לפני כ-3.5 חודשים הכריזה חברת אפריקה ישראל שבבעלות לב לבייב על רצונה להיכנס למשא-ומתן על הסדר חוב שני עם מחזיקי האג"ח שלה, בגין חובות של כ-3.3 מיליארד שקל, אותם העריכה ההנהלה כי לא תוכל לפרוע. זמן קצר קודם לכן, במארס השנה, אושר ברוב מוחלט הסדר החוב השני בחברת הנדל"ן הכושלת סקורפיו של בני שטיינמץ, שכלל תספורת של 72 מיליון שקל.
ההכרזה של אפריקה ישראל והסדרי החוב השניים הנוספים בשוק מעלים שוב אל קדמת הבמה את החשש לצונאמי של הסדרי חוב בחברות שאמורות לשלם סכומים גדולים לבעלי האג"ח בשנים הקרובות, וכבר היום עולה ספק באשר ליכולתן לפרוע את החובות.
הפגיעה בציבור בעקבות הסדרי החוב הללו, בוודאי השניים בתור, כבר ידועה: מדובר בפגיעה בחסכונות לטווח ארוך של כל בית בישראל, ובזכויות הפנסיה. הנזק קשה, והציבור כבר חש אותו על בשרו בהסדרים שנערכו בשנים האחרונות.
אולם, התשובה לשאלה האם ואיך אפשר למנוע את התספורות החוזרות ונשנות על גב ציבור המשקיעים, אינה ברורה. האם יש דרך אחרת מלבד הסדרי החוב - או שהחשש מפני אובדן מרבית הכספים במסגרת פירוק חברה שאינה מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה יוביל את המשקיעים לבחור תמיד את הליך הסדר החוב, בבחינת "הרע במיעוטו"?
על רקע הסדרי החוב השניים הצצים במשק, שיגר החודש רו"ח חן שרייבר, דירקטור בלשכת רואי החשבון וראש משרד ייעוץ פיננסי, מכתב בהול למנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, בו הוא קורא לה להקים ועדה ציבורית לבחינת הפתרונות האפשריים למניעת הסדרי חוב שניים על גב הציבור, וכן מציג פתרון אפשרי לטיפול בבעיה, בדמות החלפת מועצת מנהלים בחברות.
"כדירקטור בלשכת רואי החשבון (חבר הוועד המרכזי), המייצג קבוצת רואי חשבון גדולה, לרבות סמנכ"לי כספים בחברות גדולות במשק, אני פונה אלייך בקריאה להקים ועדה ציבורית מטעם משרדך לבחינת ההתמודדות המשפטית הנדרשת בעת אישור הסדר חוב שני לחברה ציבורית שלא עמדה בהתחייבותה בהסדר הראשון", כותב שרייבר לפלמור, תוך שהוא מסביר כי פנייתו אליה "נובעת מהחשש כי חברות יהפכו את הסדר החוב לשיטת עבודה, מבלי שאיש ייטול על כך אחריות ומבלי שתינתן הגנה הולמת למשקיעים".
לגישת רו"ח שרייבר, "כדי למנוע מצב שבו הסדר חוב רודף הסדר חוב, על בית המשפט לכפות שינוי דרמטי במועצות המנהלים הקיימות והמתוות את מדיניות החברה ואת האסטרטגיה העתידית שלה ושמתפקידן לבקר את עבודתה של הנהלת החברה".
מינוי דירקטורים בלתי תלויים
רו"ח שרייבר מבהיר במכתבו כי הרקע לדרישתו היא בקשתה של אפריקה ישראל לשוב אל הנושים ולהציע הסדר חוב שני. לדבריו, ההסדר השני אינו שונה במהותו מהראשון - וכולל הזרמת סכום כסף מכיסו של בעל השליטה תמורת מחיקת חוב בהיקף גדול באופן ניכר, או במילים אחרות - עוד "תספורת".
לדבריו, "לא יעלה על הדעת שחברה שלא עמדה בהתחייבויותיה בהסדר החוב הראשון תפנה להסדר חוב שני, כאשר בעלי התפקידים הבכירים נותרו בתפקידם", כותב שרייבר.
רו"ח שרייבר מבקש מפלמור להתערב בנושא ולפעול משפטית כך שבית המשפט יכפה על חברות בהסדר חוב שני שחצי מהדירקטוריון הממונה על ביצוע ההסדר ותשלום החוב יהיה מורכב מדירקטורים בלתי תלויים.
לדבריו, "הדעת אינה סובלת אפשרות שבית המשפט יאשר הסדר שבו יאפשרו לאותה חברה, עם אותם מנהלים ועם אותו דירקטוריון, להמשיך לקבל קרדיט לצורך עמידה בהסדר החוב השני".
שרייבר ממליץ כי ועדה בראשות פלמור תקבע את הכללים שלפיהם ייבחרו הדירקטורים הבלתי תלויים לאחר אישור ההסדר, ובין היתר תגדיר מי ימליץ על המינויים, ומהם הכישורים והניסיון המיוחדים הנדרשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.