עד ליום שישי האחרון לרבים מאתנו השם אריק רוזנגרן לא אמר מאומה, אולם ייתכן כי נשיא שלוחת הפד בבוסטון ייזכר כמי שחולל את השינוי ותרם לחזרת עולם הפיננסים לעידן השפיות. נכון, הוא אינו היחיד שחושב כך וגם סטנלי פישר דרש בנושא לפני כשבועיים אולם תגובת השווקים בארה"ב מעידה יותר מכל על כך שמתגברת האמונה שהפעם זה יקרה.
אמונה לחוד ומעשים לחוד. עד שלא נראה את זה קורה נאלץ להמתין בסבלנות. למי שזכרונו בגד בו נלך שנה אחורה בזמן. לקראת סוף 2015 העריכו בשוק כי תהיינה ארבע העלאות ריבית השנה. גם לקראת מאי היה קונצנזוס להעלאת ריבית שלא קרתה. לאור הניסיון שצברנו ולנוכח מערך הכוחות בפד, שם יש לא מעט נציגים שהקשר עם ענקי עולם הפיננסים חשוב עבורם לא פחות מהקשר עם הבוחר, הייתי ממתין לראות מה יקרה בעוד כשבועיים.
גם באם תעלה הריבית ברור לכל בר דעת כי אין מקום לפאניקה. לעליית הריבית שתי משמעויות חשובות לעולם שמעבר לעולם הפיננסים. האחת- כלכלת ארה"ב ממשיכה לצעוד בדרך הנכונה והשנייה- מתחילים בתהליך של חזרה לעידן של שפיות שמשמעותו הפסקת הניפוח של בועות הפיננסים והנדל"ן. התנהלות הבורסות בארה"ב בשנה האחרונה הייתה בבחינת אחרי המבול. כמעט כל נתון תורגם לעליות בשווקים- נתון טוב השווקים עלו כי המצב טוב, נתון רע השווקים עלו כי העלאת הריבית תידחה. המימוש שהחל ביום שישי ואולי יימשך השבוע אינו תוצר של פאניקה. זה בסך הכול מימוש רווחים בריא שגם הוא מסמל חזרה לעידן של שפיות.
מה זה אומר לגבי ישראל ? מוקדם לומר. בנק ישראל והאוצר נמצאים במלכוד. המתקפה הספקולטיבית על השקל שהביאה אותו לשיא כל הזמנים, אינה מאפשרת הלכה למעשה העלאת ריבית בישראל. השקל החזק , יחד עם הפחתות מחירים ותעריפים הביאו לכך שהאינפלציה עדיין נמוכה משמעותית מהיעד שנקבע 1-3% לשנה. עובדה זו מציבה את הגורמים בירושלים בפני דילמה רצינית.
השבוע שוב ראינו פעולה אגרסיבית, אם כי קרוב לוודאי לא מתואמת, של בנק ישראל והאוצר. בנק ישראל רכש על פי הערכות כ-300 מיליון דולר והאוצר ביצע עסקות גידור בהיקף של כרבע מיליארד. לצערם ראו שני הגופים את אפקט פעולתם מתמסמס תוך מספר שעות ובערב חזר הדולר להיסחר ברמות השערים שלפני ההתערבות. לצערם הם שוב ראו בפעם המי יודע כמה שכשהדולר נחלש בעולם הוא נחלש מידית גם אצלנו אולם כשהוא מתחזק אזי באורח פלא כאן כמעט ואין שינוי.
על מנת לחזור לעידן של שפיות ולהתחיל בתהליך העלאת ריבית גם אצלנו, תהליך שיסייע בפיצוץ בועת הנדל"ן , חייבים בירושלים לייצר מהלך חכם שיתרום לפיחות של 4-5% בשער השקל, פיחות שיחזיק מעמד גם כשהריבית תחל לעלות. התערבויות בסגנון אלו שראינו בשבוע שעבר אינן הפתרון. הפתרון טמון בשינוי טקטי ואולי גם יידרש שינוי אסטרטגי. ראשית תיאום ושיתוף פעולה בין בנק ישראל והאוצר, ייתפס כאקט חשוב מאד שכן כיום מנצלים הגופים הפועלים בישראל את חוסר שיתוף הפעולה וחוסר התאום לטובתם. שנית, על מנת להתמודד עם המניפולציה בשערי המט"ח המתרחשת כמעט מדי לילה כשמחזורי המסחר אפסיים, על בנק ישראל והאוצר לפעול דווקא בשעות אלו ולו על מנת לשדר מסר - "גם אנחנו יודעים לשחק".
בנוסף לכך על בנק ישראל להשאיר הוראות רכישה בהגבלת שער לאחר שעות המסחר המקובלות. כיום נהנים הספקולנטים מאפשרות לחזק את השקל במחזורים אפסיים בשעות המסחר הדלילות. השארת הוראות רכישה תחסל משחק מסוכן זה ותאלץ את מי שרוצה להשפיע(שכן מי שמוכר בלילה מוכר אך ורק מתוך מטרה להשפיע) למכור בהיקפים משמעותיים ויחד עם חובת הדיווח שתחל בעוד מספר חודשים, תופעה זו תצומצם או תיעלם סופית.
במישור האסטרטגי חייבים בנק ישראל והאוצר לחשוב על היום שאחרי העלאת הריבית אצלנו. רק רצפה לסל המטבעות ו/או הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות יאפשרו למשק הישראלי לצלוח את העלאת הריבית הצפויה.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.
*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.