חברת הזמנת הנופש הדקה ה-90 חושפת גברים ונשים נשואים שבוגדים בבני זוגם וגורמת לגירושים - כך נטען בתביעה חריגה, ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 80 מיליון שקל, שהוגשה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. התביעה הוגשה על-ידי גבר שהזמין חופשה עם המאהבת, כאשר לטענתו פרטי ההזמנה הועברו על-ידי הדקה ה-90 לרעייתו - והתוצאה הייתה גירושים.
מהתביעה עולה כי הדקה ה-90 מפרה את פרטיותם של מזמיני החופשות וחושפת אותם לבני זוגם, כאשר היא שולחת אישורי הזמנה אוטומטיים על הזמנת חופשה, לא רק לכתוב הדואר האלקטרוני שנמסרה לה לצורך העסקה - אלא לכתובות דואר אלקטרוני נוספות הקיימות במאגריה, הגם שהמזמין לא ביקש זאת.
כך, חומר פרטי של המזמין, נטען, מופץ לגורמים נוספים. במקרים מסוימים, כך נטען, נחשפת הזמנת החופשה לעיניים הכי פחות רצויות: עיני הבעל או האישה של מזמיני החופשה, אשר מגלים כי החופשה או המלון הוזמנו עבור בן זוגם והמאהב/ת.
בתביעה מגולל המבקש הייצוגי (שמו שמור במערכת), באמצעות ד"ר-עו"ד אמיר קמינצקי ועו"ד עדנה יחיאל, את סיפורו האישי, הנפתח בהזמנת חופשה עם המאהבת ומסתיים בגירושים מהאישה. בתביעה נטען כי בספטמבר 2014 הזמין המבקש חופשה בבית מלון בתל-אביב ושילם באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמו בלבד סך של 770 שקל. ההזמנה בוצעה באמצעות עמיתה לעבודה במקום עבודתו, שהיא בעלת מיומנות וניסיון בהזמנות.
על-פי התביעה, סוכן המכירות של הדקה ה-90 אימת את הכתובת למשלוח פרטי ההזמנה באמצעות דוא"ל, וסוכם כי פרטי ההזמנה ישוגרו לתיבת דוא"ל של העמיתה לעבודה שהזמינה את החופשה עבור המבקש, ובנוסף בוצעה בדיקה כי פרטי מכשירו הנייד של המבקש הם אלה שמעודכנים אצל סוכן המכירות.
בתביעה צוין כי "כתובת הדוא"ל היחידה שנמסרה בעת ביצוע העסקה היא זו של העמיתה לעבודה של המבקש, וזאת אף בשים לב לכך שלתובע באותה העת הייתה רגישות משפחתית, עת היה נתון באותה העת בסכסוך משפחתי שהוביל גם בהמשך להליכי גירושים, וזאת בכדי שפרטי ההזמנה ישלחו לכתובת אותה מסר ואליה בלבד".
ואולם, נטען, חרף העובדה שהמבקש דרש כי פרטי ההתקשרות יימסרו מסירה מפורשת לכתובת הדוא"ל אליה ביקש לשלוח את פרטי ההזמנה, הוא נדהם לגלות כי לא זו בלבד שפרטי ההזמנה שוגרו אל תיבת הדוא"ל של אשתו, הנמצאת עמו בסכסוך זוגי (בתיבה השייכת למעסיקה שלה, שהינה תאגיד גדול) - אלא היא אף קיבלה אישור באמצעות מסרון לטלפון הנייד שלה שמספרו, המודה לה על הזמנתה ומפנה אותה לתיבת המייל שלה לבחון את אישור ההזמנה.
וכך, בת זוגו של המבקש, שכאמור נמצאת בסכסוך זוגי עמו, קיבלה פרטי הזמנה שביצע המבקש, עם שמות המשתתפים בהזמנה תאריך ומקום החופשה המוזמנת.
"למותר לציין", כותב המבקש בתביעה הייצוגית, "כי גילוי עצם קיומה של ההזמנה החריף את משבר האמון והעכיר את מערכת היחסים שבין המבקש לבת זוגו, שפנתה אליו בטרוניות על אודות הזמנה זוגית שהיא עצמה לא הייתה שותפה לה, ושלמרבה הצער הדברים הסתיימו בגירושים".
לטענת המבקש, כאשר הוא פנה אל הדקה ה-90 בניסיון להבין מדוע נשלח אישור ההזמנה גם לאשתו, בתחילה טענה החברה להגנת תום-הלב, כאשר לטענתה בוצעה שגגה, ולכן אין עליה כל חבות. "ואולם", נטען בתביעה, "בשלב מאוחר יותר יצא המרצע מן השק, והתברר כי למשיבה (הדקה ה-90, א' ל"ו) גם נימוק נוסף המחמיר פי כמה את מעשיה, והמלמד כי מדובר על מדיניות מכוונת".
זאת, לאחר שבהמשך טענה הדקה ה-90 לראשונה טענה חדשה, ולפיה היא נוהגת לשלוח את פרטי ההתקשרות גם לכתובת נוספת על זו שהתבקשה על-ידי הלקוח מפורשות והיא הכתובת ההיסטורית המקושרת אצלה לכרטיס האשראי בו מדובר, וזאת מטעמים של חשש לגניבת פרטים ו/או לשימוש ללא הרשאה.
כך, נכתב בתביעה, "מתברר כי הדקה ה-90 נוהגת לשלוח אישורי הזמנה אוטומטית לא רק לכתובת הדואר האלקטרוני ו/או הכתובת שנמסרה לה כמען למשלוח פרטים על העסקה - אלא גם לכתובות נוספות הקיימות במאגריה, חרף שלא צוינו על-ידי המזמין. דהיינו - חומר ומידע פרטי על הלקוח מופץ לגורמים נוספים, לעתים ללא כל קשר ללקוח הנוכחי, ועת לעתים פרטי ההתקשרות העסקית ומידע פרטי נחשף לצדדים שלישיים שונים בפועל או בכוח.
"כאשר לקוח ביצע הזמנה בעבר, נתוניו נשמרים, וכאשר הוא פונה בשנית לבצע הזמנה נוספת, לעתים כעבור זמן רב, החברה שולחת את אישור ההזמנה לכתובת הדואר האלקטרוני הקיימת במאגריה מהעבר, מבלי לבדוק עם הלקוח האם הכתובת עדכנית, ומבלי שהדבר כלל מעניין אותה. וכל זאת - גם מקום בו הלקוח ציין מפורשות את הכתובת אליה הוא מעוניין כי מסמכי ההתקשרות ישלחו אליו", נטען בתביעה.
לטענת המבקש הייצוגי, "פעולה זו של החברה גורמת להפצת מידע פרטי על הלקוח, ולעתים פעולה זו עלולה לסבך וליצור אי-נעימות ללקוח, עת המידע אודות הזמנתו נמסר לזרים, למעסיקים לשעבר שלהם גישה לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסר בעבר, או שמא לאנשים עמם הוא נמצא בסכסוך קונקרטי. לעתים המידע נמסר לאנשים שאין ברצונו שידעו שהוא הזמין חופשה, ויותר מכך, יש בנוסף ברשותם את כל המידע מתי, איפה וכמה עלתה חופשתו".
בנסיבות אלה, נטען, מפרה הדקה ה-90 את חוק הגנת הפרטיות בחוק הגנת הפרטיות, את חובות הזהירות בחוק הנזיקין ואת חובת תום-הלב ואת דיני הטעות וההטעיה המנויות בחוק החוזים.
לטענת המבקש, מדובר בהתנהלות "יוצאת הדופן ובלתי חוקית". "אין מחלוקת שמכוח הדין על החברה הוטלה חובה חוקית, מוסרית וחברתית להגן על פרטיות המידע שנמסר לה אודות לקוחותיה - חובה אשר אין ספק שמופרת כאשר מידע נשלח ללא בירור מקדים האם הכתובות הנמצאות במאגרי החברה עדכניות".
עוד נכתב בתביעה כי "ברור כי ניסיונה של המשיבה למנוע גניבת פרטים ו/או שימוש ללא הרשאה יכולה להתבצע בדרך חלופית ובמנגנוני אבטחה ובדיקה אחרים (שאולי המשיבה אינה חפצה להשקיע את הכספים בהם). ואולם, המשיבה מבכרת שלא להשקיע את הכספים בכך".
המבקש מציין כי להערכתו קיימים עוד לקוחות רבים של החברה אשר התובענה רלוונטית עבורם, ולכן היא מתאימה להידון כתובענה ייצוגית.
המבקש מעריך כי הקבוצה הייצוגית הרלוונטית לתביעה מונה לכל הפחות כ-10,000 אנשים, עת מדובר על לקוחות חוזרים. "כידוע, ציבור צרכני הנופש והפנאי הוא ציבור רחב-היקף שצמח בעשור האחרון באופן ניכר", נכתב בתביעה.
עוד נטען, כי הדקה ה-90 התרשלה ובכך פגעה בפרטיותם של הלקוחות, ועל כן הם זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שעומד על סך של עד 50,000 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה, אך מפאת גודל הקבוצה סביר כי הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה בגין רכיב זה יעמוד על 5,000 שקל. בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק, המבקש מעריך את הנזק הלא ממוני של כל אחד מחברי הקבוצה בסכום של 3,000 שקל.
מהדקה ה-90 נמסר בתגובה כי "על אף שהתביעה נמסרה לתקשורת, היא טרם הגיעה לידי החברה, ולפיכך אין בידי הדקה ה-90 להגיב לגופו של עניין. עם זאת, נראה כי מדובר בתביעה משוללת יסוד וקנטרנית, שכל מהותה הוא ניסיון ציני לנצל את חוק תובענות ייצוגיות שלא למטרתו האמיתית. הדקה ה-90 מאמינה כי בסופו של יום ההר יוליד עכבר, והתביעה תידחה על הסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
