדים עימם נהגה לעבוד, כאשר בפועל לא רכשה את מוצרי התיירות כלל או (בחלק מהמקרים) רכשה אותם חלקית. נוכח אותם מצגי שווא קיבלה אורשנוב מלקוחותיה כספים רבים כשהיא יודעת שאין בכוונתה לספק את מוצרי התיירות שהבטיחה להם.
מדובר בעבירות רבות אשר בוצעו בסכומים שנעו בין מאות לאלפי שקל, ובהצטבר מדובר בהיקף מרמה העומד על כ-660 אלף שקל בהם עשתה אורשנוב שימוש לצרכיה הפרטיים.
כתוצאה ממעשי מרמה אלו נגרמו ללקוחות נזקים כלכליים בהיקפים משמעותיים ומעבר לכך, נמנעה מהם האפשרות לקבל את מוצרי התיירות שעליהם שילמו. במספר מקרים שבהם ביצעה הנאשמת עסקה טלפונית נאלצו סוכנויות הנסיעות השונות לספוג את הנזקים.
עוד על פי האישום, זייפה אורשנוב בעצמה או באמצעות אחרים מסמכים שונים, ועשתה בהם שימוש במהלך התנהלותה והתקשרותה עם סוכנויות הנסיעות השונות.
השופט איתי ברסלר-גונן, ציין, כי "מדובר בשורה של מעשים חמורים הפוגעים בערכים מוגנים רבים, בראשם פגיעה ישירה באינטרסים הרכושיים והקנייניים של הקורבנות. ערכים מוגנים נוספים שנפגעו נוגעים להטעיית הקורבן ופגיעה בחופש הרצון של הקורבן. נפגע גם הסדר הציבורי מעצם השימוש במסמכים מזוייפים, וזאת תוך פגיעה בערך של שמירה על חיי מסחר תקינים".
עוד כתב השופט, כי "הנאשמת ניצלה את מעמדה מחד כמי שהמידע מצוי אצלה, ואת תלותם הכמעט מוחלטת של קהל לקוחותיה, כמו גם את חולשתם לגלות את מעשי המרמה והנוכלות, וזאת על מנת להעשיר את ארנקה, או לפחות למלא את החסר שנוצר בו".
השופט ציין, כי יש להביא בחשבון לטובת אורשנוב את העובדה שנקלעה לקשיים כספיים ואף לוותה כספים בשוק האפור ולמעשה נדרשה להמשיך ולגלגל כספים על מנת לשמור על שרידותו של העסק ולמזער את הפגיעה במשפחתה. "התרשמתי כי אכן כאב לנאשמת על הפגיעה בלקוחותיה ... אכן לפחות בחלק מהמקרים ניסתה בכל זאת לתת שירות ולו חלקי ללקוחותיה. למעשה, הנאשמת פעלה מחד בלוליינות כדי לחמוס את הכספים שגולגלו תחת ידה, אך מנגד לצמצם את אפשרות הפגיעה לפחות בחלק מהלקוחות, כתב.
מנגד, צוין בגזר הדין, כי אורשנוב ידעה היטב לאיזו עגמת נפש היא תגרום לקורבנותיה והעובדה היא שאילצה אותם גם לרדוף אחריה לקבל את כספם בחזרה, תוך כדי המשך פעולות מרמה נוספות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.