ללפיד יש עוד עבודה

עכשיו זה כבר מוכח: יאיר לפיד הוא לא קוריוז. תעיד על כך המפלגה שהקים, ובמיוחד הסיעה שהביא לכנסת, שהיא האיכותית ביותר שם. בבחירות האחרונות לפיד ספג מהלומה. הוא צנח מ-19 ל-11 מנדטים. צניחה כזו השמידה בעבר יותר ממפלגה אחת. הייתי די בטוח שלפיד יארוז את ענייניו וילך לדרכו עם תחושה "שיילכו כולם קיבינימט". במקום זאת, הבן אדם ארז תיק נדודים ויצא לשטח לעבוד. נוסע, מדבר. בארץ, בחוץ לארץ. לא מתעייף, לא מתעצל - וזה לא עניין של מה בכך. מדובר בעבודה קשה, ובעיקר מתישה ושוחקת.

תגובה טוקבקיסטית

בד בבד למד לפיד גם לספוג ולהבליג. לא פשוט לעיתונאי שמטבעו, מטבענו, לא אוהב ביקורת, לא יודע לעבור עליה לסדר היום. בתחילת דרכו כתבתי על לפיד מאמר ביקורת די נשכני. לפיד פנה אל הפייסבוק ושם הציג את השאלה "מה, מתי גולן עדיין כותב?" זה נשמע יותר כמו "מה, מתי גולן עוד חי"? כל עיתונאי לומד להתרגל לתגובות הטוקבקיסטיות האלה. אבל מאז לפיד התבגר, ולמד לחיות עם מציאות שהיא שונה בתכלית מזו שידע כעיתונאי.

צמצום כמות הדמגוגיה

אבל יש אלמנט חשוב שלפיד צריך לעבוד עליו - צמצום כמות הדמגוגיה בנאומיו. כמו למשל אתמול (ב'), כאשר דיבר בפני פעילי מפלגתו. הוא קרא שם לראש הממשלה "להזמין את כל מנהיגי המפלגות, כדי לדון על איחוד החברה בישראל במקום ליצור פילוג ושסע". אלה דברים יפים - אבל כל-כך לא מציאותיים. אין דבר כזה "איחוד החברה" - לא רק בישראל, אלא בשום מקום. חברה לא יכולה להיות "מאוחדת", כי היא מורכבת מאנשים שונים בדעותיהם ובנטיותיהם. זה החוסן של החברה, זו מהות הדמוקרטיה. אלה סתם מילים, כמו גם האמירה של לפיד בנאומו ש"אם אבחר לראש הממשלה, החוק הראשון שנעביר הוא הגבלת כהונה לראש הממשלה לשתי קדנציות". שוב - נשמע נהדר. אבל כל כך לא אמין, כאשר זה בא מפיו של מנהיג מפלגה ששריין את מנהיגותו לשנים רבות ללא אפשרות להחליפו.

לא ריאליות ולא אמינות

הכרזות כאלה, שאינן ריאליות ואינן אמינות, לא עושות טוב ליש עתיד בכלל וללפיד בפרט. זאת, משום שהמצביעים הפוטנציאלים שלהם לא יבואו מקרב הדתיים או אנשי ימין, אלא מאנשים שבדרך כלל לא מוכנים להאמין לכל מילה שיוצאת מפי מנהיגם. הם מצפים לשמוע ולקבל תוכן ומשמעות, לא סיסמאות. אולי באמת יש עתיד ללפיד, כפי שמנבא הסקר האחרון, אבל יש לו עוד הרבה עבודה, בעיקר על עצמו, כדי להגיע אל ראשות הממשלה.