מי צריך בנקים? הפינטק צומח ומאיים לבלוע

השנה היא 2020. אייל הוא סטודנט שחייב לשותפו בדירה כסף על קניות משותפות שעשו. הוא מעביר לו את הכסף באמצעות הוואטסאפ, ממש כשם שמעבירים תמונה באפליקציה הזאת. אחר כך הוא מקבל באפליקציה הצעה להשקיע את חמשת אלפים השקלים שהצטברו בחשבון העו"ש שלו בפיקדון צמוד למחירי הנפט, שבדיוק עכשיו רשמו צניחה חדה. כעבור כמה ימים הוא מקבל תזכורת בנייד שעליו לעשות היום טסט לאוטו, כשהכסף כבר שולם אוטומטית, ועליו רק לגשת למוסך. חודשיים לאחר מכן, כשהוא טס לבלות את חופשת הקיץ בתאילנד, הוא משלם שם באמצעות הטלפון הנייד, במטבע המקומי, ללא הכנות מראש וללא עמלות המרה שונות. ככל הנראה, כך ננהל את חיינו הפיננסיים רק בעוד שנים ספורות. השאלה היא היכן יהיו הבנקים בכל הסיפור הזה.

"Silicon Vally comes to get us", כתב בשנה שעברה מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיאמונד, במכתב השנתי שלו לבעלי המניות. "יש מאות סטארט-אפים עם מוחות וכסף שעובדים על אלטרנטיבות לבנקאות המסורתית", הוא הוסיף, ואכן, המהפכה הטכנולוגית עושה את דרכה בצעדי ענק אל עבר ענף הפיננסים בכלל והבנקים בפרט. יש במעבר לצריכה פיננסית באמצעים טכנולוגיים בשורה חיובית לבנקים - הדבר מפחית עלויות ומאפשר להם לחסוך בהוצאות כוח אדם ונדל"ן, וכך מסייע להם לשפר את הרווחיות ולהציע מוצרים חדשים שישפרו את השירות ללקוחות, אבל המהפכה הזאת היא גם איום על הבנקים, שבכל העולם יצאו בשן ועין מהמשבר הפיננסי של שנת 2008. חלקם התאוששו, אחרים מנסים עדיין לשרוד, אבל כולם צריכים להתמודד עם האיום הטכנולוגי, שעשוי להיות דרמטי יותר מהאיום של משבר הסאב פריים.

1. האיום: האם יקרה לבנקאים מה שקרה לסוכני הנסיעות?

שמו המפורש של האיום הטכנולוגי הוא "פינטק" - ענף המשלב בין הפיננסי לטכנולוגי, כלומר חברות טכנולוגיה המציעות שירותים פיננסיים. לפי הערכות של "פורבס", נכון לסוף שנת 2015 פעלו בעולם 5,000-6,000 חברות פינטק - מסטארט-אפים בתחילת הדרך, שלא גייסו כספים, ועד חברות שהגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר.

הענף קיים זה כעשור, אך הוא נמצא בהתפתחות מואצת בעיקר בשלוש השנים האחרונות, המתבטאת במיוחד בהיקף ההשקעות בו. לפי נתונים של פירמת KPMG בשיתוף CBI, בשנת 2011 עמד היקף ההשקעות בחברות בתחום הפינטק על 2.4 מיליארד דולר בלבד, בשנת 2013 הוא כבר זינק לקרוב ל-4 מיליארד דולר, שילש עצמו ל-12.2 מיליארד דולר ב-2014. ב-2015 היקף ההשקעות הגיע ל-20 מיליארד דולר כמעט. סך הכול בשש השנים האחרונות הושקעו 42.4 מיליארד דולר בחברות בתחום.

המשבר הפיננסי של 2008 היה במובן מסוים טריגר להתפתחות המואצת של תחום הפינטק. אלפי בנקאים שנפלטו מהמערכת הבנקאית במשבר האחרון זיהו את הפוטנציאל בתחום. אחת הדמויות המוכרות ששיחקה תפקיד בתהליך הזה היא זו של ויקראם פנדיט, לשעבר מנכ"ל סיטיגרופ וכיום בעל החזקות בחברות סטארט-אפ בתחום הפינטק. כעת, הפריחה הזאת מאיימת על הבנקים בעולם וגם בישראל. מה מטריד את הבנקים? כיום ישנם שירותים שנמצאים בבלעדיות במערכת הבנקאית, כגון העברת כספים בין חשבונות, פעילות צ'קים וגם חלק מהפעולות בשרשרת כרטיסי האשראי (בישראל כל השרשרת נמצאת נכון להיום תחת הבנקים). היכולות הטכנולוגיות עשויות להוביל למצב שכל אותם שירותים יינתנו בעתיד על ידי ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, פייסבוק, Wix, גוגל ועוד. לאותן חברות יש יכולות טכנולוגיה מתקדמות, תשתיות אדירות ואפשרות להציע אותו מוצר בנקאי במחיר נמוך יותר ובממשק נוח, ידידותי ומהיר הרבה יותר מזה של הבנקים.

רוב החידושים בתחום הפיננסים היום מקורם בחברות הסלולר והטכנולוגיה. מעטים הבנקים שהולכים עד הסוף באימוץ טכנולוגיית מימון חדשות, בין היתר כי לרבים מהם יש תשתיות מיושנות, שקשה עד בלתי אפשרי לגרום להן לאמץ טכנולוגיות חדשות באותה קלות ויעילות כמו של חברות הטכנולוגיה. החשש בבנקים הוא שבסופו של דבר המהפכה שחברות הסלולר עברו תגיע גם אליהם. כך, אם עד לפני כמה שנים שילמנו כסף בעבור כל הודעת SMS לחברות הסלולר, בהמשך הגיעו אפליקציות הצ'אט ובראשן כמובן הוואטסאפ, שהפכו את המוצר הזה לחינמי וחתכו באגרסיביות נתח נכבד מההכנסות של חברות הסלולר.

בהקשר זה כדאי להזכיר שלאחר שהמהפכה הטכנולוגית בתחום התקשורת החלה, חברות הסלולר חשבו שבעקבותיה ישתנה מודל ההכנסות שלהן ויתבסס על שירותי תוכן, אך גם כאן נכונה להן אכזבה - בסוף מי שגרפו את הקופה על הכנסות התוכן הן אפל וגוגל, ואותן חברות נותרו רק צינור להעברת המידע. תרחיש האימים של הבנקים הוא שבדומה לחברות הסלולר, גם הם יהפכו ל-Domb pipe, כלומר צד שלישי יוכל להתממשק לחשבון הבנק (הרגולציה תחייב את הבנקים לתת גישה כזאת) לצורך קבלת מידע והצעת שירותים. התוצאה תהיה שהלקוח יצרוך שירותים פיננסיים מחברות הטכנולוגיה או מגופים חוץ-בנקאיים אחרים, והבנק ימשיך לנהל את החשבון שלו רק במובן הטכני.

מלבד פיתוחים שונים בענף הפינטק, בבנקים חוששים גם מהקמתם של אגרגטורים - מרכזי מידע שלמעשה ינהלו עבור הלקוח את כל המידע ויציעו לו את השירותים המתאימים לו במחיר הטוב ביותר מבחינתו. כך הבנק עלול להפסיד את רוב הפעילות מול אותו לקוח.

ניקח כדוגמה את ענף התיירות. אם בעבר לקוח שחיפש מלון הלך לסוכן הנסיעות וקיבל את המלצתו, היום לקוחות רבים גולשים באינטרנט באתר של אחד האגרגטורים בתחום התיירות (booking, expidia ודומיהם), מקבלים שלל הצעות ובוחרים את ההצעה הטובה והמתאימה ביותר להם. כעת דמיינו מעין booking בתחום השירותים הפיננסיים, ושעבור כל פעולה פיננסית נקבל שלל אפשרויות, במחירים וברמת השירות המתאימה לנו. כיום הלקוחות עושים שופינג בין הגופים הפיננסיים בעיקר בהחלטות כבדות משקל כמו נטילת משכנתא, אבל הטכנולוגיה אמורה להנגיש את המידע, לפתור את הסרבול ולהוזיל באופן דרמטי את העלויות ללקוח, גם בפעולות הפשוטות והיומיומיות.

בתחילה התעלמו הבנקים מעולם הפינטק, אולם בשנים האחרונות לאחר שראו כיצד היא תופסת תאוצה הם שינו גישה. למזלם, בתחום הפיננסים, להבדיל מאחרים, המהפכה הטכנולוגית מתרחשת לאט יותר, כיוון שמדובר בתחום שיש בו פיקוח הדוק וללא שיתוף פעולה של הרגולטורים היא לא תוכל להתרחש במלוא עוצמתה.

כיום, בנקים בוחנים כיצד להתאים עצמם למציאות המשתנה. חלקם בודקים את האפשרות שיעניקו בעצמם סל מוצרים מותאם באופן אישי ללקוח, אחרים שוקלים לפתח אגרגטור משלהם - דבר שעשוי אולי להוביל לקניבליזציה אך לפחות לבנק יהיה סוג של שליטה על עוצמתה והיא תניב לו מקורות הכנסה חדשים כאגרגטור. אפשרויות נוספות שעומדות על הפרק הן הצעת שירותים בעלי ערך מוסף, כמו שירותי ה-VOD בחברות התקשורת, שיהוו מקורות הכנסה חדשים. וכמובן, ישנה גם האופציה, שבמקרים מסוימים אף יושמה, פשוט לבלוע חברות פינטק קיימות.

בבנקים בוחנים מאות מיזמי סטארט-אפ מדי שנה, בעיקר בתחום התשלומים ההלוואות והאבטחה, ומחליטים אם לקנות, להעתיק או לעבוד איתם. מנתונים שאסף בנק לאומי עולה כי היקף ההשקעות של הבנקים בחברות הפינטק בשנים 2012-2015 עמד על יותר מ-4.2 מיליארד דולר. סיטי וגולדמן זאקס מובילים במספר ההשקעות שביצעו.

מבחינת חברות פינטק רבות המטרה הסופית היא אכן אקזיט, אבל האם הבנקים בעולם יהיו מסוגלים לרכוש את כל הפיתוחים והאיומים עליהם בתחום?

ירג צלטנר, מנכ"ל UBS ניהול הון, סיכם זאת כשאמר בעבר בכתבה ל"פייננשל טיימס": "אם לא נאמץ טכנולוגיה כמו שצריך, חברות הטכנולוגיה יאכלו כאן את ארוחת הצהריים שלנו".

 בנקים אינפו

2. האלטרנטיבה: מהלוואות ועד מטבע וירטואלי

ענף הפינטק נחלק לכמה תחומי פעילות מרכזיים, שהמשותף להם הוא האלטרנטיבה שהם מציעים למוצרים ולשירותים שעד היום יכולנו לצרוך כמעט אך ורק באמצעות הבנקים.

תחום הפעילות שנחשב האיום המרכזי על הבנקים הוא התשלומים והסליקה. מדובר על פתרונות בתחום התשלומים והעברות הכספים באמצעות פלטפורמות שונות, העוקפות את השימוש בחשבון הבנק ומבצעות סליקה באינטרנט, וגם המרות מטבע. הפתרונות השונים מאפשרים העברת כספים ישירה בין אנשים, ללא שימוש בפרטי חשבון הבנק או בכרטיס האשראי, העברת כספים לחו"ל - פעולה שנחשבת יקרה והבנקים גובים עליה עמלות נאות - ועוד שירותים שונים בתחום התשלומים והסליקה ללקוחות פרטיים ולבתי עסק.

מדובר בתחום תחרותי מאוד, עם מגוון גדול של מוצרים. האיום המרכזי מבחינת הבנקים הוא הפעילות העכשווית או העתידית בתחום של ענקיות טכנולוגיה כגון גוגל, פייסבוק ואפל והאפשרות שהן ישתלטו עליו. מבחינת הבנקים, זה איום מסוג אחד להתמודד מול סטארט-אפים קטנים וחצופים, אבל התמודדות עם ענקיות טכנולוגיה זאת כבר מלחמה מסוג אחר. אולי אפילו בלתי אפשרי להתמודד עם חברות בסדר גודל כזה שנכנסות לפעילות פיננסית.

פעילות נוספת בתחום הפינטק היא הלוואות Peer to peer (P2P). בעשור האחרון קמו שורה ארוכה של פלטפורומות להלוואות המתווכות ישירות בין המלווים ללווים, ומוותרות על הבנק כמתווך של הכסף. הפלטפורמות הללו עושות שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך הערכת הסיכון של המלווה. עד היום הוענקו באמצעות הפלפטורמות הללו הלוואות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים ברחבי העולם, למשקי בית ולעסקים קטנים. הפעילות בתחום הזה בולטת בעיקר בארה"ב, באנגליה ובסין, שהפכה למעצמת P2P לא קטנה.

הפלטפורמות השונות מתחרות על איכות החיתום, שמתבסס על אמצעים טכנולוגיים, ועל ידידותיות ומהירות הפעולה ואישור ההלוואה. בנוסף, בתחום ההלוואות נוצרו שיתופי פעולה בין הפלטפורמות לבנקים קיימים או משקיעים מוסדיים שמספקים את המימון לאותן הלוואות. שיתוף פעולה כזה מאפשר קפיצת מדרגה לאותן פלטפורמות בהיקפי ההלוואות שהן מסוגלות להעמיד, אך יש בו גם פוטנציאל השתלטות מצד אותם גופי ענק על הכלי שאמור להוות אלטרנטיבה להם.

תחום זה נחשב לבשל ביותר בין תחומי הפינטק, ויש כבר חברות בתחום המייצרות הכנסות גבוהות, וגם כאלו שהונפקו בבורסה וקיבלו שווי נדיב.הבשלות באה לידי ביטוי גם בכך שישנם הרבה שיתופי פעולה בתחום זה בין אותן חברות לבין בנקים וגופים פיננסיים אחרים, המעניקות באמצעותם אשראי.

חברות ה-P2P מתגאות בכך שהן שקופות, ידידותיות וטובות יותר מהבנקים, אולם באחרונה נפגעה התדמית של הענף, בעקבות כמה אי-סדרים שנמצאו באחת הפלטפורמות הגדולות בתחום, לנדינג קלאב האמריקאית, שהביאו להדחת המנכ"ל. אף שהכשלים שהתגלו לא גרמו הפסדים למשקיעים, התקרית הזאת זעזעה את הענף והביאה לצניחה בשווי מניות החברות בתחום.

תחום פעילות מרכזי נוסף של חברות פינטק קשור בניהול השקעות וחסכונות, והוא נמצא יחסית בתחילת הדרך - דבר המתבטא גם בהיקפי גיוסי ההון של החברות בתחום הזה בהשוואה לתחום התשלומים וההלוואות. תחום ניהול ההשקעות גם מפוקח מאוד, דבר שמכביד על החדרת מוצרים מהסוג הזה.

אחד הנושאים המרכזיים בתחום הוא פיתוחים של Robo-Advice. אם היום שירות ייעוץ ההשקעות מוגבל ללקוחות עם היקף נכסים מסוים (בישראל מדובר לרוב בתיק של 100-200 אלף שקל לפחות), פעילות הייעוץ האוטומטית אמורה לספק שירותי ייעוץ השקעות ופתרונות לכולם. המערכות הללו מעניקות ייעוץ למשתמש בהתאם לשאלון שהוא ממלא על מאפייניו ורמת הסיכון שלו.

במקביל, חברות פינטק מפתחות רובוט יועץ עם יכולת לנתח את מצב השוק העולמי, להצליב נתונים עם מאגרים שונים, לבחון נתונים של מניות שונות, ובהתאם להנפיק המלצות השקעה אטרקטיביות ורלוונטיות לכל לקוח.

פעילות הייעוץ האוטומטית מאיימת לבטל את נחיצותם של יועצי ההשקעות בבנקים. ההערכות הן שהפיתוחים הללו רלוונטיים בעיקר ללקוחות קטנים, וכי הלקוחות האמידים יותר יעדיפו ייעוץ אישי ואנושי, אך הדבר גם תלוי ביכולת הביצועים של הייעוץ האוטומטי לעומת זה האנושי.

כיום פחות מ-1% מהנכסים בארה"ב מנוהל ע"י שימוש בייעוץ כזה, אך חברת A.T Kearney מעריכה שעד 2020 נתח השוק יגיע ל-5.6%, מה שלהערכתה יביא לאובדן הכנסות של 8-12 מיליארד דולר לענף.

פעילות נוספת בתחום ניהול ההשקעות בפינטק היא פיתוח כלים למסחר אלקטרוני, כמו Algo Trade, שהוא מסחר אוטומטי המתבסס של אלגוריתמים שונים המזהים הזדמנויות בשווקים, וכן אפליקציות המציעות פתרונות השקעה בתחומים השונים.

וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את פעילות המטבעות הווירטואליים, שמאיימת לא רק על הבנקים, אלא גם על הבנקים המרכזיים במדינות שונות בעולם, מאחר שהם עלולים לאבד את יכולת ההשפעה המוניטארית שלהם אם המטבעות הווירטואליים יתפסו תאוצה.

כולם מכירים את הביטקוין, שהוא סוג של Crypto Currency. מדובר במטבע וירטואלי, שנוצר לפני כשמונה שנים. כל מטבע הוא בעל קוד של כ-30 סימנים, והעברתו מוצפנת עם חותמת דיגיטלית. הביטקוין מונפק בקצב ידוע מראש, במטרה למנוע אינפלציה, והוא מנותק מהשפעה כלשהי של בנק מרכזי.

חבלי הלידה של המטבע כללו תנודות חריפות מאוד בשערו ותדמית שלילית, משום שחלק מרכזי מהשימוש בו הוא לצרכים מפוקפקים הקשורים בהונאה ובהלבנת הון. כך, לדוגמה, תוכנות כופר שמשתלטות על מחשבים דורשות שתשלום הכופר ייעשה בביטקוין. אלא שתחום המטבעות הווירטואלים ממש לא אמר את מילתו האחרונה. כיום מתפתח השימוש ב-Blockchain, שהופיע לראשונה כחלק מהתשתית לביטקוין, אך מאז התפתח. מדובר בבלוקים טכנולוגיים המאפשרים פעילות עסקית כגון מסחר במטבעות ללא התערבות של אדם.

ה-Blockchain הוא מנגנון מוצפן העובד באמצעות טכנולוגיית Open source. בשנתיים האחרונות הוא צבר נפח פעילות, המתבטא גם בכך שבנקים אימצו את יישום הטכנולוגיה הזאת. טכנולוגיית ה-Blockchain נחשבת אלטרנטיבה רצינית, אמינה ומשמעותית הן בתחום המטבעות הווירטואליים והן בתחום תהליכי התשלומים במטבעות המסורתיים.

3. הטרנד: מה רוצים הלקוחות

הדבר שבנקאים הכי שונאים הוא חוסר ודאות, והבעיה במהפכה הנוכחית היא שהבנקים לא באמת יודעים מהיכן יגיע האיום האמיתי. העבר מראה שבכל הנוגע למהפכות טכנולוגיות, לא ניתן לדעת איך הן יסתיימו - מה יתפוס לאורך זמן ומה ייגמר כטרנד זמני. לדוגמה, ראו היכן נמצאת היום הרשת החברתית הראשונה מייספייס, והיכן נמצאת פייסבוק, וכמה ציפיות היו מהרשת החברתית של ענקית הטכנולוגיה גוגל ואיפה היא היום.

היכולת לחזות טרנדים בתחום הטכנולוגיה כמעט שלא קיימת, כך שהבנקים די מגששים את דרכם באפלה בניסיונם להתמודד עם האיומים הטכנולוגיים. מה שנותר להם הוא להסתמך על סקרים ומחקרים, כמו זה שביצעה פירמת ארנסט אנד יאנג (EY). החברה ביצעה סקר נרחב שהקיף 12,000 משתתפים ב-7 מדינות (ביניהן ארה"ב, אנגליה, גרמניה והונג קונג), וממנו ניתן לראות כיצד חודר עד כה עולם הפינטק לציבור ובאילו מגזרים. במסגרת הסקר הוגדרו עשרה תחומים לפינטק, ובהם פלטפורמות ההלוואות P2P, המרת מט"ח באמצעים טכנולוגיים, העברת כספים שלא באמצעות הבנק ועוד. מי שמשתמש לפחות בשניים מאותם תחומים מוגדר משתמש פינטק.

מהסקר עלה כי 15.5% מהאוכלוסייה בממוצע משתמשים בפינטק. השונות בין המדינות הייתה גדולה - מ-8.2% בקנדה ועד 29.1% בהונג קונג. השימוש בפינטק נפוץ בערים הגדולים, והוא מגיע ל-25% בלונדון, 33% בניו יורק, כפול מהממוצע בכלל האוכלוסייה. אם מפלחים את משתמשי הפינטק לפי גיל והכנסה, מוצאים שככל שהגיל צעיר יותר וההכנסה גבוהה יותר, כך גדלה הנטייה לצרוך מוצרים מתחום הפינטק. זה ככל הנראה קשור לכך שפינטק הוא שילוב בין טכנולוגיה - המזוהה עם גיל צעיר - ושירותים פיננסיים - המזוהים עם בעלי הכנסה גבוהה בעלי מודעות גבוהה יותר למחירים ולאלטרנטיבות הקיימות. כך, למשל, בגילאי 18-34, רק 10.6% מבעלי שכר שנתי של פחות מ-30 אלף דולר התנסו בשימוש במוצרי פינטק, בעוד 52.4% משכבת הגיל הזו שהיא בעלת שכר שנתי של יותר מ-150 אלף דולר התנסתה בפינטק. כאשר מגיעים לגילאי 55 ומעלה, רואים שרק 2% מבעלי השכר הנמוך התנסו במוצרי פינטק, לעומת 13.2% מבעלי השכר הגבוה ביותר.

ככל שרמת השכר גדלה כך גם החשיפה לפינטק, אך בכל מקרה מדובר במספרים נמוכים משמעותית לעומת הדור הצעיר. אגב, בשכבת הביניים 35-54 רואים את השונות הגדולה ביותר בכל הקשור לרמת הכנסה. פחות מ-6% מבעלי השכר הנמוך השתמשו במוצרי פינטק, בעוד שבשכבת השכר הגבוה מדובר בחשיפה בהיקפים דומים לזו של הגיל הצעיר - 50.7%.

עוד מראה הסקר שמשתמשי פינטק הם לאו דווקא קהל היעד של בנק אינטרטי. 3% ממשתתפי הסקר פעילים בבנק שהוא רק דיגיטלי, ומדובר באחוז דומה מבין משתמשי הפינטק. עם זאת, כיוון שהבנקים הדיגיטליים עדיין קטנים בהיקפם, מוקדם לקפוץ למסקנות על כך שאין קשר בין אימוץ מוצרי פינטק לנכונות לפתוח חשבון בבנק שהוא דיגיטלי בלבד.

באשר לסוג מוצרי הפינטק הנרכשים, נראה כי למרות הבאז סביב פלטפורמות ההלוואות P2P, רק 5.6% מהנשאלים התנסו בהן. לעומת זאת, בתחום מוצרי הפינטק הקשורים להעברות כספים התנסו 17.6% מהנשאלים. בתחום ההשקעות התנסו כ-16% (נתון זה כולל גם את צד המלווים ב-P2P), ובתחום מוצרי הביטוח מדובר רק על 7.7% מהנשאלים.

במסגרת הסקר נשאלו המשתתפים מה גורם להם להשתמש בפינטק, ומהתוצאות עולה כי המחיר הנמוך יותר מהערוצים המסורתיים אינו הגורם המרכזי אלא דווקא ממשק ידידותי ונוח לשימוש. רק כ-15.4% ציינו עמלות נמוכות יותר כסיבה, בעוד שכ-43% ציינו כי חוויית המשתמש היא פרמטר חשוב. 12% ציינו שהשתמשו בגלל הגישה למגוון מוצרים, ופחות מ-2% ציינו שהסיבה לכך היא אמון גבוה יותר לעומת המוסדות הפיננסיים המסורתיים.

הסקר של ארנסט אנד יאנג גם בדק בקרב האוכלוסייה שאינה צורכת פינטק מדוע היא אינה משתמשת במוצרים אלה. 53% ענו שלא היו מודעים לקיומם של אותם מוצרים, 32% ציינו שהם אינם זקוקים לשירותים האלה, וכ-11% בלבד ציינו שהם לא בוטחים בהם. כך שנראה שאמון אינה הבעיה המרכזית של הענף, אלא חוסר מודעות לקיומו, שמן הסתם תלך ותפחת לאורך השנים. מה ששוב מחזיר אותנו אל אימת הבנקים.

ישראל - פינטק ניישן

המוקדים לפיתוח פינטק נמצאים בארה"ב ובבריטניה, אולם גם באסיה יש התחממות משמעותית של התחום, ותעשיית הפינטק צומחת בה בקצב גבוה, בעיקר בסין ובהונג קונג. חלק גדול מההצלחה הבריטית נזקף לסיוע הממשלתי, המתבטא ברגולציה אוהדת, הטבות מס והשקעה של המדינה. בענף הפינטק בבריטניה כבר מועסקים יותר מ-60 אלף עובדים.

גם ישראל, הידועה כסטארט-אפ ניישן, לא מדלגת על תחום הפינטק. היא נחשבת מרכז פיתוח חשוב בתחום ובשנים האחרונות נרשמה כניסה של בנקים זרים לפעילות הפינטק הישראלית, באמצעות הקמת חממות ואקסלרטורים (סביבת עבודה שמטרתה להאיץ את פיתוח הסטארט-אפ באמצעות השקעה, ליווי מקצועי ומתן סיוע בתשתית).

לפני נתוני מחקר של בנק לאומי, בישראל פועלים יותר מ-200 סטארט-אפים בתחום הפינטק. יותר ממחצית החברות מעסיקות פחות מ-10 עובדים, ורובן הוקמו בשנתיים האחרונות, כך שבלאומי מעריכים שהשוק רחוק מלהיות רווי.

כ-37% מחברות הפינטק הישראליות פעילות בתחום ההשקעות, 21% בתחום התשלומים ו-13% בתחום ההלוואות. בניגוד לטרנד העולמי, בישראל שוק המוצרים בתחום שוק ההון וההשקעות גדול יחסית. ערך מוסף חשוב שמציע ענף הפינטק בישראל הוא בתחום אבטחת מידע. הניסיון הרב שנצבר כאן הוא יתרון חשוב בפיתוח כלים בתחום הפיננסים, שנדרשת בו אבטחת מידע ברמה גבוהה. דוח של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט מציין את העוצמה הישראלית בתחומי הסייבר וטכנולוגיות הצפנה כאחת הסיבות להתבססות תחום הביטקוין וטכנולוגיית ה-blockchain בישראל.

כאמור, בשנים האחרונות נפתחו לא מעט חממות בתחום הפינטק, רובן מטעם בנקים גדולים (מקומיים וזרים), המציעים לסטארט-אפים ליווי, גישה למשאבי הבנק וללקוחותיו, והתנסות בסביבת העבודה הבנקאית, וחלקם אף משקיעים בהם כספים. בתמורה, מקווים אותם גופים לגלות את הדבר הבא בתחום הפינטק ולקבל אליו גישה בעודו בחיתוליו. הגוף הבינלאומי הראשון שהקים חממה כזאת בישראל הוא סיטי, שפתח ב-2011 מעבדה הנתמכת גם ע"י משרד האוצר והמדען הראשי. המעבדה מתמקדת בין היתר בפיתוח פלטפורמות מסחר ועיבוד וניתוח דאטה פיננסי. ב-2013 פתח סיטי אקסלרטור ועד היום היו לו יותר מ-50 בוגרים שגייסו כ-200 מיליון דולר. לפני קרוב לשנה נכנס גם בנק ההשקעות ברקליס לפעילות והקים בישראל את Rise, אקסלרטור בתחום הפינטק והסייבר. באחרונה הסתיים המחזור הראשון, וברקליס חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם שבעה סטארט-אפים מתוכו.

השנה נפתחה חממה גם בבניין הבורסה בת"א, הנקראת The floor. בחממה שותפים ארבעה בנקים זרים גדולים, ובהם HSBC ו-RBS. גם חברת אינטל ופירמת KPMG סומך חייקין משתתפות במיזם.

גם שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, פעילים בתחום החממות. לבנק הפועלים שיתוף פעולה עם מיקרוסופט ועם Moneta seeds, וללאומי מיזם משותף בתחום הפינטק עם elevator.

גם החברות הבינלאומיות בתחום כרטיסי האשראי זיהו את הפוטנציאל בשוק הישראלי. ויזה הקימה מרכז חדשנות, המאתר מיזמים בתחום הפיננסים. המיזמים הנבחרים מועברים להמשך טיפול וקידום בוויזה, והטובים מביניהם מושקים בקרב בנקים, בתי עסק וגורמים נוספים שוויזה עובדת עמם. למאסטרכארד יש אקסלרטור גלובלי, הפונה גם לחברות בישראל, והוא כולל ליווי וירטואלי בישראל וכן מפגשים בלונדון ובניו יורק. בהם גם מפגשים עם השותפים של מאסטרכארד.

■ טור פתיחה / אלי ציפורי: רק הטכנולוגיה תנצח את הבנקים