המרוויחים מהסיוע לישראל: מדינות המפרץ ובעיקר יצרני נשק

ההסכם על חבילת הסיוע האמריקאית החדשה התקבל ברגשות מעורבים בישראל - חדווה מופגנת בלשכת רה"מ, ביקורת נוקבת מחוצה לה - אך הוא חולל שמחה גדולה בכמה מדינות במפרץ הפרסי, בחדרי המנהלים של כמה מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בארה"ב ובלשכות של מחוקקים רבים בוושינגטון.

הסיבה: החתימה על מזכר ההבנות, שמשמש בסיס לגאלי לחבילת הסיוע, סוללת את הדרך למכירת מטוסי קרב-הפצצה מהמתקדמים בעולם לשלוש מדינות במפרץ. אלה עסקות שישראל התנגדה להן בתקיפות עד לעת האחרונה, בטענה שהן פוגעות ביתרון האיכותי של צה"ל. עתה, כשהחבילה החדשה מבטיחה לישראל מימון לרכישת עשרות מטוסי F-35I ("אדיר") ויכולות מתקדמות אחרות, יתרונה האיכותי נראה מובטח לשנים הקרובות, והבסיס לטיעונה העיקרי נגד העסקות התפוגג.

מספר ה"אדירים" שיירכשו אינו ברור. עלות העסקה הראשונית לרכישת 100 מטוסי F-35, ב-2006, היתה חמישה מיליארד דולר, או כ-50 מיליון דולר למטוס. מאז זינק המחיר ל-15 מיליארד דולר, או כ-200 מיליון דולר למטוס, על פי הערכה ב-Defense Industry Daily, או, על פי הערכות אחרות, ל-100 מיליון דולר "בלבד".

פרוייקט ה-F-35 סובל מחריגות תקציביות מינקותו (וגם מכשלי בקרת איכות ומאי עמידה בלוחות זמנים). האתר הכלכלי Fiscal Times הגדיר את עלות ה"אדיר" כ"מטרה נעה" ולכן בשלב זה אין לדעת בכמה מטוסים כאלה יצטייד חיל האוויר בסופו של דבר.

מקורות ישראלים, שצוטטו ב"דיפנס ניוז" בסוף פברואר השנה - כאשר המו"מ על חבילת הסיוע היה בעיצומו - אמרו שאם ישראל תקבל סביב 40 מיליארד דולר לעשר שנים, הם יצטרכו להגביל את הרכש לחיל האוויר לשתי טייסות נוספות של F-35 בלבד. אך אם גודל החבילה יגיע ל-50 מיליארד דולר לעשור, ישראל תרצה לרכוש שתי טייסות נוספות של מטוסי F-15I בשווי כ-10 מיליארד דולר. עכשיו, כאשר ידוע שגודל החבילה לרכש צבאי הוא 33 מיליארד דולר לעשור (וכן חמישה מיליארד לתכניות פיתוח טילים), האם יוכל חיל האוויר לרכוש את כל ה"אדירים" שלדעתו הוא זקוק להם?

בכל זאת, יהיה מספר ה"אדירים" אשר יהיה, עליונותה האיכותית של ישראל נתפסת עתה בארה"ב כעובדה. וכך, הסנטור בוב קורקר, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, הודיע ביום ד' שעבר כי ארה"ב מוכנה עתה לאשר מכירות מטוסי קרב לקטאר, בחריין וכוויית בעקבות החתימה על חבילת הסיוע לישראל.

"אני שמח (שארה"ב וישראל) חתמו על העסקה, ואני שמח שההמשך יהיה השלמת המכירות למדינות במפרץ הפרסי", אמר הסנטור, שמצוטט בגיליון החדש של "דיפנס ניוז". "בואו נהיה מציאותיים. לומר שאין קשר בין שני הדברים זה כמו לומר שאין קשר בין שחרור בני ערובה לבין מסירת כופר לשוביהם".

כבר לפני שנתיים ביקשה קטאר לרכוש בארה"ב 72 מטוסי F-15E. במקביל, ביקשה כוויית לרכוש 28 מטוסי F/A-18E/F. גם בחריין נמצאת עתה בשוק לרכישת עד 18 מטוסי F-16. אך הבקשות הוכנסו למגירה כדי לשמור על הייתרון הצבאי האיכותי של ישראל, כנדרש על פי החוק האמריקאי.

ישראל היתה צריכה להתנהל בזהירות מול הממשל והתעשיות הביטחוניות בארה"ב בשנתיים שחלפו. פקידים ישראלים אמרו לשבועון, כי במגעים עם הבית הלבן הם העלו את סוגיית הצורך לשמור על העליונות האיכותית של צה"ל, אך הם העדיפו לא לתת לכך פומבי כדי לא להיראות כמניחי מכשולים בדרך לביצוען של עסקות ענקיות שעשויה להיות להן השפעה עצומה על התעשיות הביטחוניות בארה"ב. (חטיבת המטוסים הצבאיים של "בואינג" הימרה שהמכירות למדינות המפרץ יסייעו לה להימנע מסגירת קו הייצור הגדול שלה למטוסי F-15 בסיינט-לואיס, מיזורי).

ביום ה' רמז שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, כי אכן יש קשר בין העסקות הצפויות עם מדינות המפרץ לבין החתימה על מזכר ההבנות. "במקרים מסוימים היו לישראל הסתייגויות לגבי כמה מעסקות הנשק האלה", אמר יעלון ל"דיפנס ניוז". "(ארה"ב) צריכה לפעול בתיאום עם ישראל לגבי החששות האלה כדי לשמור על העליונות האיכותית, ואכן במקרה הזה היו לישראל חששות".

בכל אופן, סנטור לינדסי גרהאם, יו"ר ועדת משנה של ועדת ההקצבות וחבר בוועדת הצבא של הסנט, אמר שישראל מעולם לא העלתה לפניו את סוגיות מכירות המטוסים למדינות המפרץ כאשר ביקר באחרונה בירושלים. "לא דיברתי עם הישראלים על זה", אמר הסנטור. "אני מסכים עם העסקות האלה. אני חושב שאנו צריכים לחזק את בעלות בריתנו בעולם הערבי. אנו דורשים מהם לעשות יותר (למשל: לפעול נגד דאעש, ר.ד.). אינני חושב שזה משנה את המצב מבחינת ישראל. אינני חושב שיש לכך השפעה על היתרון האיכותי שאנו מנסים לשמר".

כבר בסוף פברואר השנה מסר "דיפנס ניוז", שחששות ישראל מפני עסקת המטוסים עם קטאר גרמה לעיכוב של שנתיים בהשלמת העסקה. באותה תקופה היה חשש, שהמפעל של בואינג בסיינט-לואיס ייסגר, ופקיד ישראל אמר אז לשבועון: "איננו רוצים שיאשימו אותנו בסגירת קו הייצור, אך, בה בעת, ידידינו האמריקאים מבינים שיש לנו בעיות רציניות עם קטאר". לדברי הפקיד, התנגדות ישראל למכור נשק לקטאר נובעת מתמיכתה של מדינה זו בארגונים איסלמיים סוניים קיצוניים. הוא טען גם שרשת אל ג'זירה, שבסיסה בדוהא, בירת קטאר, מסיתה קיצונים לאלימות.

שר ישראלי לשעבר אישר את הדברים והוסיף: "מדוע אנו מתנגדים (למכירת נשק) לקטאר? מפני שקטאר מסייעת ישירות לחמאס ויש לה אידיאולוגיה שמזינה קיצונים כמו האחים המוסלמים".

למרות ההפשרה בין ישראל למדינות ערביות סוניות בגלל אויבן המשותף, איראן - הפשרה שרה"מ בנימין נתניהו מרבה לדבר עליה - ירושלים מוסיפה לסמוך על הממשל שהוא ישמור על עליונותה האיכותית, אמר אז "דיפנס ניוז". או כך לפחות היה עד עתה.