לדלקת הריאות של קלינטון פוטנציאל קטלני לעתידה הפוליטי

ובכן, עכשיו אנחנו יודעים שדלקת ריאות, לא רק מכת חום, גרמה להילארי קלינטון לעזוב בטרם עת טקס זיכרון לקרבנות התקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, וכעבור כמה דקות למעוד ולקרוס תחתיה בכניסה לרכבה, ליד גראונד זירו, בדרום מנהטן.

היא לא תמות מזה, אבל הסנוקרת הבריאותית שהיא ספגה אתמול (א') עלולה לפגוע במידה משמעותית בסיכוייה להביס את דונלד טראמפ במירוץ לבית הלבן. לסנוקרת הזו יש אפילו פוטנציאל למחות כליל את הסיכויים האלה, אם יתברר שהמועמדת לא חשפה את כל האמת על מצבה הבריאותי. קלינטון צלחה את פרשיות בנגאזי והדוא"לים הבלתי מאובטחים, אבל האם המצביע האמריקאי יבחר בפוליטיקאית שקרסה פיזית מול עיני העולם כולו?

לא ברור אם קלינטון איבדה את הכרתה, אבל המראה הקשה של התקפלותה ליד הרכב שלה, בעוד ששניים משומרי הראש שלה אוחזים בה, נצרב בזיכרון. את תומכיה האירוע הזה מפחיד. הסרטון שמנציח את המעמד - אמריקה כולה כבר הספיקה לראותו, כך נדמה - עלול לשמש לנשק רב עוצמה בידי הקמפיין המתחרה, שמזה שבועות מכריז שקלינטון משוללת סיבולת גופנית (ונפשית) לתפקד כנשיאה (אם כי טראמפ הכריז, שהוא יימנע מתגובה על מצבה הרפואי של יריבתו, ועל כך בהמשך).

כאשר מדברים על "הפתעת אוקטובר" בהקשר של הבחירות בארה"ב הכוונה היא לאירוע יזום ע"י גורם חיצוני כדי להשפיע על תוצאות הבחירות - למשל התקפת טרור בעיר אמריקאית גדולה. המנטרה של אנליסטים רבים היא, שרק "הפתעת אוקטובר" כזו תוכל להביא לניצחון של טראמפ. והנה, לפנינו "הפתעת ספטמבר" שאיש לא יזם. מבחינת טראמפ, ערכה לא יסולא בפז. עשרות מיליוני הדולרים ששלדון אדלסון הבטיח לתרום לו (ובינתים לא קיים) לא היו יכולים לקנות לו את הספקות בכשירותה של קלינטון שזרע הסרטון הקצרצר הזה.

מגראונד זירו, התפנתה קלינטון לדירת בתה, צ'לסי, באזור פלטאיירון במנהטן - לא לחדר מיון - ואחרי כשעה וחצי, היא יצאה משם בכוחות עצמה, מחייכת ורגועה, נופפה בידה לסקרנים, הכריזה שהיא חשה בטוב ואפילו הצטלמה עם ילדה קטנה. אחר-כך היא נסעה לביתה בעיירה צ'אפאקווה, מצפון לעיר ניו-יורק. צוות "פול" העיתונאים שהיה אמור ללוותה, כמקובל, לא הורשה להצטרף.

מה אומרת החוקה?

וכך, במשך שעות לא ידע העולם מה באמת אירע למועמדת הדמוקרטית. היו שתמהו האם היא בכלל תמשיך בקמפיין. חרושת השמועות פעלה במרץ. שבץ? התקף לב? והיו שהחלו לבדוק מה האופציות לחילופי מועמד בתקופה הקריטית שבין ועידת המפלגה לבחירות. האם המועמד לסגן הנשיא יכול לרשת את הנשיא לפני הבחירות במקרה שהנשיא אינו יכול לרוץ? מה אומרת החוקה?

רק אחרי-הצהריים, פרסם המטה של קלינטון את ההודעה הבאה מהרופאה האישית של המועמדת, ד"ר ליסה בארדק: "השרה קלינטון סבלה מהתקפי שיעול שקשורים באלרגיות. ביום ו' (9 בספטמבר), בבדיקה שנועדה לבחון את השיעולים המתמשכים שלה, אובחנה אצלה דלקת ריאות. היא קיבלה תרופות אנטיביוטיקה והומלץ לה לנוח ולהפחית את עומס סדר היום שלה. בבוקר (באירוע בגראונד זירו) היא סבלה מהחום והתייבשה. זה עתה בדקתי אותה. היא שתתה מספיק, החזירה לגופה את הנוזלים החסרים והיא התאוששה יפה". זמן קצר לאחר מכן הודיעה מטה קלינטון שהמועמדת מבטלת הופעות בחירות שתוכננו לה בקליפורניה, מחרתיים.

היה כמעט אפשר לשמוע את אנחת הרווחה הקולקטיבית של הדמוקרטים באמריקה. לא משהו קטסטרופלי, לאחר הכל. זה יכול לקרות לכל אחד. וזה אכן נכון. אבל קלינטון היא לא כל אחד. היא מועמדת לנשיאות וכל מילה שלה, כל תזוזה, כל שיעול, כל עיטוש, נבדקים תחת מיקרוסקופ של ציבור חשדני. טראמפ נטע בשקידה את זרעי הספק באיתנות הפיזית שלה.

התומכים השרופים של טראמפ משוכנעים מזה חודשים שקלינטון מתה מהלכת. איזו מחלה לא ייחסו לה טווי הקונספירציות של הימין הקיצוני? פרקינסון, סרטן כלשהו, רעלת קרינה, אפילו אובדן חלקי של כושר הדיבור והבנת הנשמע כתוצאה מאירוע מוחי (aphasia). אבל עכשיו גם הבוחר הסביר, אולי אפילו הבוחר הדמוקרטי, עלול לתהות: האם הילארי קלינטון אכן ניחנה בחוסן הפיזי שנדרש כדי להנהיג את המעצמה הגדולה בעולם? הרי במו עינינו ראינו מה שראינו. ובאחרונה ראה כל העולם כיצד היא נשנקה מהתקף שיעול מתמשך בהופעה לפני קהל. דלקת ריאות אינה בהכרח סוף העולם. אבל האם זו האמת? כל האמת? ולמה לא גילו לנו את האמת יומיים קודם לכן, כאשר הרופאה שלה איבחן בראשונה את המחלה?

קריאה לחשיפת המצב הרפואי של טראמפ וקלינטון

טראמפ אמנם טמן את זרעי אי האמון בקלינטון, אבל הוא לא יקצור את פריים ברינה. ההאשמות בהעדר שקיפות שמופנות לעבר המטה של קלינטון החלו להיות מופנות גם לקמפיין שלו. המועמד הרפובליקאי הודיע לפנות בוקר (שעון ישראל), כי הוא יימנע מכל תגובה על מצבה הרפואי של קלינטון - והשתיקה הרועמת הזו מדברת בעד עצמה. עד עתה התנפל המטה שלו על כל מעידה של היריבה הדמוקרטית. מהתקף השיעול הפומבי שלה עשו דוברי טראמפ מטעמים פוליטיים. אבל טראמפ מעולם פרסם שום מידע על מצבו הרפואי, למעט מכתב בן כמה פסקאות שכתב רופאו האישי ושבו נאמר, בין היתר, כי מצבו הרפואי של טראמפ טוב מזה של כל נשיאי ארה"ב אי פעם (מתי הוא הספיק לבדוק את אברהם לינקולן?) ובעוד שקלינטון פרסמה את דו"חות המס שלה, מתעקש טראמפ להכריז, שדו"חות המס שלו אינם מעניינים את הציבור. הוא טועה, כמובן.

בחברה האמריקאית שסוגדת לנעורים, לחוסן ולרעננות, יש פוטנציאל קטלני לכל גילוי פומבי של חולשה פיזית בזירה הפוליטית - וככל שהפוליטיקאי שגופו בגד בו נושא עיניו למשרה רמה יותר, המכה שתונחת על הקריירה הפוליטית שלו תהיה קשה יותר. המערכת הפוליטית האמריקאית הציבה הפעם בישורת האחרונה של המירוץ לנשיאות שני מועמדים באים בימים (אם נתעלם ממועמדי המפלגה הליברטאריאנית ומפלגת הירוקים) - היא בת 68, הוא בן 70.

קארל ברנסטין, העיתונאי הנודע מהצמד וודוורד וברנסטין, שחשף את פרשת ווטרגייט, קרא אמש לשני המועמדים לערוך (בנפרד) מסיבות עיתונאים עם רופאיהם האישיים ולחשוף את כל המידע שקשור במצבם הבריאותי. לאחר הכל, בני 70 אינם כבני 20. גופם שביר יותר וחסין פחות. זה המינימום שהם יכולים לעשות.