אולי אובמה כבר מבין

"על ישראל להכיר בכך שהיא אינה יכולה לכבוש ולבנות התנחלויות באדמות פלסטיניות", אמר הנשיא אובמה אתמול (ג') בעצרת האו"ם.

אין שום בשורה בעמדה זו. היא הפכה להיות שגורה על פיו של כמעט כל מדינאי בעולם הנדרש לסוגיית פלשתין. מין אמירה שמרגישים חובה לבטא אותה כדי להפגין "רגישות" ומחשבה מאוזנת.

אי אפשר לחשוד בי באמפתיה להתנחלויות, ובוודאי לא לכנופיות שצומחות על הגבעות. אבל בכל פעם שאני שומע אמירות מהסוג שביטא אובמה, גם כשהן נאמרות על ידי ישראלים, אני משתוקק לשאול את הדוברים: נניח שמפסיקים לבנות התנחלויות, האם אתם חושבים שאז יבוא שלום לאזור? האם הפסקת הבנייה ביהודה ושומרון תשים קץ לפיגועים המטורפים, לשליחתם של ילדים להקריב עצמם למען משהו שהם אפילו לא מבינים?

אל אקצה מעל לכל

צריך להאזין לרחשי הלב של הטרוריסטים ושולחיהם. כן, הם אומרים כיבוש, הם טוענים נגד ההתנחלויות. אבל הם גם - ולאוזן שלי זה נשמע כעיקר - זועקים את גדולתו של אללה, והם נושאים על שפתיהם ביראת קודש מצמררת את המלים "אל אקצה", ושאר מקומות קדושים. גם אם היה אפשר לגשר בין הצדדים בעניין ההתנחלויות והכיבוש - האם מישהו מאמין שאפשר לצלוח את מחסום הדת?

האמונה הדתית של המוסלמים אינה כשל שאר הדתות. שם כמעט כולם מאמינים, ורובם קיצונים מאוד באמונתם. מספר החילונים מועט, וגם אלה מאמינים בדרך כלל בקוראן. הדת היא דרך חיים, והיא מביאה אותם לשנאת יהודים בכלל וישראל בפרט.

חוכמת השיער האפור

אז מה עושים? - אף אחד לא ממש יודע. רבים המנהיגים שרוצים להביא פתרון, אבל אין להם. קשה לדבר עם אנשים הזועקים שצריך לחסל את היהודים, גם כאשר הזועקים הם אזרחי מדינות שיש להן הסכם שלום עם ישראל.

את זה אובמה לא מבין? אני חושב שכאשר הגיע לנשיאות הוא לא הבין, הוא באמת האמין שבכוחו להביא את הצדדים להסכמה בדרכים של שכנוע. נראה לי שהיום הוא כבר מבין יותר. רואים את זה על שערו הלבן-אפור.

הוא למד הרבה דברים בשמונה שנותיו כנשיא, ורבים מדברים אלה סותרים את העמדות שהיו לו בתחילת דרכו. נראה שהוא כבר מבין עם מי יש לו עסק. בשני הצדדים.

ובכל זאת, ההתנחלות מזיקה

אם למרות דברים אלה אני מתנגד לבנייה בשטחים, זה משום אותה סיבה, שהיא נותנת בידי העולם נשק נגדנו במאבק על דעת הציבור בעולם. היא הופכת אותנו לאשמים ולאחראים לכך שאין הסדר עם הפלשתינים - כאשר האמת והמציאות אינם בהכרח כאלה.