רשמית: בנק ישראל מוריד את תדירות פרסום החלטות הריבית

בנק ישראל מודיע היום (ג') רשמית על הורדת תדירות פרסום החלטות הריבית בשנת 2017 - מ-12 החלטות חודשיות שהתקבלו עד כה, ל-8 החלטות בשנה - פעמיים ברבעון, ממש כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. בשבועות הקרובים יודיע בנק ישראל על המועד המדויק שבו יתבצע השינוי, ויפרסם את לוח מועדי החלטות הריבית לשנת 2017. 

הבנק הודיע על כוונתו לבחון את המהלך כבר ב-28 ביולי, וההחלטה התקבלה היום. הוועדה המוניטרית קיימה מספר דיונים בנושא, והחליטה ליישר קו עם מה שנהוג בארה"ב, באיחוד האירופי, בבריטניה וביפן. הוועדה בחנה את ההשלכות של הורדת תדירות ההחלטות והגיעה למסקנה שלא תהיה פגיעה. 

בבנק ישראל מסבירים כי השונות בעולם, כמו גם הפחתת התדירות במספר בנקים מרכזיים בשנים האחרונות, מצביעות על כך שאין בהכרח תדירות קבלת החלטות אחת שהיא הנכונה, והשאלה מהי התדירות האופטימאלית נותרת שאלה פתוחה. 

הבדיקה של הוועדה המוניטרית העלתה שקיימים יתרונות וחסרונות למצב בו תדירות ההחלטות היא 8 פעמים בשנה לעומת המצב הקיים. שלושה חברי ועדה סברו שהיתרונות במעבר לתדירות של פעמיים ברבעון גדולים מהחסרונות שיש בו, ואילו חבר ועדה אחד סבר שהחסרונות עולים באופן משמעותי על היתרונות, ולכן התנגד להחלטה.

השיקולים בעד הורדת התדירות: 

■ המהלך תואם את ההתבססות של משטר יעד האינפלציה - הבנק מסביר כי היציבות של הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מצביעה על התבססות של משטר יעד האינפלציה בישראל, ואמינות המיוחסת לבנק ישראל. התבססות זו, המלווה גם בהתמתנות התנודתיות של האינפלציה, מאפשרת לבנק ישראל לרווח מעט את תדירות ההחלטות, שכן לא נדרשות תגובות מהירות לייצוב הציפיות. 

■ המהלך תואם את התנודתיות הלא גבוהה של המשתנים הכלכליים בישראל - תנודתיות נמוכה יחסית מרמזת על כך שאין צורך בשינויים תכופים של המדיניות. התנודתיות של המשתנים הכלכליים המרכזיים בישראל תוצר, אינפלציה, ושער החליפין האפקטיבי אינה גבוהה בהשוואה בינלאומית.

■ תדירות נמוכה יותר תאפשר ניתוח מעמיק יותר של המגמות היסודיות, ותסייע להעביר את מרכז
הכובד של הדיון מכזה המבוסס על נתונים חודשיים, הכוללים "רעש" רב, לנתונים בתדירות נמוכה
יותר, המייצגים בצורה יותר מהימנה את מצב המשק בכל נקודת זמן. זאת, תוך איזון נכון יותר בין התפתחויות קצרות טווח להתפתחויות יסודיות יותר, היות ובין ישיבות בתדירות נמוכה יותר מצטבר יותר מידע מהותי.

■ חברי הוועדה הסכימו שתדירות נמוכה יותר כרוכה בהקטנת הגמישות להגיב לאירוע בלתי צפוי על ידי
שינוי בריבית במועד קבוע מראש, אך רובם החליטו שהקטנת הגמישות משנית בלבד. 

■ וכמובן - תדירות של שתי החלטות לרבעון מהווה יישור קו לבנקים מרכזיים מובילים בעולם.

רוב חברי הוועדה המוניטרית הגיעו, כאמור, למסקנה שהיתרונות במעבר ל-8 החלטות בשנה עולים על החסרונות והסיכונים. הם סברו שהיות והגמישות לקבל החלטות מדיניות מוניטרית בכל עת, כמו גם היכולת להעביר מסרים לשווקים אודות מצב המשק, נשמרת גם לאחר שינוי תדירות ההחלטות הסדירות, לא תהיה פגיעה באפקטיביות של המדיניות. כמו כן, הם ציינו שבאותם מקרים בהם בנקים מרכזיים הפחיתו לאחרונה את תדירות ההחלטות, לא נצפתה תגובה שלילית בשווקים.

החברים הדגישו, שההחלטה אינה תולדה של סביבת הריבית הנוכחית, וסברו שההחלטה להפחית את תדירות ההחלטות נכונה הן לעת הנוכחית, והן לתקופה שבה הריבית תעלה. 

חבר הוועדה שהתנגד להחלטה סבר כי אובדן הגמישות שמקנה התדירות החודשית הנו מהותי, וההחלטה לא הייתה מתקבלת אלמלא רמת הריבית הנמוכה במשק המגבילה, לדבריו, את מידת השימוש בכלי הריבית. 

בדיונים על תדירות קבלת החלטות הריבית השתתפו חברי הוועדה המוניטרית: קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל ויו"ר הוועדה המוניטרית; ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל; פרופ' ראובן גרונאו ופרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר. 

כמו כן השתתפו בדיונים: אנדרו אביר - מנהל חטיבת השווקים; ד"ר עקיבא אופנבכר - יועץ בכיר לקשרי מחקר בין לאומיים; טל ביבר - מנהל אגף שווקים בחטיבת השווקים; פרנסואז בן צור - מנהלת האגף הפיננסי בחטיבת השווקים; דניאל חחיאשוילי - ראש המטה לנגידה; יואב סופר - דובר הבנק; אילן סוציאנו - עוזר למזכירת הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית; ד"ר עמית פרידמן - יועץ למנהל חטיבת השווקים; מימי רגב - מנהלת היחידה למעקב וניתוח שווקים; ד"ר סיגל ריבון - מנהלת אגף מוניטרי בחטיבת המחקר; אסתי שורץ - מזכירת הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.