ביהמ"ש הקפיא גיוסי מימון המונים עד אישור התקנות החדשות

"אקזיטואלי" הוא אחד מכמה אתרי מימון המונים הפעילים בישראל, המהווים פלטפורמות לגיוס הון עבור סטארט-אפים צעירים. מדובר בשיטה למימון עסקים, בעיקר מיזמים חדשים, על-ידי גיוס סכומי כסף קטנים מהציבור הרחב כתרומה או כהשקעה, תוך שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות.

ההיגיון המסחרי מאחורי פלטפורמה כזו, ברור. אין אפשרות ריאלית שסטארט-אפים צעירים יגייסו כספים בבורסה, בין היתר בשל היחס בין היקף הגיוס הקטן בדרך-כלל, לעלויות הכבדות של הגשת תשקיף; והיות שיש ביקוש רב להשקעה בסטארט-אפים, נדרש גורם מקשר בין משקיעים לבין המיזמים הרבים, שלרוב אין להם מקום פומבי להציע את מרכולתם. פלטפורמות כאלה גם מורידות את רף הכניסה להשקעה בסטארט-אפים לאלפי דולרים בודדים למשקיע, וזאת בשל הפחתת עלויות העסקה.

תיקון לחוק ניירות ערך שעבר בסוף 2015, מבקש להסדיר את פעילותן של פלטפורמות מימון ההמונים, בין היתר באמצעות הקמת מאגר של פלטפורמות כאלה ופיקוח עליהן. אולם, שעה שהתקנות להפעלת פלטפורמות כאלה טרם הותקנו, חברת אקזיטואלי נדרשה לאחרונה על-ידי רשות ני"ע לחדול מפעילותה. זאת, בעקבות החמרת הכללים הנוגעים למונח ה"הצעה לציבור", החמרה שנקבעה אף היא במסגרת אותו תיקון.

עתירה שהגישה החברה נגד ההחלטה, נדחתה.

מלחמה עיקשת נגד "עוקפי תשקיפים"

אקזיטואלי החלה את דרכה בשנת 2011 בברכת רשות ני"ע. לאחר חלופת מכתבים בין עורכי-הדין של החברה לבין הרשות, שבחנה את המודל שמציעה החברה, מצאה הרשות שהמודל הולם את דרישות החוק נכון לאותו מועד. אתר החברה מאפשר לסטארט-אפים להסביר את פעילותם, ולמשקיעים להשקיע כסף באמצעות האתר, בהתאם לטיוטת חוזה שעיקריה מפורסמים באתר. האתר מצדו, מרוויח עמלות.

בסוף 2015 שונה החוק, במסגרת תיקון החקיקה שבעיקרו נועד דווקא לאפשר מימון המונים. באופן אירוני, תיקון החוק שהביא להקפאת פעילות החברה, כונה "החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה-העילית (היי-טק)".

הסעיפים הנוגעים למימון המונים בחוק יאפשרו (לאחר שיותקנו תקנות להפעלתם), למיזמים לגייס סכום של עד גובה מסוים (שייקבע בתקנות), באמצעות פלטפורמות מוסמכות, שיירשמו במרשם מסודר ויפעלו בפיקוח הרשות.

יחד עם זאת, החוק תיקן את הגדרת "הצעה לציבור" וקבע, בין היתר, כי פרסום המציע פרטים ספציפיים כמו נתונים כספיים, מחיר, ריבית ותשואה, מהווה "הצעה לציבור" כלשון החוק ובמקרה כזה, כל הצעה ליותר מ-35 משקיעים בשנה מחייבת הגשת תשקיף לבורסה, ללא קשר לשאלה כמה אנשים באמת רכשו ניירות ערך בתנאי ההצעה.

רשות ני"ע מנהלת בשנה האחרונה מלחמה עיקשת נגד "עוקפי התשקיפים". במסגרת המאמצים לאתר מתחמקים מהחוק, ניתן למנות בין היתר את החקירה וכתב האישום נגד קבוצת רוביקון-קלע ואמיר ברמלי; וכן את "דחיקתה" של קרן הגשמה להגשת טיוטת תשקיף, ולהפיכתה בקרוב לחברה ציבורית. מדובר בחברות שלא יחסו תחת מסלול מימון ההמונים לכשייכנסו התקנות לתוקף. לפי המצב החוקי נכון להיום, גם אקזיטואלי מבצעת הצעה לציבור של יותר מ-35 משקיעים, ולכן קיבלה מהרשות הוראות לחדול מפעילותה.

מבחינת החברה, מדובר בגזירה קשה ולשיטתה גם לא מוצדקת. החוק קבע הוראות להפעלת פלטפורמות למימון המונים; ואי-חוקיות פעילותה נובעת רק מהעיכוב בהתקנת התקנות. לכן, ביקשה החברה מהרשות לאפשר לה מעבר לתוך המסלול החדש, תוך יישום של טיוטה שפורסמה לתקנות העתידיות בנושא מימון המונים, אך טרם אושרה.

הרשות מסרה שהפעילות הזאת לא תתאפשר, שכן החוק לא הסמיך אותה לעשות זאת.

פיקוח והגבלה להפחתת סיכונים

החברה הגישה עתירה מנהלית נגד הרשות למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. החברה טענה, בין היתר, כי הוראת הרשות מנוגדת לתכלית התיקון לחוק, שלצד צמצום הפעילות בנושא הצעות לציבור ללא תשקיף, ביקש להסדיר את עולם מימון ההמונים.

הרשות השיבה כי אין קשר בין התכליות השונות שביקש החוק לקדם, וכי פעולתה עולה עם המטרה של מניעת גיוס הון מהציבור באופן בלתי אחראי ומסוכן, בלי לקיים את המנגנונים שקבע החוק להגנה על הציבור.

השופטת רות רונן קיבלה את עמדת הרשות, ודחתה את העתירה של אקזיטואלי. בתחילה קבעה, שלשון החוק לא יוצרת קשר בין שתי התכליות של החוק ומתנה את התחלת הפעלת הסעיף האוסר על המשך הפעילות של אקזיטואלי במתכונתה הנוכחית, בהפעלת הסעיפים הנוגעים למימון המונים.

בהמשך, בחנה השופטת את הוראות החוק הנוגעות למימון המונים, ופסקה שלא ניתן להפעילן בשום צורה בטרם התקנתן של התקנות הנדרשות. זאת, בין היתר משום שלשם יישום החוק, תידרש החברה להירשם כ"רכז הצעות" במרשם מיוחד שהחוק קבע, שינוהל בידי רשות ני"ע. רונן ציינה כי "מרשם כזה טרם הוקם על-ידי הרשות, וטרם הוסדרו התנאים והדרישות לרישום רכזי הצעות במסגרתו".

עוד ציינה השופטת כי החוק הותיר לסמכותו של מתקין התקנות לקבוע סכומים שונים שיקבעו את קו הגבול בין הצעה הדורשת הנפקה לבין כזו החוסה תחת החריג לכלל ואינה חייבת בתשקיף. לדוגמה, הסכום המקסימלי שמשקיע בודד יוכל להשקיע באמצעות רכז ההצעה, או הסכום המקסימלי שתוכל החברה לגייס בשנה.

רונן הוסיפה כי "הגבלות אלה אינן עניין פורמלי, אלא הן העומדות בבסיס הסדרת נושא מימון המונים בתחום ניירות ערך. מטרתה של הגבלת הסכומים היא לתחום את הגיוס בפלטפורמה זו לחברות קטנות המבקשות לגייס סכומים נמוכים יחסית, וכן למשקיעים קטנים אשר רמת הסיכון אליה יהיו חשופים באמצעות השקעה באותן חברות (שאינן מחויבות בפרסום תשקיף), תהיה מוגבלת ומפוקחת. לכן, בלא יציקת תוכן למגבלות של סכומי הגיוס וההשקעה, לא ניתן לטעמי להוציא לפועל את הסעיף לעניין מימון המונים כבקשת החברה".

עוד ציינה השופטת כי החוק קבע שהתקנות יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולא רק באישור רשות ני"ע ושר האוצר, דבר שמעיד עוד יותר על כך שהכללים שטרם נקבעו בתקנות אינן רק משוכה טכנית אלא נושא מהותי, כך שאין להקדים ולהפעיל את החוק בלא התקנות.

פעילות מועילה אך מסוכנת לציבור

רונן פסקה כי "הפעלת הסעיף ללא תקנות - תגשים אמנם את התכלית של מתן אפשרות לגייס כספים והשקעות, אולם לא את התכלית הנוספת העומדת בבסיס הסעיף - הבטחת השקעתו של הציבור תחת אמצעי פיקוח והגבלה שונים. במילים אחרות, פתיחת פתח לפעילות מועילה אך מסוכנת של הציבור, כמו מימון המונים, יכולה להיעשות רק אם יתקיימו לצידה אמצעי פיקוח והגבלה אשר יפחיתו סיכון זה. ללא התקנת תקנות מתאימות לא יהיה פיקוח כזה, ולכן, גם מטעם זה, אין אפשרות לפעול טרם התקנת התקנות".

לאחר שנדחתה העתירה, אקזיטואלי ומספר מיזמים כדוגמתה ייאלצו להמתין שהתקנות יאושרו. טיוטה של התקנות הועברה לאישור משרד האוצר, וברשות ני"ע מקווים שהיא תקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת עוד במושב הזה. לפי ההערכות, אם הכול יסתדר והג'ינג'י עם המפתח יגיע בזמן, פלטפורמות גיוס הכספים מההמונים יוכלו להתחיל לפעול בעוד כחצי שנה. מדובר בפרק זמן זניח יחסית של שנה ורבע לאחר חקיקת החוק להסדרת פעילותן. 

מחברת אקזיטואלי נמסר: "מזה חצי שנה פועלת חברת exitvalley, המובילה בתחומה בישראל, על-פי החוק החדש. במהלך תקופה זו השלימו מספר חברות סטארט-אפ קמפיינים מוצלחים באמצעות הפלטפורמה, ובהם הקמפיין הגדול ביותר מאז הקמתה בשנת 2015, וכל זאת בהתאם למוגדר בחוק.

"מתוקף היותה של החברה חלוצה ומובילה, היא ביקשה בעתירתה לבית המשפט להסדיר ולמסד את תחום מימון ההמונים אחת ולתמיד, במהירות האפשרית לטובת ציבור היזמים והמשקיעים".