הלוואות חברתיות צומחות במהירות בעולם - למה לא בישראל?

תחום ה-P2P נמצא בישראל בחיתוליו. אפילו רגולציה מסודרת של הענף, המציע הלוואות ללא תיווך הבנקים, אין עדיין. עד כה הוקמו בישראל חמש חברות בלבד:

■ E-loan, שהייתה הראשונה, הוקמה לפני פחות משלוש שנים.

■ בלנדר, שבבעלות משפחת אביב המוכרת מתחום הנדל"ן ושותף בה גם גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט.

■ טריא, הפועלת בין היתר באמצעות הקמת קהילות.

■ חברת BTB (ראשית תיבות: Be The Bank), שבניגוד לאחרות אינה פעילה בתחום משקי הבית, אלא פונה לעסקים קטנים.

■ קרדיט פלייס, אשר מציעה זירת מסחר בחשבוניות של עסקים, שמועד הפירעון שלהן הוא במבנה של שוטף פלוס והיא מאפשרת לחברות לקבל את הכסף באופן מיידי מהמשקיעים.

החברות האלה חילקו עד היום הלוואות בהיקף של כ-300 מיליון שקל - שברירי אחוז משוק ההלוואות הצרכני, שעומד על כ-150 מיליארד שקל - אך מנהלי החברות בענף מעריכים שזו רק ההתחלה.

מקור ההכנסות של מנהלי הפלטפורמות הישראליות הוא בעמלות שהם גובים בעיקר מהלווים. מנהלי טריא ו-BTB אומרים שהם כבר מאוזנים, ואילו בבלנדר ו-E-loan הפלטפורמה עצמה עדיין מפסידה. "אנחנו סטארט-אפ", אומר עופר כרמל, מנכ"ל E-loan.

"גלובס" כינס לשיחה כמה ממנהלי החברות כדי להבין איך התחום פועל ומה החסמים שמונעים את צמיחתו. מתברר שלמרות הביקורת המשותפת על הבנקים יש לא מעט מחלוקות על האופן שבו מתנהל הענף ועל המקום שאליו הוא צריך להגיע.

1. הלווים: צעירים וממחזרים הלוואות

בכל אחד מהגופים הצטברו עד היום כמה אלפי מלווים, כך שניתן להעריך שיותר מ-10,000 איש כבר העמידו הלוואות. גל אביב, מנכ"ל בלנדר, מספר שהמלווים מתחילים עם 5,000 שקל ומגיעים בממוצע לכמה עשרות אלפי שקלים, ואילו אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא, אומר שבטריא המלווה הממוצע נותן 200 אלף שקל. מנהלי החברות מספרים שיש להם גם מלווים כבדים יותר שהעמידו כמה מיליוני שקלים, בעיקר פמילי אופיס המנהלים הון רב. ההלוואות שהגופים הללו נותנים עומדים על כמה עשרות אלפי שקלים, למעט BTB, שבניהולו של שלומי תורג'מן, שמעניקה כיום הלוואות של עד מיליון שקל, כיוון שמדובר בהלוואות לעסקים ולא למשקי בית.

מי הם הלווים שלכם?

אלחיאני: "בצד של הקהילות הפיננסיות, יש לנו לווים איכותיים שמגיעים מתוך הקהילה, ויש אישור לכמעט 80% מההלוואות. אנחנו רואים לווים שלוקחים הלוואה לשיפור איכות החיים לרכישת רכב או שיפוצים, או אפילו לצורך רפואי. בהלוואות שמחוץ לקהילה יש בעיקר קהל צעיר, שמחפש מוצר ידידותי הן מבחינת שקיפות והן מבחינת מהירות. במקרים האלה אנחנו דוחים 90% מההלוואות בגלל רמת הסיכון".

כרמל: "יש מגוון לווים, אך בעיקר מדובר בגילאי 30-55. אנשים למדו שאפשר לקחת הלוואה לכיסוי האוברדראפט ולשלם ריבית נמוכה יותר בהשוואה לריבית בבנק. הבנקים נותנים היום הלוואות רק ללקוחות שלהם, ורוב הסיכוי שאם כבר לקחת הלוואה אחת, לא ייתנו לך עוד אחת או שייתנו אותה בריבית מאוד גבוהה, לא משנה מה מצבך הפיננסי. יש גם לקוחות שעברו את כל הבנקים וגם את כולנו ומנסים בכל דרך להביא כסף הביתה, והם כמובן לא יקבלו מימון".

אביב: "כ-40% מההלוואות נועדו למחזר הלוואות יקרות מחברות כרטיסי אשראי. השאר לוקחים הלוואה למטרות כמו שיפוץ, קניית רכב, טיסה. דווקא בהלוואות שהן למטרה ברורה, יש סיכוי גבוה שהלווה יעמוד בתשלומים".

תורג'מן: "אנחנו פעילים במגזר העסקים הקטנים. בגלל מגבלות של הון ומגבלות רגולציה שונות הקשורות לתהליך החיתום בבנקים, עסקים קטנים רבים לא יכולים לקבל שם הלוואות בריביות טובות, ולמעשה בעל השליטה נדרש להביא כסף מהבית כדי להצליח בעסקים. אצלנו הריביות הן חד-ספרתיות, 5%-9% ללווים איכותיים, ובהרבה מקרים ללא ביטחונות. הרבה פעמים לווים שלנו פשוט מחליפים הלוואה יקרה שקיבלו מהבנק".

הריביות הגבוהות בבנקים במגזר העסקים הקטנים הן גם בגלל הסיכון - מדובר במגזר עם סיכון גבוה, ורואים את זה בהפרשות להפסדי אשראי. לא מסוכן מדי לתת הלוואות ללא ביטחונות ובריבית נמוכה יחסית?

תורג'מן: "70% מהעסקים הקטנים נסגרים בשנתיים הראשונות. לכן עסק עם פז"מ שנמוך משנתיים אנחנו לא בודקים אפילו. שנית, אנו בודקים את המצב הפיננסי של הבעלים ומבינים אם יש יכולת לשרת את ההלוואה ואם המטרות הן ריאליות. צריך גם תמיד לספק ערב או לווה נוסף. מאז פברואר 2014 היו לנו רק 5 מקרים עם קושי בפירעון ודחייה של תשלומים, אבל גם אז הסכום הוחזר. עד היום לא איבדנו שקל למשקיעים שלנו. זה נובע מהבדיקות הטובות שעושים והעובדה שיש לכל הלוואה גם ערב".

אתם אומרים שאתם דוחים בקשות רבות של אנשים שנדחים מהמערכת הבנקאית, אז במה אתם בעצם שונים מהבנקים?

אביב: "לקוח שרוצה לקבל הלוואה מהבנק, ויש לו כבר הלוואה, יקבל מהבנק הצעה מאוד יקרה. הפלטפורמה היא אלטרנטיבה לריבית הוגנת ובחיתום מהיר. בתוך יום מקבלים תשובה. אפילו בחברות כרטיסי אשראי לוקח יותר זמן".

אלחיאני: "בזכות יכולות טכנולוגיות, אנחנו מסוגלים לבנות פרופיל סוציוגרפי על התנהלות האדם, ואז אפשר לראות שגם לווה עם שכר נמוך יכול לקבל הלוואה בתנאים טובים. היכולות האלה מאפשרות לנו לצבוע את אמינות הלווים, ויש לכך אחוזי הצלחה גבוהים עד עכשיו. העובדה שמישהו הוא מנקה בבניין או מרוויח מעט אינה אומרת שהוא לווה מסוכן. זה תלוי בהתנהלות הפיננסית שלו ובשאלה אם היא אחראית. אנחנו מסוגלים לנתח אותה. התפיסה הבנקאית שלפיה מתייחסים בעיקר לנכסים של הלווה כדי לדרג את הסיכון שלו היא מעוותת. היא לא מתייחסת למשל לדור ה-Y, שהוא דור שלא צובר נכסים, אלא מעדיף לצרוך את מה שיש לו ולקבל תמורה מיידית".

מה יותר קשה, לגייס לווים או מלווים?

אביב: "הבעיה היא לא בהיצע, אלא בביקוש. יש אלפים רבים של מלווים, וככל שיש יותר הלוואות מגיעים יותר מלווים. הקושי הגדול יותר הוא למצוא לווים איכותיים בריבית הוגנת. אין בעיה למצוא לווים לא איכותיים".

2. הריבית: להעלות או לא להעלות - זאת השאלה

לצד כל היתרונות שאתם מתארים והאווירה הציבורית האנטי-בנקאית, סך ההלוואות שלכם הוא כ-300 מיליון שקל. היכן הבעיה? מדוע העסק לא ממריא?

אביב: "יש היום אנומליה בשוק. אם אתה בנק אין לך מגבלה על הריבית שאתה יכול לגבות. לעומת זאת, המגבלות עלינו הן בריבית של עד 7.8% צמוד פריים, ו-12.6% צמוד מדד. התוצאה היא שיש הרבה לקוחות טובים עם פרופיל סיכון גבוה, שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי נותנים להם הלוואות, אבל אנחנו רואים שהסיכון גבוה מהפער שאנחנו מוכנים לקחת, ודוחים אותם. חסם הצמיחה הגדול ביותר הוא מגבלת הריבית, שקיימת אצלנו ולא קיימת בבנקים. התוצאה היא שדווקא אלה שהכי צריכים את ההלוואה מקבלים את האשראי הכי יקר ורק מהבנקים".

אלחיאני מתנגד נחרצות לדברים. לדעתו, העלאת הריבית תהיה טעות. "הבעיה היא לא הריביות הגבוהות", הוא אומר. "אם נגיע לתקרה של 15%, נירה לעצמנו ברגל. אנחנו יכולים לחיות בסביבת ריביות נמוכה ועדיין לתת אלטרנטיבה. המטרה לא צריכה להיות להגיע לריביות גבוהות וסיכון גבוה, כי אז ניראה בדיוק כמו הבנקים, והדור הבא יגיד שאנחנו הגנבים. העלאת הריבית תביא לווים לא טובים, ותגרום לכך שסתם נדחוף הלוואות לציבור. אם אפשר יהיה לתת ללווה הלוואה ב-20% כמו בארה"ב, ובסוף בגלל הסיכון הגבוה המלווה יראה תשואה של 6% בלבד, אז מה עשינו בזה? צריך לעשות מאמץ ולהסתפק בהלוואות בסיכון נמוך יותר עם ריבית של 6%-7%".

אביב לא משתכנע ומוסיף: "כשמגיע לקוח שיש לו הסתברות של 3% לדיפולט, אתה לא יכול לתת לו היום הלוואה בריבית של 7%, זה לא הכסף שלנו. אנחנו צריכים לחשוב על טובת המלווים, ולכן כדי שנוכל לתת שירות, חייבים לטפל במגבלת הריבית".

תורג'מן מסכים עם אלחיאני שהעלאת תקרת הריבית אינה הפתרון. "אם הלווה מסוכן, גם אם הוא יסכים לקחת ב-20% ריבית, הוא לא מעניין, כי אנחנו לא רוצים להגיע איתו בסוף לתהליך של גבייה. מבחינתנו, נותנים הלוואות רק למי שמגיע לו. מצאנו שהבנקים גובים פער גבוה מדי, ואפשר לתת הלוואות טובות בריביות נמוכות יותר. אנחנו לא נותנים חמצן פיננסי לאף אחד, וזה מה שקורה כשנותנים אשראי בריביות דו-ספרתיות. אנחנו רוצים שאנשים ייקחו אשראי וישלמו אותו. צריך לשמור על ריביות הוגנות וסולידיות, כדי שלא נגיע למצב של משבר הסאב-פריים", הוא אומר.

אם אתם תחרותיים ביחס למחירי הבנקים, למה אתם לא מצליחים לתפוס נתח שוק?

אלחיאני: "אנחנו עדיין פיפס מהמערכת, אבל כל מהפכה מתחילה בצעד אחד. עדיף לאט מאשר לצמוח מהר, אבל לא להביא שינוי אמיתי לשוק".

כרמל: "השוק צריך לעבור תהליך של חינוך - גם הלווים וגם המלווים. בצד של המלווים, אנשים מנסים בקטן, רואים שהם מקבלים תשואה, ואז האמון גדל, אבל זה לוקח זמן. בצד של הלווים, אנחנו רואים שהציבור שונא את הבנקים, אבל מרגיש בטוח לקחת משם את ההלוואה. אנחנו מחנכים את השוק בין היתר בפרסום ובתקשורת".

E-Loan מפרסמת המון, גם באמצעי פרסום יקרים כמו טלוויזיה, אבל אתם לא גוף רווחי. זאת לא נראית לך הוצאה מוגזמת?

כרמל: "אנחנו באים לעשות שינוי בשוק. אם תפרסם בגוגל הלוואות, תקבל קהל מסוים - אנשים חנוקים שמחפשים כספים. אני לא נותן כסף לכל אחד, ואנחנו מנסים להגיע לאוכלוסייה של מעמד ביניים, ואנחנו רואים שהפרסום עושה את העבודה".

3. ועדת שטרום: למי נותנים הגנות ינוקא?

תורג'מן מאשים את הרגולטורים בכך שאינם מאפשרים צמיחה אמיתית של התחום. "בישראל יש הגמוניה בנקאית", הוא אומר. "כל מי שנמצא בגופים רגולטוריים עבד ויעבוד בבנקים. לבנקים יש איגוד ולובי חזק, ובסוף קשה לעמוד מולם. יש גם אחריות לרגולטורים לשמור על יציבות הבנקים, ולכן הם לא הולכים עד הסוף עם מהלכים".

למה הכוונה?

תורג'מן: "ועדת שטרום אמורה לעודד את התחרות באשראי הצרכני, אבל היא לא עשתה באמת צעדים לצורך זה. הוועדה נקטה גישה של איום תחרותי, בעיקר מצד חברות כרטיסי האשראי שיופרדו. לטעמי בכלל לא בטוח שהחברות באמת יימכרו, וגם אם החברות יופרדו, אז מה? חברות כרטיסי אשראי עובדות באותן שיטות חיתום של הבנקים, והן ישחקו באותן שיטות כמו הבנקים. לעומת זאת, יושבים פה 4 שחקנים עם יכולות טכנולוגית והבנה של מה שקרה בעולם בתחום, ולמי נותנים הגנת ינוקא? לחברות כרטיסי האשראי. אנחנו צריכים לקבל הגנת ינוקא, אנחנו צריכים לקבל הגנה ותמיכה מהמדינה, שגם תיתן לנו כספים להלוואות, מה שיגביר את אמון הציבור בנו".

אביב: "אנגליה מובילה בעולם בתחום ה-P2P, והיא עשתה שני דברים: ראשית, היא קבעה הגדרות רגולטוריות ברורות כדי ליצור שקיפות. בנוסף, הממשלה העבירה 140 מיליון פאונד לאותן פלטפורמות שיהיו כספים להלוואות. כך היא אפשרה נזילות ואפשרה לחברות לצמוח ולהגביר את ביטחון הציבור בהן. לעומת זאת, בישראל הרגולציה בכל יומיים משנה את דעתה. מדובר גם בעלות גבוהה לפלטפורמות שצריכות להשקיע כספים רבים בתחום הזה, וגם להתמודד עם לובי של לחצים חיצוניים".

אין עליכם כיום כמעט רגולציה. זה דווקא נוח לכם לפעול ככה, לא?

כרמל: "אני לא מפחד מרגולציה. פיקוח הוא דבר נכון, כל עוד הוא יעיל. רגולציה תעשה רק טוב לכולם. המלווה והלווה רוצים לדעת שהם נכנסים לתחום מסודר".

אלחיאני: "פיקוח זה דבר טוב. זה ייתן גושפקנא מהמדינה לתחום. אחד הדברים הכי מסוכנים הוא שתהיה מעילה באחת הפלטפורמות או שיבוצע מהלך לא תקין, כי זה יפגע בכולם. הרי אם הייתה אצלנו פרשה של סיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים כמו בבנקים הישראלים, זה היה נורא, אבל בבנקים הגדולים והוותיקים זה עובר בשקט יחסית. בנוסף, צריך הזרמת כספים מהממשלה. כחלון ועדת שטרום אומרים שהם מאמינים במתחרים חדשים, אבל מי שמאמין צריך גם לשים כסף, וצריך פה גם הקלות מס למלווים, מה שיעודד את ההשקעה מצדם".

4. המוסדיים: האם הם ישתלטו על התחום

בשנים האחרונות נכנסו בחו"ל משקיעים מוסדיים רבים לפעילות בתחום ה-P2P, והם מהווים למעשה חלק מרכזי בצד של המלווים. האם גם כאן המוסדיים ישתלטו על צד המלווים? תורג'מן סבור שכן. "לצערו של הציבור זה מה שיקרה פה, ולכן כדאי לציבור להיכנס מהר להשקעה, לפני שבנקים ומוסדיים ישתלטו על התחום".

אביב: "לדעתי זה תהליך חיובי, אבל תלוי איך עושים אותו. בארה"ב נתנו למוסדיים לבחור באילו הלוואות להשקיע, והם כמובן לקחו את האיכותיות יותר. לעומת זאת באנגליה החליטו שאין עדיפות, והלקוחות הפרטיים והמוסדיים מקבלים אותה גישה להלוואות וחיים זה לצד זה".

מיטב דש נכנסה לפני כשנה להשקעה ב-E-loan, אבל לא נראה שבינתיים היא הזרימה יותר מדי כספים להלוואות. למה?

כרמל: "קודם כול, רק בחודש מארס יצא חוזר שאומר שאפשר להשקיע את הכספים בפלטפורמות כמו שלנו. חוץ מזה, המוסדיים גרועים מהבנקים עם המרובעות שלהם, הם בודקים היטב את הפלטפורמה ועובדים בצורה מסודרת ושמרנית. אני מעריך שבעוד שנה הם יעבירו סכומים משמעותיים יותר".

פסגות אמורה להיכנס להשקעה בבלנדר בקרוב, העיסקה עדיין לא הושלמה. מה לגבי טריא ו-B2B, האם תכניסו אליכם משקיע מוסדי?

תורג'מן: "אנחנו לא מתכננים בשלב הזה להכניס מוסדי. יש כמה דברים שרוצים לעשות קודם, אבל אולי זה יקרה בעתיד".

אלחיאני: "סירבנו לכמה עסקאות ונמשיך לסרב לכל גוף שרוצה להשתלט הן על קבלת החלטות במודל העסקי והן להיות החלופה בצד של המלווים. מבחינתנו, הצד של המלווים זו המהפכה בתחום הזה, ואנחנו לא רוצים לתת עדיפות למישהו אחר. אם אתה רואה עצמך כמחולל שינוי ויש לך בעל בית שהוא משקיע מוסדי, הוא קובע את הדרך. למוסדיים זו עסקה מעולה, יש להם תכשיט טוב והיצע מוצרים טוב. אבל אם המוסדיים ישתלטו על התחום, זו תהיה בעיה קשה לציבור".

האמירה של אלחיאני מעוררת ויכוח: "אנחנו לא תכשיט", אומר כרמל. "למוסדיים יש מגבלות - הם יכולים להחזיק עד 20% מהמניות, והם לא יושבים בדירקטוריון, אז הם לא מכתיבים שום דבר. אנחנו מקבלים ערך מוסף מהעבודה איתם, יש הרבה מה ללמוד מהם. הם משקיעים הרבה תשומות בנו, ונותנים לנו הרבה תובנות, אבל הם לא משתלטים על העסק, ואפילו לא שותפים להחלטות דירקטוריון".

מה לגבי הבנקים, איך הם מתייחסים אליכם?

אלחיאני: "הבנקים התעלמו בהתחלה מהפלטפורמות, גם בעולם וגם בארץ. היום אנחנו רואים ניסיון להקשות עלינו בעבודה מול הרגולטורים ורשות המסים. יש לנו גם הקלטות של לקוחות, שאומרים להם בבנקים שלא להעביר אלינו כספים כמלווים. אומרים להם: 'אתם יודעים בכלל איפה שמים את הכסף?'. מצד שני יש גם שינוי בגישה, הבנקים חושבים עכשיו איך לשתף פעולה, במיוחד במה שקשור לחיתום הטכנולוגי שלנו. הם גם רוצים להיכנס לתחום".

תורג'מן: "גם אלינו היו פניות מהבנקים, אבל אנחנו באמת חושבים אחרת מהחשיבה הבנקאית, והיחסים שלנו עם הלווים הם שונים. לדעתי, אם בנק ישקיע בנו, נקבל פיקוח כמו של בנק, וכבר לא נהיה אותו גוף".

ומה דעתכם על המהלכים שעושים בבנקים לצורך קידום טכנולוגי, כמו הבנק האינטרנטי שלאומי מקים?

אלחיאני: "זו עוד עטיפה סגולה ויפה, אבל המנגנון נשאר של בנק רגיל".

תורג'מן: "אולי זה יתקן להם את הבעיות שהיו בישיר הראשון שהיה בבעלותם".

5. העתיד: "בעתיד יהיו פה שתי שחקניות גדולות"

אתם מתגאים במחירים הנמוכים בהלוואות, אבל בסופו של דבר, אתם גובים עמלות של 2%-3%, ויש לכם עוד הכנסות מהתראות ופיגורים. בבנקים המרווח במגזר משקי הבית הוא 4%, אבל הם חשופים גם לסיכון של דיפולט - ואתם לא. אז בשורה התחתונה, אתם לא כל כך שונים מבחינת הרווחיות.

אביב: "ההלוואה שלנו יותר זולה, גם אחרי עמלות שאנחנו גובים. בסוף מה שחשוב זה המחיר ללקוח, ואנחנו נותנים את ההלוואה הכי זולה בשוק בסגמנט של הלוואה לכל מטרה. לרוב האוכלוסייה בישראל זו הפלטפורמה הכי זולה".

אלחיאני: "רוב הציבור נמצא במינוס, ועל מסגרת האשראי משלמים בממוצע ריבית של 12%. מהצד השני יש המלווים, ואף אחד בבנק לא יראה בפק"מ יותר מ-0.5%. הפער הזה הוא הפער החברתי. אז אפשר להסתיר הכול בדוח מתחכם ולהראות מרווחים עם מספרים נמוכים יותר, אבל זה לא מעניין, צריך להראות נתונים פשוטים. אצלנו הכול הרבה יותר שקוף ופשוט - הלווה ישלם עד 8% ריבית, והמלווה יקבל תשואה של 5%-6%".

מנהלי חברות ה-P2P מתגאים בהיקף פיגורים נמוך של פחות מ-2% מההלוואות, והלוואות שנכנסו ממש לחדלות פירעון הם שברירי אחוז, אבל עוד מוקדם מדי לחגוג את המודל, מאחר שהיקף הפעילות קטן עדיין וגם הסביבה הכלכלית נוחה - ריבית נמוכה, אבטלה נמוכה וצמיחה חיובית. לפלטפורמות בישראל אין עדיין ניסיון של משבר. מה יקרה כשהריבית תעלה ולמלווים תהיה אלטרנטיבה להשקעות, בעוד הלווים עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם תשלומי ריבית גבוהים?

אלחיאני: "נכון שיותר קל שיווקית בריבית אפס, אבל בפועל, ככל שהריבית במשק תעלה, המרווחים בבנקים יעלו, והיתרון שלנו מולם ילך ויגדל".

תורג'מן: "אנחנו לעולם נהיה אטרקטיביים יותר מהבנקים".

ומה אם יתרחש משבר? אתם לא חוששים?

כרמל: "בארה"ב בנקים רבים לא שרדו את המשבר הפיננסי של 2008, ואילו הפלטפורמות עברו אותו יופי, בזכות מודל הפיזור. ככל שאתה יותר גדול, התיק שלך יותר מבוסס, וזה דווקא טוב יותר".

אביב: "הנתונים של מינוף משקי בית בישראל נמוכים לעומת העולם. הסיבה שהמינוף הוא לא גבוה היא שההיצע ללקוחות טובים לא טוב".

מדובר בנתונים ממוצעים. בפועל משקי בית רבים במינוף גבוה. כעת הריבית והאבטלה נמוכים, אבל מה יקרה כשהפרמטרים האלה ישתנו?

אלחיאני: "זו נקודה חשובה, ולכן חשוב מאוד שלא ננסה להגיע להלוואות בריבית גבוהה. אם נשמור על רמת סיכון נמוכה יחסית, אז גם כשהריבית תעלה אתה תשמור על איכות הלווים ותעבור בצורה קלה יותר משבר".

היכן להערכתכם יהיה השוק בעוד חמש שנים?

אלחיאני: "אני מעריך שהענף יהווה 5% משוק ההלוואות, כלומר יהיה בהיקף של 5-10 מיליארד שקל, אבל בסוף יהיו שתי חברות גדולות בתחום".

כרמל: "אני חולק על התחזית הזאת. מימון ישיר עושים עבודה מדהימה בתחום ההלוואות החוץ-בנקאיות, והם הגיעו ל-2.2 מיליארד שקל ב-8 שנים, ולכן אני לא רואה שנגיע למספרים שאייל אמר. אבל אני מסכים עם ההערכה שיהיו שני שחקנים בשוק".

אביב: "להערכתי, המודל יהיה שונה מזה שרואים היום. אני מקווה שהשוק יעבור חינוך בעוד חמש שנים ויהיה לאנשים מספיק ביטחון להשתמש באלטרנטיבה שאנחנו מציעים".

תורג'מן: "קשה לומר היכן נהיה. בעולם ראינו קצב גידול של הענף בסדרה הנדסית, אני מקווה שזה יקרה בישראל. אין סיבה שלא".

התחזית: עד 2025 יהיו הלוואות ה-P2P כ-10% משוק האשראי הצרכני בארה"ב

פלטפורמות ההלוואות P2P (ראשית תיבות: Peer to Peer) החלו לפעול רק לפני כעשור, אבל לפי תחזית שפרסם מורגן סטנלי הן עשויות להגיע ל-10% משוק האשראי הצרכני בארה"ב בשנת 2025. קצב הצמיחה שלהן בשנים האחרונות היה חד, ובמדינות רבות מדובר בצמיחה תלת-ספרתית. בסין, לדוגמה, שוק ההלוואות הזה כבר חצה את רף ה-50 מיליארד דולר. בריטניה גם היא הפכה מעצמה בתחום ונכון ל-2015 היו בה 65 פלטפורמות מימון. המרכזית שבהן היא זופה, שכבר העניקה הלוואות של כ-2 מיליארד ליש"ט.

הפלטפורמות האינטרנטיות הללו, המתווכות בין לווים ומלווים, מוותרות למעשה על תפקיד התיווך של הבנק בין בעלי פיקדונות ונוטלי אשראי. במקרה של חדלות פירעון, אם בבנק הסיכון הוא עליו, בחברת P2P מי שנושא בסיכון הוא המלווה. בתמורה, מקבל המלווה תשואה גבוהה באופן משמעותי מזו שניתנת בפיקדונות בבנק. מקורות ההכנסה של מנהלי הפלטפורמה הם עמלות שהן גובות מהלווה (חלקן גובות עמלה מסוימת גם מהמלווה) ועמלות גבייה וקנסות בגין איחורים. הפלטפורמות הללו מתגאות ביכולות חיתום המתבססות על אמצעים טכנולוגיים כגון שימוש בנתונים מרשתות חברתיות, המאפשרות להעריך את הסיכון של הלווה באופן מתוחכם ומהיר יותר מאשר מתודולוגיית החיתום הבנקאית המסורתית. המהירות והפשטות של תהליך נטילת ההלוואה מסייעות גם הן לפופולריות של הפלטפורמות.

פריחתן של פלטפורמות ה-P2P החלה משילוב של כמה גורמים. ראשית, בעקבות המשבר הפיננסי של שנת 2008, הבנקים בארה"ב ובאירופה החלו להדק את מדיניות ההלוואות הצרכניות שלהם. שינויים רגולטורים כמו רפורמת דוד פרנק וחוק הגנת הצרכן יצרו מגבלות נוספות על התפתחות הבנקים, וכך תמה תקופת ההלוואות הזולות והמהירות בבנקים. בניגוד לבנקים בעולם, פלטפורמות ה-P2P שרדו היטב את משבר 2008 (אם כי היקפן בעת המשבר לא היה משמעותי), עובדה שתרמה להתגברות אמון הציבור בהן.

"המשבר הפיננסי הדליק זרקור מצד ממשלות, בעיקר באנגליה ובארה"ב, שהבינו שתופעה חדשה ומעניינת נוצרת, והם התחילו להפעיל רגולציה ואף להשקיע באמצעות הפלטפורמות האלה כדי לחזק אותן", אומר אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא הפעילה בתחום. "אלפי בנקאים שנפלטו מהמערכת הפיננסית וזיהו את הטרנד החדש רכשו פלטפורמות מדף, ביצעו התאמות והחלו לחלק אשראי", מוסיף נדב מנסדורף, שותף ומנכ"ל האסטרטגיה בטריא. הבאז סביב הפלטפורמות האלה הביא לכך שלנדינג קלאב, מהחברות המרכזיות בתחום בארה"ב, הונפקה לפני כשלוש שנים לפי שווי אסטרונומי של 5.4 מיליארד דולר, ופלטפורמת סופי הונפקה לפי שווי מרשים של 3.5 מיליארד דולר.

רק שלב באבולוציה

עם זאת, ראוי לזכור שהצמיחה החדה של הענף מתרחשת בשעה שסביבת הריבית היא אפס, ומצב הכלכלה העולמית הוא בסה"כ יציב פחות או יותר. השאלה היא מה יקרה כשהריבית תתחיל לעלות או כשיתרחשו משבר או מיתון. אז כנראה מספר מקרי חדלות הפירעון יגדל, המשקיעים יספגו הפסדים, וקשה לדעת אם הענף מספיק גדול ויציב כדי לספוג משבר מהסוג הזה. מעבר לכך, כשהריבית תעלה, יהיו למלווים אלטרנטיבות אחרות להשקעה, דבר שכיום כמעט שאין. מעבר לכך, על אף שהרעיון המקורי של הפלטפורמות היה לעקוף לגמרי את המערכת הפיננסית הקיימת, כמה מהשחקניות הגדולות בשוק הזה כבר מחפשות ליצור בריתות עם מוסדות שרק עד לאחרונה הן רצו להתחרות עמם. שיתוף פעולה כזה מאפשר לחברות ה-P2P לגדול באופן משמעותי.

קחו לדוגמה את לנדינג קלאב. החברה הזאת משתפת פעולה עם בנקים שמעבירים אליה לקוחות. גוגל השיקה גם היא שיתוף פעולה עם לנדינג קלאב במתן הלוואות לעסקים קטנים המפרסמים בגוגל. לבנקים כמו ברקליס, וולס פארגו וסיטי יש שיתופי פעולה עם גופים כאלה, והם מעמידים להם את המקורות ללוואה.

שיתופי הפעולה האלה מעלים את השאלה אם הסקטור הזה בכלל מסוגל לחולל מהפכה בעולם המימון או שהוא פשוט ייטמע בעתיד במוסדות הפיננסיים הגדולים. מנסדורף מעריך כי פלטפורמות P2P הן רק שלב באבולוציה. "הדור הבא של הבנקאות יהיה PCP (Person community person), מודל קהילות כמו שפיתחנו בטריא", הוא אומר, ואלחיאני מוסיף: "הרעיון של בנקאות PCP מבוסס על עקרונות הכלכלה השיתופית, שכבר שינו תעשיות רבות בעולם, בדיוק כשם שאובר היא חברת המוניות הגדולה ביותר ללא מונית אחת, ו-Airbnb היא חברת המלונות הגדולה ביותר ללא חדר אחד בבעלותה. הבנק העתידי הוא למעשה טכנולוגיה שבאמצעותו כל גוף עסקי יכול לשמש כבנק, וכך כל אחד יוכל למקסם את הנכסים שבידו".

המקרה של לנדינג קלאב: "תרגיל יחצנות בנקאי הכי יפה שראיתי"

ענף ה-P2P קם בין היתר על רקע הביקורת נגד הבנקים בעולם, שהתגברה בעקבות משבר הסאב-פריים. חברות ה-P2P התגאו בכך שהן שקופות, שאינן תאבות בצע כמו הבנקים. אלא שבמאי האחרון אירע זעזוע בענף, ולא סתם, אלא באחת החברות המרכזיות והמצליחות בו - חברת לנדינג קלאב האמריקאית, שהונפקה לפי שווי של 5 מיליארד דולר והעניקה הלוואות בהיקף של 20 מיליארד דולר.

בחברה התגלו כמה כשלים, ובהם שינוי בתאריכי הלוואות לצורך מכירתן לגוף פיננסי והחלטה להשקיע כספים בקרן שבה היו למנכ"ל החברה החזקות. בעקבות התקריות, הודח המנכ"ל ודמות המפתח בחברה, רנו לפלנש. מניית לנדינג קלאב התרסקה בעקבות המשבר הזה, ונראה כי האמון בענף נסדק בעקבותיו, אף שלא נגרם נזק כספי ללקוחות.

אז אולי בסוף, למרות כל הסיסמאות היפות, התחום הזה הוא קרקע פורייה לתרגילים ולשחיתויות כמו בכל התחומים הפיננסיים?

אביב: "מקרה לנדינג קלאב היה תרגיל PR בנקאי הכי יפה שראיתי הרבה שנים, שנוהל בצורה מבריקה. הבנקים ידעו למנף את האירוע הזה לטובתם. ב'פייננשל טיימס' נכתב שמה שקרה בלנדינג קלאב קורה מאות פעמים בבנקים ומטואטא מתחת לפני השטח. פה זה קרה, וישר הדיחו את המנכ"ל. איפה רואים כזה דבר בבנקים?"

תורג'מן: "הדרך שבה האירוע הזה טופל היא גאווה לתחום, היא מראה עד כמה הפעילות של הענף שקופה ויעילה".

כרמל: "תמיד יהיו פאשלות. השאלה כמה יהיו ואיך מטפלים בהן".

אלחיאני: "מה שקרה עם לנדינג קלאב היה התנהלות לא טובה. מדובר בחברה ותיקה, מפוקחת וציבורית. אירוע כזה היה יכול לזעזע את הענף בכל העולם. בפועל, ההתנהלות הייתה מהירה וחותכת, וראינו שלא היה לזה אפקט דומינו, מלבד ירידה במניות של החברות. הפלטפורמות המשיכו לעבוד כרגיל".

אביב: מה שצריך ללמוד מזה הוא שכל הפלטפורמות צריכות להיזהר מאוד בהתנהלות שלהן, כי הבנקים הם גופים אגרסיביים וינצלו היטב אם תתגלה איזו תקלה".

 בנקים