איש העסקים (והכדורגל) ג'קי בן-זקן הורשע בהרצת מניות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שגזר עליו 3 שנות מאסר. בן-זקן ערער. בית המשפט העליון החליט לקצר את העונש שנגזר על בן-זקן ב-10 חודשים. בד-בבד הועלה משמעותית סכום הקנס שהושת על בן-זקן.
על מה ולמה שינה העליון את פסק הדין המנומק והמלומד של השופט המחוזי דוד רוזן (הזכור - לטוב - מפרשת אולמרט)? חשוב להבין ששופטי ערכאת הערעור הדגישו כי אין להם דבר נגד פסק הדין של רוזן. יתרה מכך, במקור, הערעור של בן-זקן היה גם על ההרשעה וגם על העונש. לאחר מכן חזר בו בן-זקן מהערעור על עצם ההרשעה, ונשאר רק העונש.
בן-זקן ניסה למצוא דרך לקצר את תקופת המאסר. בשבילו הגדלת הקנס ממש אינה משמעותית, בהיותו אדם רב-ממון ונכסים. כך שבהחלט שווה לו להמיר חודשי מאסר בתמורה כספית. הלך בן-זקן, לקח לעצמו עורך דין צמרת בדמותו של נבות תל-צור, והשאר זה כבר פורמליסטיקה.
בשביל מה לשנות?
שאלתי היא למה לשנות עונש המושתת על פסיקה שאין בה רבב, אליבא דכולם. מה זה אומר לגבי עיקרון השוויון בפני הדין? הרי ברור שכל מורשע מוכן להמיר מעצר בכסף. אלא שלא לכל מורשע יש את האפשרות.
המשמעות ברורה: מי שיש לו כסף, יכול להשיג לעצמו הקלה בדין. מי שאין לו, שישתה את כוס התרעלה עד תומה. שופטי העליון יכולים להביא מיליוני הסברים מלומדים - אף אחד מהם לא יכול לשנות את המסקנה שרק מי שיש לו יכול לקצר את עונשו בצורה כזאת.
עיני לא צרה בבן-זקן שזכה ביותר ימים מחוץ לכלא. אבל עיני בהחלט צרה באחרים שצריכים למצות את הדין מכיוון שאין להם. ועיני צרה עוד יותר בשופטים שכך פוסקים, אולי מבלי להבין את המשמעות של "נדיבותם", שמטבע הדברים שמורה במקרים כאלה רק לבעלי ממון. לא יפה.
פיירברג באותו עניין
"קיים חשד לשיבוש מהלכי חקירה". כך קבע השופט ארז יקואל לגבי מרים פיירברג. למרות זאת הוא החליט לקצר את תקופת המעצר שנקבעה לה בערכאה קודמת ביום אחד. יום אחד?! למה? האם תקופת המעצר היא עניין כל-כך מדויק שניתן לאמוד אותו ביום אחד לפה או לשם? או שזה צורך של השופט להטביע את חותמו? האם זה לא מעודד הגשת ערעורים והגדלת העומס על בתי המשפט?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
