ייצוגית נגד יבואניות המשאיות החשודות בשותפות לקרטל

במאי האחרון פורסם בכלי התקשורת, ובהם ב"גלובס", כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה ביותר בתולדותיו על קרטל, "והכוונה ליצרניות המשאיות הגדולות באירופה, חברות דיימלר, דאף, איבקו, סקאניה, מאן ו-וולבו/רנו, שאותן הוא מאשים בתיאום מחירים ועיכוב השקת טכנולוגיות חדשות לצמצום פליטת גזים". 

לפי הפרסום, מרגרט ושטאגר, נציבת האיחוד לענייני תחרות, פרסמה גיליון אישום נגד דאף, דיימלר, איבקו, סקאניה, MAN ו-וולבו/רנו כבר ב-2014. ארבע מהחברות הללו כבר הקצו סכומים שמגיעים ל-2.6 מיליארד דולר לתשלום הקנסות נגדן. 

שטאגר השוותה את הפעולה שננקטת נגד יצרניות המשאיות למאבק התקדימי שלה עם גוגל ועם מונופול יצוא הגז הרוסי גזפרום. עוד פורסם כי החקירה של שטאגר מתמקדת בהתנהגות שש היצרניות בשנים 1997-2011, לפי מסמכים שהגיעו לידי "פיינשל טיימס".

ההאשמות מתארות כמה דרכים שבהן היצרניות תיאמו ביניהן לכאורה מחירים. הנושא הרגיש לא פחות בעקבות שערוריית פולקסווגן הוא שהחברות הללו הסכימו לכאורה גם על "עיתוי והעלאות המחיר להשקת הטכנולוגיות החדשות בתחום הפליטה". 

כמו שקורה רבות בנוגע לפרסומים אחרים על מחדלים והפרות חוק, הגיעה היום סוגיית קרטל המשאיות לבית המשפט בארץ, בדמות של בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז נגד 6 חברות המשאיות השותפות בקרטל לכאורה ונגד היבואניות שלהן בארץ. 

באמצעות עורכי הדין יעקב סבו ואורי ברעם, טוענת חברת ר.ל.פ.י. חקלאות, שרכשה בשנת 2002 משאית מתוצרת מרצדס וב-2010 משאית מתוצרת דאף, כי תנאי הקרטל הקיימים באירופה, כפי שנחשף בהחלטת האיחוד האירופי, מתקיימים גם בישראל, זאת ביחס לאלפי משאיות במשקל של יותר מ-6 טונות בשנים 1997-2011. לפי הבקשה, הנזק שנגרם לכלל רוכשי המשאיות בשנים הללו בשל קיומו של הקרטל מגיע למיליארד שקל. 

"בתקופת הקרטל נמכרו בישראל עשרות אלפי משאיות שמחירן נופח בגלל הקרטל. ההשפעה על המשק הישראלי הייתה משמעותית נוכח ההשפעה המשמעותית של הקרטל, שנמשכה שנים והשפיעה על כלל המשאיות שנמכרו בארץ".

לדברי העותרים, נזק אחד נגרם בשל עליית המחירים או מניעת ירידת מחירים ומכאן פגיעתו בכל צרכן בנפרד ובחברה כולה. "קרטל גורם להסטת נקודת שיווי-המשקל בשוק עליו הוא משפיע 'שמאלה ולמעלה'. כלומר, למחיר גבוה יותר ולכמות קטנה יותר", נטען.

נזק שני שנגרם לפי הבקשה בשל הקרטל לכאורה הוא כי "בשל הקרטל נמכרו בישראל פחות משאיות מאשר אלמלא הקרטל - כתוצאה מהקטנת הכמות נפגעה הרווחה החברתית".