אילו גופים בארץ מובילים את תחום החוזים על מדדים?

בדרך כלל, כשמשקיע בוחר להיצמד למדד כלשהו, הוא בוחר באחד משלושת המכשירים הנפוצים ביותר להשקעה במדדים: תעודות סל, קרנות מחקות או קרנות סל (ETF). מנתונים המפורסמים על-ידי בנק ישראל, רשות ני"ע והגופים המוסדיים, ניתן להעריך כי משקיעים בישראל מקצים כיום כרבע טריליון שקל מכספם למוצרי מדד אלה.

יחד עם זאת, למרות שאין ספק בנוגע לפופולריות הרבה של תעודות ו-ETF בקרב החוסכים בארץ, שווה לעמוד על מגמה הולכת וגוברת בקרב המשקיעים הגדולים בישראל: מנהלי הפנסיה, הגמל ומוצרי הביטוח. הגופים המוסדיים מקצים כיום חלק לא מבוטל מתיקי ההשקעות שלהם למוצרי מדד נוספים. מדובר בחוזים עתידיים ובחוזי החלף (SWAP), שני מוצרים ששמותיהם מוכרים לרוב רק לבוגרי הפקולטות לכלכלה ולמנהל עסקים.

החוזים אינם "גוזלים" את כספי המשקיע

הרעיון המרכזי של שימוש בחוזים על מדדים (או למעשה על כל נכס אחר) הוא העובדה שהם אינם "גוזלים" את כספי המשקיע במהלך תקופת ההשקעה. בניגוד לתעודה או קרן סל, שבה נדרש המשקיע להוציא באופן פיזי את מלוא הכסף שהוא מעוניין להשקיע במוצר המדד, בחוזה על מדד אין תמורה כספית המשולמת ביום "ההשקעה" עצמה, קרי, במועד הכניסה לחוזה.

במקום זאת, נוצרת למשקיע התחייבות על ההפרש בין שווי החשיפה למדד שאותה ביקש לבצע לבין השינויים שיחולו במדד מעתה ואילך עד לפקיעת החוזה. במקרה שבו הגוף המוסדי מעוניין להיצמד למדד דוגמת נאסד"ק 100 או הדקס באמצעות שימוש בחוזה עתידי או ב-SWAP, הוא יהיה זכאי לקבל תמורה חיובית במידה שהמדד יעלה מאותה נקודה או לחילופין, לשלם את ההפרש במצב בו המדד ירד.

כאמור, המנגנון הייחודי של החוזים על מדדים משאיר בידי הגוף המוסדי את סכום הכסף שאיתו "קנה" את החשיפה למדד ותכונה זו מאפשרת לו לעשות שימוש נוסף בכסף, אשר עשוי לזכות את קופת הגמל או קרן הפנסיה שבניהולו בתמורה נוספת מעבר לתשואת המדד. מנגד, המחיר של שימוש בחוזה הוא עלות הריבית המגולמת בחוזה העתידי או ב-SWAP, כך שהרעיון העומד מאחורי העדפה של שימוש בחוזה על מדד על חשבון השקעה במוצר מדד "רגיל" כמו תעודת סל, מבוסס על היכולת של הגוף המוסדי לייצר על הכסף הפנוי תשואה עודפת ביחס לריבית הגלומה בחוזה.

משתמשים "כבדים": מנורה, הראל וכלל

חשוב להדגיש כי השקעה בחוזים עתידים ו-SWAP היא לחלוטין מגרש המשחקים של הילדים הגדולים בשכונה. המספרים מדברים בעד עצמם. מדיווחי ההשקעה של הגופים המוסדיים לסוף הרבעון השני, עולה כי החשיפה שלהם למדדים דרך מכשירים אלו עומדת בקירוב על 13.9 מיליארדי שקלים.

בשלב זה אבהיר כי בניגוד לתעודות הסל והקרנות המחקות המוצעות בארץ, אשר יחד עם קרנות הסל בחו"ל הוחזקו בסוף הרבעון השני בסכום מצרפי של 105 מיליארד שקל על-ידי מנהלי החיסכון לטווח ארוך בישראל, אמידת סכום ההשקעה בפועל של המוסדיים בחוזים היא מדויקת פחות, לאור העובדה שבמוצרים אלה המדידה נעשית במונחי חשיפה ולא בשווי שוק של ההשקעה, כמו בתעודות למשל.

השחקנים המרכזיים בישראל שעושים שימוש בחוזים על מדדים, הם באופן טבעי מנהלי הפנסיה והביטוח הגדולים, ובראשם מנורה, הראל וכלל. בסיכום מחצית השנה הנוכחית, שלושת הגופים החזיקו יחד בחשיפה ברוטו של יותר מ-10 מיליארד שקל בחוזים על מדדים.

גופים מוסדיים נוספים שעושים שימוש נרחב בחוזים עתידיים ובחוזי החלף על מדדים בחו"ל במסגרת קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלהם, הם ילין לפידות, עמיתים ומגדל. חשוב לציין כי בהחלט ייתכן שגופים מוסדיים נוספים משתמשים בדרך קבע בחוזים לצורך חשיפה למדדים, אולם לאור העובדה כי הדיווח של הרכב הנכסים הוא רבעוני בלבד, לא ניתן לראות את הנכסים עצמם במהלך התקופה ולמדוד לעומק את היקפי השימוש שלהם.

S&P 500 וכל היתר

אחרי שסקרנו את הגופים המובילים בתחום, אציג את המדדים הפופולריים ביותר בקרב המשקיעים המקומיים. כאן התמונה ברורה מאוד וסביר שלא תפתיע את מי שפעיל בתחום. מדד S&P 500 האמריקאי הוא המנצח הגדול בכל הנוגע לחשיפה למדדים דרך חוזים. המדד, אשר מוצעים עליו אינספור מוצרים פיננסים עוקבים, הוחזק באמצע השנה בסכום השווה ל-6.7 מיליארד שקל באמצעות חוזים. חשיפה של 3.8 מיליארד מתוך סך זה הושגה באמצעות חוזים עתידיים והיתר בחוזי החלף.

בפער גדול ממנו, מדד 50 המניות הסחירות באירופה (Euro Stoxx 50) מוחזק על-ידי גופים מוסדיים בישראל באמצעות חוזים בשווי של 1.3 מיליארד שקל. מדדים בולטים נוספים שאליהם נחשפים הגופים בארץ דרך חוזים, הם המדדים הסקטוריאליים של מדד S&P 500: פיננסים, בריאות וטכנולוגיה.

גם מדדי מניות אחרים בארה"ב, כמו נאסד"ק 100 וראסל 2000, זוכים לביקוש רב דרך חוזים. מחוץ לארה"ב, המדדים הפופולריים לחשיפה דרך חוזים הם NIKKEI 225 היפני ו-S&P/ASX 200 האוסטרלי, שבכל אחד מהם שווי החשיפה ברוטו בסוף הרבעון השני עמד על כמה מאות מיליוני שקלים.

בנוגע לסוג המכשיר, חוזי החלף (SWAP) הינם נפוצים יותר בקרב המשקיעים המוסדיים, לאור העובדה כי ניתן לסחור בהם בכמעט כל נכס פיננסי שרוצים. בניגוד לחוזים עתידיים על מדדים, שהינם סחירים ומוצעים לכל (בכפוף למינימום "השקעה" ודרישות ביטחונות שונות), חוזי החלף הם מוצר שנסחר מעבר לדלפק (OTC).

על כן, אפשר למצוא בתיקי המוסדיים הישראליים חוזי החלף שבוצעו על מדדים פחות מוכרים, כמו למשל דאו ג'ונס תקשורת ו-MSCI טייוואן. בנוסף, אפשר גם למצוא חוזי החלף שמוסדיים בארץ ביצעו על מדדי אג"ח בחו"ל, כמו IBOXX בדירוג השקעה ובתשואת זבל, לצד מדד אג"ח שווקים מתעוררים של ג'י.פי מורגן.

לסיכום, אין ספק שעולם ההשקעה הפסיבית ימשיך להישלט בעתיד הנראה לעין על-ידי תעודות הסל ו-ETF, אולם יחד עם זאת, חשוב להכיר כי בקרב המשקיעים הגדולים בישראל יש גם מעבר לחשיפה למדדים דרך חוזים.

*** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

 5 הגופים המובילים