לאחר שבשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי עדכון טבלאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הקשור להתחלות הבנייה "גילה" עוד למעלה מ-2,300 דירות שהחלו להיבנות בשנת 2015, מאשרים בלמ"ס שעדכנו את הנתונים ומסבירים מדוע.
"הנתון המתפרסם בלמ"ס לגבי מספר הדירות שהוחל בבנייתן הינו אומדן סטטיסטי שמתעדכן רטרואקטיבית בהתאם למידע חדש המתקבל בדיווחים המגיעים בפיגור. זאת, בדומה לעדכון האומדנים אחרים המתפרסמים על ידי הלמ"ס (כגון אומדני החשבונות הלאומיים).
"נתוני התחלות בנייה וגמר בנייה מבוססים על מידע שמתקבל באמצעות קובץ מנהלי ממשרד השיכון, על סקר טלפוני של הלמ"ס לגבי היתרי הבנייה המתקבלים מהוועדות המקומיות והאזוריות לתכנון ובנייה, וייחוס נתונים (זקיפות) עבור מידע חסר בעת מועד פרסום הנתונים", אומרים בלמ"ס.
"עדכון האומדנים נובע מסיבות שונות: עדכון המידע בקבצים המנהליים המגיעים מגופים ציבוריים, קבלת היתרי בנייה אחרי שכבר החלה הבנייה בשטח, פיגור בדיווחים של הוועדות המקומיות, איחור באיתור קבלנים ויזמי בנייה המדווחים על התחלות וסיומי הבנייה, ועוד. הלמ"ס שואפת לצמצם עד כמה שניתן את עדכון הנתונים, אך את חלקם כמעט בלתי ניתן למנוע. השיקול המקצועי לפרסום עדכונים רטרואקטיביים הוא שנתון סטטיסטי מעודכן עדיף על נתון 'סופי' שמתעלם ממידע חדש שהתקבל אחרי פרסומו".
דרושות אמות-מידה
כאמור, בין הסיבות לפער בנתונים מסבירים בלמ"ס בפיגור בדיווחי הוועדות המקומיות וגם קבלת היתר בנייה לאחר מועד התחלת הבנייה. אולי זה הזמן לתת את הדעת על כך ולקרוא למינהל התכנון שבמשרד האוצר להטיל על הוועדות המקומיות חובת דיווח וקנסות על פיגור.
בכל הקשור למתן היתר לאחר שהבנייה החלה, אירוע שכזה כדאי שלא יתרחש מלכתחילה, וגם כאן כדאי לקבוע אמות-מידה נוקשות יותר לדיווח.
בלמ"ס מתייחסים באופן ספציפי לעדכון הנתונים בנתוני התחלות הבנייה שפורסמו בשבוע שעבר: "העדכון של מספר הדירות שהוחל בבנייתן ברבע הראשון של שנת 2016, מהווה פחות מ-1% מסך כל התחלות הבנייה של אותו רבע שנה. עדכון שוטף ברמה זאת נהוג ברוב הסדרות העתיות של הלמ"ס ובלשכות סטטיסטיות של מדינות אחרות.
"העדכון של התחלות בנייה בשנת 2015 (4.9%) אכן היה חריג בהשוואה לעדכונים השוטפים, ולכן ציינה הלמ"ס בהודעה לתקשורת את מקורו העיקרי: עדכון המידע שהתקבל ממשרד הבינוי והשיכון לגבי הבנייה ביישוב חריש. כל הבנייה בחריש בשנים 2015-2016 מתבצעת ביוזמה ובפיקוח של המשרד הבינוי והשיכון".
לסיכום טוענים בלמ"ס כי השאיפה היא לשיפור בסיס הנתונים: "מדיניות הלמ"ס הינה להשתמש עד כמה שניתן בקבצים מנהליים, ובכך להפחית את נטל ההשבה של המדווחים ואת עלויות הביצוע של הפעולות הסטטיסטיות. מדיניות זו תואמת את מדיניות הלשכות הסטטיסטיות המתקדמות בעולם. יחד עם זאת, לכל שיטת איסוף נתונים סטטיסטיים קיימים גם חסרונות ואחד החסרונות של השימוש בקבצים המנהליים הוא התלות בגוף אחר ובאיכות נתוניו. עם זאת, הלמ"ס אף פעם אינה שוקטת על שמריה ותמשיך לחפש דרכים לשיפור בסיסי הנתונים שברשותה והתוצרים המופקים מהם".
חגיגות כחלון על נתוני הלמ"ס: פרומיל אחד בחודש יוני
לפני חודש הסתערו שר האוצר משה כחלון ואנשיו על השמאי הממשלתי טל אלדרוטי, וטענו שבניגוד לנתון שמסר השמאי על עליית מחירי הדיור ברבעון השני של 2016 בשיעור 2.5% לעומת הרבעון הראשון (דירות 4 חדרים), הלמ"ס הוא שקובע, ועל פי הלמ"ס בכלל ניכרת ירידה של 0.3% במחירים. הלמ"ס, כפי שהוא עושה באופן קבוע, הזדרז בטיפול בנתוני הרבעון לפני שכל הדיווחים על מכירת דירות הגיעו לרשות המסים, וברוב הגינותו הבטיח לעדכן אותם באמצע ספטמבר, ובעיקר חשוב היה חודש יוני שבו נטען לירידת מחירים של 0.3%.
לאור העדכון של הלמ"ס מסוף השבוע שעבר, אלה השינויים במחירי הדיור ברבעון השני: בחודש אפריל עלו המחירים ב-1.3%, בחודש מאי עלו ב-0.4% ובחודש יוני ירדו המחירים ב-0.1%. פרומיל אחד שגרם למלחמת עולם על איכות הנתונים.
כל השערורייה של אמצע אוגוסט בין האוצר-למ"ס לבין השמאי הממשלתי, והטענה לירידת מחירים, התחוללה סביב פרומיל אחד בחודש יוני. זה ממחיש לא רק את עומק התסכול מול מחירי הדירות שאינם עוצרים, אלא את הבדיחה הקרויה איכות הנתונים בשוק הנדל"ן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
