מחפשים כסף קל

יש אנשים שהקונספט של עבודה נראה להם משונה. לקום כל בוקר באותה השעה, לנסוע לאותו מקום, לעבוד 9, 10, 11 שעות - וכל זה בתמורה לכמה אלפי שקלים בחודש? סיוט אמיתי, בטח כשמדובר בשכר של מתחיל.

אז מה עושים? מחפשים כסף קל. איפה? שתי הגזרות הפופולריות ביותר הן שוק הנדל"ן ושוק ההון, שם הם משוכנעים ש"יעשו את המכה". הרציניים שבחבורה נרשמים לקורסים שמבטיחים להם "כמה פשוט להרוויח כסף בשוק ההון" (או לחילופין, "יזמות נדל"ן, הדרך לעשות כסף בלי כסף"), בטוחים שעכשיו הם מומחים גדולים.

במקרים רבים מדובר באקדמאים בעלי תואר אחד לפחות, שהצליחו להתמיד 3 שנים ויותר באוניברסיטה, בחוגים מהתובעניים ביותר, עד שהגיעו לעולם העבודה.

לשחק בבורסה זה לא מקצוע

רק לאחרונה פגשתי שניים כאלה, מהנדס תעשייה וניהול וכלכלן בני 40 פלוס, שהתחילו את הקריירה בשתיים מהחברות המובילות במשק, אבל אחרי פחות משנתיים נטשו. האחד הקים בגיל 26 חברת יזמות נדל"ן, שבסופו של דבר התרסקה ברעש גדול, מותירה אותו עמוס חובות גדולים. השני איבד 10 שנים ומאות אלפי שקלים בשוק ההון, וכבר למעלה מעשור שהוא מפתח כל מיני מיזמים הזויים יותר או פחות, שלא מניבים דבר.

מאחורי הבחירה של שניהם עמד דחף אחד ויחיד, לעשות הרבה כסף ומהר - פטנט שכמעט אף פעם לא עובד, אבל עולה הרבה, תרתי-משמע.

מעבר לסיכון הכספי הגבוה הטמון בשווקים הללו, הנזק לקריירה הוא לעתים קרובות בלתי הפיך. מדוע? כי אנשים שמראשית הדרך היו עצמאים אינם אטרקטיביים בשוק העבודה, שיודע שהם משחרים לפתחו רק בגלל בעיית תזרים, וברגע שיוכלו - ינטשו.

במקרה של הנד"לניסט זו חצי צרה, כי את כל הקריירה המקצועית שלו הוא עשה בנדל"ן, והניסיון שצבר (הגם שהוא דל יחסית לאלה שעבדו בחברות רציניות) סייע לו למצוא תפקיד שכיר, זוטר יחסית, בשכר צנוע.

לעומתו, למהנדס אין מה למכור. השנים ששיחק בבורסה זה לא מקצוע, גם לא המיזמים המשונים שניסה לפתח ללא הצלחה, בטח שלא השנה וקצת שעבד כשכיר לפני 20 שנה. היום הוא יכול למצוא עבודה בלתי מקצועית בלבד, ובשכר רעב, וכל זה כי רדף אחרי הכסף הגדול.

הגרסה היותר רכה של המרדף אחרי הכסף היא פתיחת עסקים עצמאיים ללא כל ניסיון בתחום, לרבות במקצועות הייעוץ למיניהם. למשל יועצים ארגוניים, שמאים, מהנדסים - או לחילופין עורכי דין ורואי חשבון שבוחרים להקים משרד עצמאי מיד עם תום ההתמחות ולא מבינים שיהיה להם מאד קשה מאד לגייס לקוחות רציניים שגם משלמים.

הנטייה לקיצורי דרך אל הכסף הגדול היא בעיקר בקרב גברים, שנוטים יותר מנשים להעריך את עצמם על-פי פרמטרים חומרים, מה גם שהם נוטים יותר לקחת סיכונים, מגמה שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות. הבעיה היא שבהיותם המפרנסים העיקריים, המשפחה כולה מושפעת מהסיכון הכלכלי והמקצועי שלקחו - להבדיל מנשים, שהכנסתן מלכתחילה נמוכה משמעותית.

עצמאי כושל לא הופך מנהל

אז מה עושים? קודם צוברים ניסיון, והרבה. לא משנה מה המקצוע שלכם ובאיזה עסק אתם חפצים, קודם כל צברו מספיק ניסיון כשכירים, רצוי בחברות הרציניות בתחום. לפני שאתם קופצים להקים חברת נדל"ן יזמית כשבפיכם עדין שיני חלב, עבדו מספר שנים כשכירים ולמדו את העבודה "מבפנים", וכנ"ל אם אתם חושקים בסטרט-אפ חדשני עם אופציה לאקזיט או ברשת מסעדות טבעונית שתמכור זיכיונות, אפילו אם אתם סתם בעלי מקצוע חופשי.

זכרו שהלקוחות הרציניים מתעקשים על רואה חשבון מנוסה מאד, מה שישאיר אתכם עם הלקוחות הקטנים, התובעניים, שבקושי משלמים. קרוב לוודאי שלא תגיעו את הכסף הגדול, ואז כבר לא יהיה לכם מספיק זמן לתקן. השוק השכיר לא מגייס עצמאים ותיקים לתפקידי ניהול משמעותיים, ולהתחיל מלמטה בגיל 40 וצפונה זו כבר לא אופציה, כלומר תישארו קירחים מכאן ומכאן.

לעומת זאת, אם תצברו מספיק ניסיון כשכירים - גם תגדילו משמעותית את הסיכוי להצליח בעסקים שתקימו, ועל הדרך תפתחו את רשת הקשרים המקצועית ההכרחית להצלחת עסק עצמאי, וגם תשמרו לעצמכם את האופציה לחזור לתפקידים שכירים משמעותיים ומתגמלים, למקרה שהעסק חלילה ייכשל.

אכן המשמעות היא שהכסף הגדול יצטרך לחכות - אבל לפחות ככה יש סיכוי שהוא יגיע.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com