מהפכה טכנולוגית בבנקאות: תגובות לסדרת הכתבות על הבנקים

המהפכה הטכנולוגית משרתת בעיקר את הבנקים / עו"ד רן גזית

ביוני 2014 פורסם מחקר שנערך בבית הספר לניהול ומימון של פרנקפורט, בית הספר לניהול של אוניברסיטת ניו יורק והאקדמיה לטרנספורמציה עסקית מיסודה של SAP, שעסק ביתרונות החדשנות הטכנולוגית לבנקים. המחקר, שהופיע תחת הכותרת Banking Study: The benefits of innovative information technology in the banking industry ,in turbulent times התבסס על ראיונות עם 20 מנהלים בדרג שלישי בהנהלות של בנקים בינלאומיים ועל 250 שיחות באמצעות האינטרנט עם מנהלים בדרג ניהול הביניים במוסדות שונים באירופה ובצפון אמריקה. מסקנתם של עורכי המחקר הייתה שבנקים יצטרכו להציע הזדמנויות ושירותים חדשים ללקוחות על ידי פיתוח אמצעים ומכשירים שיאפשרו את העצמת המידע, ובכך יאפשרו ללקוחות לקבל החלטות טובות. כך ייבנו מחדש האמון בין הבנקים ללקוחות ומערכת היחסים ביניהם.

המחקר מעלה שלושה לקחים עיקריים: הראשון הוא שהבנקים שיצליחו לצמוח מתוך ה"ניעור" שהתרחש בתעשייה יהיו אלה שתהיה להם גישה למידע אמין על הלקוחות שלהם, לרבות מידע על הצרכים שלהם ומה שמעניין אותם. המסקנה השנייה היא שניהול זהיר של הנתונים אינו רק חובה רגולטורית אלא חלק מהתהליכים ליצירת ערך, וככל שעיקרון זה ייושם, הרגולציה החדשה תוכל להפוך מנטל להזדמנות. המסקנה השלישית היא שיישום טכנולוגיה מתקדמת יכול לפתור את שחיקת הרווחים הנובעת מדרישות רגולציה ולענות על גידול דרישות השירות של הלקוח.

בהתאם לניתוח זה, שמסקנותיו אינן זרות לקברניטי הבנקים, נוקטים רוב הבנקים גישה של אימוץ טכנולוגיות חדשנות ומתן שירותים דוגמת פיקדונות ושירותי בנקאות שונים לאותם מיזמי פינטק, שבעצם יש בהם כדי לשרת את האתגרים העומדים בפניהם. עם זאת, הבנקים מודעים לכך שבמגזר העסקי פערי הידע והמידע אינם גדולים בעסקים הגדולים כפי שהם במשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, דבר שגורם לבנקים שלא לאמץ אותם מיזמי פינטק העוסקים בצמצום פערי הידע והמידע.

■ הכותב הוא יו"ר ומייסד Self-Raiting, פלטפורמה לניהול פיננסי וצמצום פערי מידע, מבוססת דירוג. 

זו לא הטכנולוגיה אלא מה שעושים בה / עו"ד תום דרומי-חכים

איך ייראה בנק בעוד 20 שנה? מה תהיה מערכת היחסים בין הגופים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחותיהם בשנים הבאות? הניסיון להשיב על השאלה הזאת היום, בזמן שהטכנולוגיה משתנה באופן דרמטי אל מול עינינו, דומה לניסיון לתאר את הנוף בשיאה של רעידת אדמה. אין ספק שהטכנולוגיה תשפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אבל האופן שבו היא תשפיע - לטובת הלקוחות או לטובת המשך ריפוד כיסיהם של הבנקים - אינו תלוי רק בטכנולוגיה, אלא בראשי המערכת, בפוליטיקאים ולא פחות מזה - בכל אחד ואחת מאיתנו.

את הטכנולוגיה יוכלו הבנקים לנצל כדי לצבור עוד כוח, כדי לאגור עוד מידע על לקוחות ועל חולשותיהם, כדי לנצל את החולשות הללו למכירת מוצרים פיננסיים שנחיצותם ללקוח מוטלת בספק. מנגד, הטכנולוגיה יכולה לשמש לדמוקרטיזציה משמעותית גם בעולם הבנקאות.

השינוי המתבקש ביותר בתחום היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם הוא בתחום פערי המידע ובעקבות זאת פערי הכוחות. הטכנולוגיה הזמינה היום מאפשרת לבנקים, אם ירצו, לספק ללקוחותיהם הרבה יותר מידע רלוונטי ואף לסייע בידיהם להבינו. אלא ששימוש כזה בטכנולוגיה יחייב את הבנק לוותר על יתרונות שהוא מאמין שצבר בזכות ולא בחסד לאורך עשרות שנים. הוויתור על יתרון המידע הוא ויתור על פער כוחות בין הבנק ללקוח. ויתור כזה מתחייב גם מהדרישות ההולכות וגוברות של הלקוחות בכל תחומי החיים - אל מול הרופא במרפאה, אל מול המכונאי במוסך וגם אל מול הבנקאי. בנק קואופרטיבי שבו הלקוחות הם גם בעלי המניות יכול ליהנות מרוח גבית אדירה בזכות טכנולוגיות עדכניות לנושאי ניהול שיח, שיתוף במידע ותהליכי קבלת החלטות שיתופיים. טכנולוגיה יכולה להיות מנוף לשינוי חברתי, אם מחליטים להשתמש בה למטרה זו.

השאלה שצריכה להישאל בהקשר זה היא אם אנחנו מוכנים להיעזר בטכנולוגיה כדי לשנות מהותית את דרכינו. האם אנחנו מוכנים שלא לנצל את הטכנולגיה למציאת דרכים נוספות לסיפוק אותן תאוות שהביאו לישראל את המשברים האתיים והמוסריים של הבנקאות הישראלית ולעולם את המשבר הגלובלי של 2008?

טכנולוגיה שתקדם ניהול פיננסי שקוף יותר, קשוב ללקוחות, תאפשר לכוון את פעילותו באופן שיכלול מרכיב גבוה של אחריות כלפי הציבור. זוהי הטכנולוגיה שיש סיבה לחכות בציפייה לשילובה בבנקים ובאגודות האשראי מהדור החדש, בנקים ואגודות אשראי שבפעילותם היומיומית יגשימו את הערכים שהטכנולוגיה יכולה וראויה לקדם.

■ הכותב הוא מנכ"ל אגודת אופק, מייסדת הבנק החברתי הראשון בישראל. 

גם משקי הבית מניעים את הלוואות ה-P2P / ירון סבאן

מימון עמית-לעמית (Peer-to-Peer) באינטרנט הוא אחד התחומים המדוברים ביותר בפינטק, ובצדק. עדות מוחצת לכך קיבלנו בחודש שעבר, כשחברת המחקר Technavio פרסמה מחקר הסוקר את שוק ה-P2P העולמי במגזר ההלוואות. על פי האנליסטים, ענף זה צפוי להשיג קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של יותר מ-53% בשנים 2016 עד 2020. אחת הסיבות לכך, לדברי עורכי המחקר, היא שעסקים קטנים ובינוניים מגבירים את הביקוש שלהם להלוואות מקוונות מסוג זה.

במבט מדויק יותר ניתן להבחין שלא רק עסקים קטנים ובינוניים מניעים את מימון העמית-לעמית, אלא גם משקי הבית. יתרה מזאת, בשל היחס הדומה ששני ציבורים אלה מקבלים מהבנקים, נכון יותר להתייחס אליהם כאל אוכלוסייה אחת. הן משקי הבית והן עסקים קטנים ובינוניים בארץ ובעולם ראו איך במשך שנים רבות העניקה המערכת הבנקאית עדיפות ברורה ותנאים ייחודיים לטייקונים ולחברות גדולות. במקביל, שני הציבורים החשובים הללו נשארו עם תנאי אשראי שערורייתיים שמציעים הבנקים, הגובים ריביות דו-ספרתיות על הלוואות. מצד שני, כשמשק בית, עסק קטן או עסק בינוני מפקיד את מיטב כספו בפיקדונות בבנקים, הוא מקבל על הפיקדונות ריביות אפסיות. ההבשלה והחדירה חסרות התקדים של האינטרנט לכל פינה בחיינו יצרו סביבה שבה אנשים יכולים להיפגש, גם בלי להכיר, ולהחליף משאבים תמורת תגמול. מצע זה הביא לפיתוח הכלכלה השיתופית (sharing economy), שמיוצגת על ידי אינספור גופים דוגמת Uber בתחום התחבורה ו-Airbnb בתחום התיירות. בכלכלה השיתופית, המרוויחים העיקריים הם הצדדים המבצעים את העסקה ולא המתווכים. באופן טבעי, הזירות השונות למימון P2P הפכו לראשי חץ בכלכלה השיתופית.

הבנקים בישראל ובעולם מבינים את הסיטואציה שיוצרת עליית ענף הפינטק בכלל ומגזר הלוואות ה-P2P בפרט, והם נאבקים בעוצמה הולכת וגדלה כדי לשמר לקוחות, כוח ונתחי שוק. בתקופה שבה ברור שמשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים פונים לחלופות מקוונות, גוברת ההשקעה של הבנקים במהלכים עסקיים, טכנולוגיים וקמפיינים פרסומיים בקרב ציבורים אלה, כדי לעצור את הסחף. בו בזמן, הבנקים צפויים להשקיע משאבים רבים כדי להעביר לצדם את מיטב הכישרונות והיכולות הטכנולוגיות שיאפשרו להם לאמץ ולהחדיר במהירות את פתרונות הפינטק המושכים ביותר, שאחד הבולטים שבהם הוא ענף המימון Peer-to-Peer.

■ הכותב הוא מנכ"ל פלטפורמת הפקטורינג הדיגיטלית קרדיטפלייס. 

רובוט או יועץ השקעות אנושי? גם וגם / ירון גולגר

כיצד הייתם מעדיפים לבחור את המניות בתיק ההשקעות שלכם? באמצעות יועץ ההשקעות האנושי המוכר או באמצעות יועץ ממוחשב המבוסס על אלגוריתמים של בינה מלאכותית, הממליץ בזמן אמת על מניות בתוך שהוא מביא בחשבון עשרות אלפי פרמטרים כמותיים שונים, ממש כמו בקרנות הגידור הכמותיות הגדולות? מבחינת רבים, אין תחליף ליועץ השקעות אנושי, המכיר אותנו שנים, מכיר את העדפות ההשקעה שלנו ואת רמות הסיכון שאנו מוכנים להיחשף אליהן. מנגד, ייעוץ אנושי אינו אובייקטיבי בהכרח, הוא יקר וחשוף פעמים רבות לחולשות של בני אנוש וניגודי אינטרסים.

בשנים האחרונות, מערכות הייעוץ הממוחשבות, המבוססות על אלגוריתמים מורכבים, הפכו נפוצות יותר ויותר בעולם הפיננסי. הייעוץ הרובוטי הוא ייעוץ מתקדם, אובייקטיבי, זול ונגיש למספר רב של לקוחות. היועץ הרובוטי מסייע לבנות את תיק ההשקעות של הלקוח באופן כולל, והוא מביא בחשבון את רמת הסיכון של הלקוח, גיוון התיק, השלכות המיסוי ועוד, ומסייע לבנות את ההקצאה אופטימלית לכל נכס בתיק. גם במרכיב בחירת הנכסים עצמם יש יועצים רובוטיים המשתמשים באלגוריתמים של בינה מלאכותית לחיזוי התפתחויות עתידיות ובעיקר איתור הזדמנויות בשוק ההון.

תנאי השוק משתנים היום באופן מהיר ותדיר והיועצים הרובוטיים האינטליגנטים יכולים לחזות שינויים אלו מצד אחד וגם להביא אותם בחשבון בניהול התיק עצמו, בתוך שימוש באסטרטגיות שונות. לפי הערכות שונות, עד שנת 2020 ינוהל הון בהיקף של כ-500 מיליארד דולר על ידי יועצים רובוטיים.האתגר העיקרי של היועץ הרובוטי בשנים הקרובות הוא לשבור את מחסום האמון והביטחון מול הלקוחות, אבל בהחלט ייתכן שהפתרון האידיאלי הוא שילוב של השניים - "יועץ על" שהוא יועץ אנושי המשתמש במערכות ייעוץ ממחושבות מתקדמות אבל שומר על המגע האנושי המוכר.

■ הכותב הוא מנכ"ל חברת I Know First, המשתמשת בבינה מלאכותית למתן שירותי תחזיות אלגוריתמיות לשוק ההון ויישום מערכות ייעוץ אלגוריתמיות ממוחשבות. 

המכשול של הבנקים בדרך לאימוץ פינטק / רו"ח רן פלדבוי ומירב הכרי

אחד האתגרים המרכזיים באימוץ פתרונות פינטק בבנקים הוא האתגר הטכנולוגי - רוב הבנקים בעולם, כמו בישראל, עובדים עם מערכות ליבה מיושנות ומורכבות שאינן מאפשרות חיבור זמין לטכנולוגיות שעליהן מבוססים פתרונות הפינטק בשוק. הקושי שבביצוע האינטגרציה בין פתרונות הפינטק למערכות הבנקאיות עלול להיות חסם משמעותי ליישום פתרונות פינטק בבנקים.

כך, לדוגמה, אם פתרון הפינטק שהבנק רוצה להציע ללקוחותיו באפליקציה שלו מאפשר ללקוח להעביר כספים לחברי הפייסבוק שלו בצורה נוחה וחווייתית, הבנקים צריכים ליישם את העברת הכספים באמצעות שליחת הבקשה מאפליקציית הבנק למערכות הליבה וביצוע תהליך סליקת הכספים והעברתם בפועל בין אמצעי התשלום שבחר הלקוח באמצעות תשתיות הסליקה המסורתיות. תשתיות אלו מבוססות לעתים על מספר רב של מערכות המעבירות את הטרנסאקציה עד שהיא מגיעה ליעד המבוקש.

כדי לפתוח את שערי הטכנולוגיה לחברות הפינטק, בנקים בוחנים אימוץ של אחת משתי המגמות המובילות - האחת היא טרנספורמציה של מערכות הליבה לחבילות תוכנה בנקאיות. המערכות הן מתקדמות, מותאמות לעידן הדיגיטלי ומאפשרות ממשקים פשוטים יותר לפתרונות הפינטק. תהליכים אלו של החלפת מערכות ליבה בבנקים הם תהליכים ארוכים היכולים להימשך כמה שנים. הם מורכבים עסקית וטכנולוגית ויש להם עלויות גבוהות והשלכות משמעותיות על פעילות הבנק. תהליכים אלו הם לא רק טכנולוגיים - הם דורשים שינוי בתפיסת ההפעלה של הבנק, שינוי בתהליכי עבודה כדי להתאים, ככל הניתן, למוצר הנבחר. הם גם דורשים הסבת נתונים מורכבת ממערכות הליבה הישנות למערכת הליבה החדשה. למרות הקשיים, ביצוע תהליך מובנה ומתודולוגי של החלפת מערכות הליבה יאפשרו לבנק גמישות הן בחיבוריות לפתרונות הפינטק והן בתהליכי יצירת מוצרים בנקאיים מהירה ומותאמת ללקוח.

המגמה השנייה שרואים היא הקמת שכבת API (application programming interface) המאפשרת חיבוריות פשוטה (שאינה דורשת כתיבת קוד מורכב) והעברת נתונים נוחה יחסית. פתרון זה יהיה יותר מהיר ובעל עלויות נמוכות יותר מהחלפה מלאה של מערכות הליבה, אך הוא לא ייתן מענה מלא לשיפור תהליכי העבודה וגמישות מערכות הליבה של הבנק.

בבואו של בנק לקבוע את האסטרטגיה שבה הוא יאפשר לפתרונות פינטק להתחבר למערכות הליבה שלו, עליו לבחון כמה פרמטרים, דוגמת בשלות הנהלת הבנק לביצוע תהליך רוחבי ומורכב, רמת המורכבות של הטכנולוגיה הקיימת והיקף המשאבים שהוא מוכן להשקיע בפתרון. בסופו של יום, מדובר בפרויקטים מורכבים הנושאים בחובם גם סיכון, אך בניהול נכון הם גם יחזירו את ההשקעה ויאפשרו לבנק להיות מוכן לאתגרי העתיד.

■ רן פלדבוי הוא ראש מגזר הפיננסים והפינטק, ומירב הכרי היא ראש תחום פתרונות טכנולוגיים לארגונים פיננסיים בפירמת דלויט ישראל.