השבוע חשף "גלובס" את שיטת החישוב של המס על הדירה השלישית, אותו מתכנן שר האוצר משה כחלון להשית על בעלי שלוש דירות ומעלה החל מינואר הקרוב.
נוסחת החישוב, כפי שמופיעה בתזכיר החוק, נראית יותר כמו צופן בלתי ניתן לפענוח. גם אנשי מסים מנוסים במיוחד נותרו עם פה פעור דקות ארוכות עת נתקלו בנוסחה וניסו להבין אותה.
ד"ר איציק ספורטא, מהחוג לניהול באוניברסיטת תל אביב, דווקא מוצא בחישוב היגיון. "ברור שהחישוב מסובך, אבל הרציונל שלו הוא שבאוצר לא יצטרכו לחשב מס על כל דירה בנפרד כי אז העלות תהיה גבוהה יותר.
"הם ניסו לבנות מודל שמנסה לנבא מחירים לפי אזור. כך כל דירה תיפול לתבנית מסוימת של מס וכמובן שיהיה אחוז מסוים של טעויות. זה נראה מאד מגוחך, אבל זה לא בדיוק כך. יש פה רציונל".
- אז המס נראה לך הגיוני?
"יש פה כמה עניינים. העיקרון שלי אומר שכל דבר שמייצר הכנסה אפשר לגבות עליו מס. תבוא ותגיד לי שיש מס על שכר הדירה - אבל מי משלם אותו? אפילו שרגא בירן בקושי משלם. נשמע לי מאוד הגיוני הרצון ואופן ההתנהלות של האוצר במקרה הזה. מה שלא הגיוני הוא איך רק 50 אלף אנשים שמחזיקים שלוש דירות מקימים צעקה כל כך גדולה. כמה מהם מעיירות פיתוח וכאלו שהדירות זה כספי הפנסיה שלהם כפי שהם מציירים את זה בתקשורת? על מי אתם מגנים פה?
"מצד שני, ברור שזה מס עם עיוותים חמורים. איך יכול להיות שיש הגבלה של 1,500 שקל בחודש? זה עיוות. אני לא אוהב את התקרות הללו. למה שמי שיש לו דירה ב-30 מיליון שקל ומי שיש לו דירה של חצי מיליון במשכנתא ישלם כמעט אותו הדבר?"
- אז מה אתה מציע?
"הפסקתי להציע. כל הרציונל של משרד האוצר ושל בנק ישראל הוא בעייתי. זאת חשיבה פרימיטיבית שמביאה למבוי סתום. הם חושבים במונחים של שוק, כלומר, ביקוש מול היצע. לדעתם, ולדעת הרבה כלכלנים, זה העניין. מבחינתם אם יבנו יותר זה יפתור את משבר הדיור בעניין ההיצע. אם יוציאו שחקנים זה יפחית את הביקוש. זה שטויות, מכיוון שזאת רק זווית אחת של המשבר. מעבר לכך, מי שרוצה לרכוש דירה עדיין יעשה זאת, מכיוון שזה אפיק השקעה מצוין לעשות 5% בשנה על הכסף שלך, ואני לא מדבר על שכר דירה אלא על עליות המחירים".
- אז איך פותרים את משבר הדיור לדעתך?
"בטח שלא שולפים כל בוקר איזה תוכנית של יועץ כזה ואחר. המדינה צריכה להיות מעורבת בבנייה. תקציב הבינוי ירד משמעותית מאז שנות ה-70. אין מנוס מזה שהמדינה תדאג לזוגות צעירים שרוצים דירה סבירה. מי שרוצה לשדרג למשלושה חדרים לשבעה חדרים - לא מעניין אותי. יש במדינה הרבה כסף בפנסיות שמושקע במקומות כמו רומניה, לאס וגאס. צריך להקים קרן מוסדית בה הכסף הפנסיוני ינותב להקמת פרויקטים לשכירות ארוכת טווח. המדינה צריכה לתת אגרות חוב מיועדות לקרן. ככה זה עובד בעולם ולא המצאתי כלום. צריך להגיע למצב נורמלי שבו 25% מההכנסה הפנויה הולכת למגורים".
- זה מזכיר את חברת "דירה להשכיר" שאותה יזם בזמנו לפיד.
"לא נכון, הם מדברים על השקעות של מוסדיים. מה שאני מציע זה רק דבר אחד, וצריך תוכנית כוללת. יש פה הרבה צווארי בקבוק בתחום הנדל"ן. יש ביורוקרטיה, יש קבלנים שיש להם אינטרס לבנות לאט כי המחירים עולים, ובכלל יש הרבה אינטרסנטים שמרוויחים מעליית המחירים. יש גם בעיה שבישראל להרבה אנשים אין פנסיות, אז ההשקעה בדירה היא תחליף לזה. התוכניות של האוצר לא תעזור. מה זה מחיר למשתכן? במי זה מטפל בכלל? ואיך מטפלים בשאר בעיות?
"אני יכול לומר שביום הראשון בתפקיד ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו הפקיד תוכנית מפורטת לטיפול במשבר הדיור לעשר שנים. התוכנית מדברת על 200 אלף דירות בעשר שנים שהעירייה דואגת להן. הוא מתחיל מהטיפול בהומלס, ועד למעמד הבינוני. שינוי ייעוד, שיפוץ דירות לא שמישות ועוד ועוד. תוכנית מחיר למשתכן זה טלאי. הכל פה ככה. טלאי על טלאי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.