מרבית מארזי הפלסטיק בחנויות המכולת ניתנים למיחזור - החל בבקבוקי שתייה ונוזלי כביסה וכלה בקופסאות חמאה. אבל מה לגבי כיסוי הפלסטיק העוטף את נתחי הגבינה או את סטייק האנטריקוט במקרר? מתברר כי סוג זה של פלסטיק קשה יותר למיחזור, וייתכן שהוא גם מפריש כימיקלים מזיקים למזון שלכם. אם לא די בכך, הוא אפילו לא עושה כמו שצריך את מה שהוא אמור לעשות: למנוע את קלקול המזון.
למרבה המזל, בודקים החוקרים אפשרויות אחרות לאריזת מזון - אריזות שניתן לאכול. חוקרים במשרד החקלאות של ארה"ב גילו כי ניתן להשתמש בחלבון בשם קזאין, שנמצא בחלב, כדי לייצר עטיפה אכילה ומתכלה למוצרי מזון.
העטיפה מבוססת-הקזאין טובה פי 500 מהפלסטיק באטימת המזון מפני חדירת חמצן, מכיוון שהחלבונים צפופים יותר כשהם עוברים תהליך של פולימריזציה, על-פי ממצאי החוקרים. היא גם יעילה יותר מחומרי האריזה האכילים שעשויים מעמילן, ומספקת הגנה למוצרי מזון רגישים לאור.
במטרה לייצר חומרי אריזה פרקטיים יותר, צירף צוות החוקרים של משרד החקלאות האמריקאי גליצרול ופקטין הדרים לעטיפת הקזאין. פקטין הוא החומר שאחראי לקרישה של הריבה והוא נמצא בקליפות, בגרעינים ובחרצנים של רוב הפירות. הגליצרול מרכך את העטיפה, והפקטין מחזק אותה ומאפשר לה לעמוד טוב יותר בפני לחות וטמפרטורות גבוהות. מכיוון שהפקטין בריא לאדם. ניתן להשתמש בחומרי טעם, ויטמינים ותוספים אחרים, כדי להפוך את המארז ואת המזון שהוא מכיל לטעים ומזין יותר.
יישום אפשרי לעטיפה כזאת יכול להיות לדוגמה חפיסה מסיסה של אבקת קפה או מרק. במקום לקרוע את חלקה העליון של החפיסה ולשפוך את תכולתה, ניתן יהיה פשוט להשליך את כולה למים חמים, וכשהמארז יתמוסס, הוא יעלה גם את תכולת החלבון של המנה .
קזאין במצבו הנוזלי יכול לשמש כמארז וגם כמזון. ניתן לרסס אותו על דגני בוקר ועל חטיפים. כיום שומרים על פריכות הדגנים באמצעות שכבת סוכר, אך ניתן יהיה לעשות זאת גם ללא סוכר באמצעות השימוש בחלבון החלב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.