בנק הפועלים: יש לחייב גם את דיסקונט למכור את כאל

בנק הפועלים דורש שגם בנק דיסקונט יחויב למכור את חברת כרטיסי האשראי כאל במסגרת ועדת שטרום: "לא ניתן להבין מדוע לא תופרד חברת כרטיסי האשראי השלישית. חברה זו מהווה יותר משליש מהאשראי הקמעונאי שמספקות החברות כיום - וזו החברה השנייה בגודלה מבחינת היקף האשראי הקמעונאי", כותב הבנק, בניהולו של אריק פינטו, במכתב לכנסת הדנה בימים אלה באישור החוק המתבסס על דוח הוועדה.

עוד מוסיפים בבנק הפועלים: "חברת כרטיסי אשראי אחת בבעלות הבנק השלישי בגודלו, עשויה להביא ליתרון בלתי הוגן של אותה חברה על-פני מתחריה - שהם השחקנים החדשים שאמורים לקום בעקבות החוק, ובכך לפגוע בהגנת הינוקא שהצעת החוק מבקשת לקדם".

במסמך בן 10 עמודים שוטח הבנק, שהוא אחד הנפגעים המרכזיים ממסקנות הוועדה, את טענותיו נגדה, ומבקר בחריפות את המלצותיה: "הוועדה, ובעקבותיה הצעת החוק, מבקשים להביא לרפורמה מרחיקת לכת בשוק הבנקאות, המגלמת סיכון לפגיעה בציבור בכלל, ובלקוחות בנק הפועלים בפרט, כמו גם פגיעה קשה ולא מידתית בזכויות הקניין וחופש העיסוק של הבנק".

בנק הפועלים, השולט בחברת ישראכרט, מתנגד באופן עקרוני להחלטה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וטוען כי הדבר לא יביא להגברת התחרות: "הפרדת חברות כרטיסי האשראי - צעד שאינו נדרש ושאינו צפוי להשיג את מטרותיו", כותב הבנק.

עוד הוא מוסיף: "יש חשש שחברות כרטיסי האשראי המופרדות לא תוכלנה לחולל תחרות ממשית בשוק האשראי הקמעונאי והפחתת העלויות לצרכן. מדובר בצעד חריג וניסיוני, אשר לא בוצע באף מדינה בעולם, המהווה התערבות חריפה בשוק, שקשה להעריך את תוצאותיה".

בדומה לבנק לאומי, גם בנק הפועלים מבקש להאריך את משך הזמן למכירת ישראכרט מ-3 ל-6 שנים, בדומה למשך הזמן שניתן בחוק הריכוזיות.

הבנק מתנגד גם להחלטה לחייב את הבנקים הגדולים להקטין את מסגרות האשראי ללקוחותיהם ב-50% בתוך שנתיים. מדובר בהחלטה שנועדה להעניק הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות.

הקטנת כוח הקנייה של צרכנים רבים בישראל

במערכת הבנקאית מציינים כי מדובר במסגרות של כ-50 מיליארד שקל, אשר ייחתכו ב-25 מיליארד שקל.
"הוראת הסעיף תביא לפגיעה בצרכנים ולהקטנת היקף האשראי במשק. לדוגמא, צרכנים המסתמכים היום על מסגרות כרטיסי אשראי בביצוע תשלום בתשלומים ייוותרו בלא מסגרת שמישה לצריכה היומיומית שלהם", כותבים בבנק.

עוד הם מזהירים: "תוצאה חמורה העשויה להיגרם מכך היא הקטנת כוח הקנייה של צרכנים רבים בישראל, דבר שעלול להשפיע לרעה על המשק כולו, ובעיקר על העסקים הקטנים". הבנק מבקש שהמגבלה תרוכך ל-80% ולא 50%, ותיפרס על פני 4 שנים ולא שנתיים.

סעיף נוספת בהצעת החוק שהבנק מתריע ממנו הוא ההחלטה כי נתח השוק של כל חברות כרטיסי אשראי בבנק תעמוד על עד 40%, מה שכופה על הבנקים לעבוד עם שלוש חברות כרטיסי האשראי. "תקרת תפעול הנפקה של 40% - מיותרת ותגרום לחוסר יעילות", כותבים בבנק. עוד הם מציינים: "מדובר בהוראת חוק חסרת תקדים בחקיקה הישראלית (אף לא בחקיקה בעקבות דו"ח ועדת בכר), היוצרת הגבלה קשה על התחרות. התוצאה הישירה של כך היא תלות של הבנקים בחברות כרטיסי האשראי ובהתאם היעדר כל תמריץ מטעם החברות לספק שירות יעיל", כותבים בבנק.

עוד דורשים בבנק כי אם תחול מגבלה זו, היא צריכה לחול על כל הבנקים ולא רק על הגדולים: "אין כל הצדקה להבחנה הפסולה בין הבנק ובין מתחריו - ויש להחיל את התקרה על כלל הבנקים".