אמנון וקרן נויבך מציגים: מחובריזם, מקורביזם ונפוטיזם

1. אמנון נויבך. בין 1990 ל-1994 שימש כציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, אבל עוד נחזור לעובדה הזו. נויבך, למי שהספיק לשכוח, היה חלק מחבורת ה"בלייזרים" של שמעון פרס שכללה גם את נמרוד נוביק ויוסי ביילין. באפריל 2014 החל לשמש כיו"ר הבורסה לניירות ערך, אחרי הדחתם של היו"ר סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון על-ידי יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, הרגולטור של הבורסה שהביא את נויבך ואת המנכ"ל יוסי ביינארט.

אתמול הודיע ביינארט על התפטרותו מפאת מחלה. זה לא ממש מדויק. מה שממש מדויק הוא שאמנון נויבך רוצה להדיח את ביינארט כבר חודשים ארוכים. המחלה הייתה זרז להדחה הזאת. נויבך הצליח. עובדה: ביינארט בחוץ. מתברר שאפשר להוציא את האנשים מהפוליטיקה אבל אי-אפשר להוציא את הפוליטיקה מהם.

העילה להדחת ברונפלד ולבנון הייתה דעיכתה המתמשכת של הבורסה בתל-אביב, שהתפקיד המרכזי שלה הוא לא רק מקום מפגש בין קונים למוכרים בניירות ערך, אלא, גם ובעיקר, מקור חשוב לגיוס הון על-ידי חברות ולצמיחת המשק. את התהליך הזה לא הצליח נויבך לעצור, להיפך. הבורסה בראשותו הולכת וגוססת. מי שבא בשעריה אלה חברות אמריקאיות שמגייסות כסף בזיל הזול, יחסית לאלטרנטיבות שלהן בארה"ב. מי שבא בשעריה, או לפחות מנסה וגם נכשל, הן חברות כושלות שלא הצליחו למצוא שום מקור לגיוס הון אחר ובדרך-כלל מוצמדת להן בדוחות הערת עסק חי. זאת ואף זאת, נויבך, כיו"ר הבורסה, הצליח להביא את המוסד הזה להפסד תפעולי לראשונה זה כ-30 שנה. לא משהו שאפשר להתגאות בו. נכון שהתהליך החל עוד לפני כניסתו לתפקיד, אבל עכשיו זו המשמרת שלו, והוא הנושא באחריות.

ובכל זאת, הפוליטיקאי אמנון נויבך יודע היטב לגלגל את האחריות הלאה ממנו: את ביינארט הוא הצליח להעיף, על פרופ' האוזר, יו"ר רשות ני"ע ומי שתמך במינויו, הוא מותח ביקורת בשיחות סגורות. העובדים, כרגיל, גם אשמים, וכל הסיפור על "שינוי מבני" שיציל את הבורסה מדעיכתה רבת השנים הוא בולשיט אחד גדול.

לא רק ביינארט צריך היה להתפטר אתמול. גם נויבך. במיוחד נויבך.

 קרן נויבך / צלם: איל יצהר

2. קרן נויבך, בתו של אמנון נויבך, משדרת כיום את "סדר יום" ברשת ב' בשעת שידור נחשקת.

היא התחילה את הקריירה שלה בגלי צה"ל, כפי שהזכרנו פה בשבוע שעבר. בגיל 21 בלבד נשלחה לוושינגטון על-ידי התחנה הצבאית - ללא ספק משרה נחשקת. היא נשלחה לעשות זאת בדיוק בתקופה (לפחות בחלקה) שבה אביה שימש כציר הכלכלי בוושינגטון. אתם מוזמנים להרהר בכך: מה הסיכוי שבן או בת יגיעו לגלי צה"ל ויישלחו בגיל 21 בלבד לשליחות יוקרתית בוושינגטון בזמן שהאב עובד שם מטעם המדינה ומקורב לפוליטיקאי מאוד בכיר?

אי-שוויון כלכלי מתחיל מאי-שוויון הזדמנויות שמתורגם בהמשך לקריירה מתגמלת יותר. אי-שוויון הזדמנויות הוא גם תולדה של פערי חינוך, פערי השקעה של המדינה וכדומה. אבל אי-שוויון כלכלי ואי-שוויון הזדמנויות הוא גם, ולפעמים בעיקר (במיוחד בשנות ה-80 וה-90 במשק הישראלי), תולדה של מחובריזם, מקורביזם ופרוטקציוניזם.

3. שנות ה-80-90 וגם אחריהן היו מהאפלות ביותר בתקשורת הישראלית. הן הבסיס להבנה של האופן שבו התקשורת בישראל מתפקדת ומדוע היא אינה ממש משקפת את המציאות כהווייתה. היה מדובר בחונטה שמכבדת אך ורק את דעת חברי החונטה וכל השאר מבחינתה הם אינטרסנטים, מושחתים ונבערים. חונטה שעובדת קשה מאוד מאחורי הקלעים כדי להכפיש את מי שלא חושב כמוה. זו חונטה שמעמדה הולך ודועך, ומשום כך היא יוצאת משלוותה. אלה היו שנים שבהן הודרו דעות, הודרו אנשים, הודרו מגזרים. זה היה חושך, פשוט חושך. עידן האינטרנט וההכרה של אמצעי המדיה עצמם בעיוות שיפרו לאין ערוך את המצב בשנים האחרונות, אבל החונטה בשלה, נאמנה לחבריה, מכבדת אך ורק את דעותיה. מבחינתה יש רק אמת אחת ואין בילתה.

קרן נויבך הפכה את תוכניתה לתוכנית אירוח מפנקת מאוד לכתבי ועורכי "הארץ דה-מרקר", על חשבון כספי משלם המסים. העיתון הזה הוא התנ"ך מבחינתה, על-פיו יישק דבר, אף שהוא מייצג דעה פוליטית מסוימת מאוד, ושולית יחסית בחברה הישראלית. זו זכותה הפרטית להפוך כל עיתון לגביע הקדוש שלה, אבל חובתה הציבורית היא אחרת לגמרי: לכבד דעת אחרות, לכבד עיתונים אחרים, לכבד מי שלא חושב כמוה.

על סבר פלוצקר, למשל, הפרשן הכלכלי הוותיק של "ידיעות אחרונות" ומי שידיעותיו ותובנותיו הכלכליות עולות עשרות מונים על שלה (ואפשר להסכים איתן או לא, כמובן), היא אמרה שהוא הרוויח ביושר את הלעג עליו, שהטקסטים שלו הזויים באחרונה, כאילו הוא לא גר כאן. סליחה, גברת נויבך, אבל מי שמך? במקביל, החבורה שעוטפת ותומכת ומאדירה אותה, אותם עיתונאים בדיוק שצברו אצלה עשרות שעות שידור מפנקות, מפיצים את הלעג ואת הרעל הזה על פלוצקר (וגם לנו יש הזכות להיות באותו צד מוכפש).

האם זה מקרי שכל החבורה הזו מתקשה להוציא תחתיה אפילו מילת ביקורת אחת על האב נויבך ותפקודו כיו"ר הבורסה? מה, זה לא חשוב? זה לא נושא לדיון ציבורי? הבורסה כאחד ממקורות ההון של המשק אינה חשובה פתאום?

4. מלחכי הפנכה של החונטה. החונטה התקשורתית לא מלכלכת ידיים. את עבודת הלכלוך עושים בדרך-כלל קבלני חיסול חסרי חוט שדרה והוגנות עיתונאית, כמו דמויי מבקרי תקשורת "אובייקטיביים" כביכול. הם אחראים בעיקר להפצת הרעל ברשתות החברתיות. אחד מהם הוא אביב הורוביץ, בעל טור תקשורת באתר "מאקו" ולשעבר עובד של שוקן, ששכרו, גם בעקיפין, משולם על-ידי יצחק תשובה ומשפחת ורטהיים, מבעלי קשת, הבעלים של האתר (ומי שחטפו בטור הזה לא מעט ביקורת). השני הוא שוקי טאוסיג, "עורך" אתר ביקורת ותיק שירד מנכסיו בשם "העין השביעית". טאוסיג הוא שם נרדף לשחיתות עיתונאית. הוא מפיץ שקרים, בדותות וקונספירציות שמתאימות בדיוק, אבל בדיוק, להמיית לבם של נויבך, עמוס שוקן וסגנו גיא רולניק. מה התמורה? חנופה. לא פעם אירוח "נוח" אצל נויבך וגם אירוח מפנק ומלטף מעל דפי "הארץ-דה מרקר". מתברר שלא רק כסף קונה דעות, אלא גם כמה מילים טובות. גם אם תצמידו אקדח לרקתו של טאוסיג, הוא יתקשה להוציא מילה רעה על אדוניו. שכרו, אגב, ממומן, בפועל, בין היתר מתרומות של הקרן החדשה לישראל, שיש לה זיהוי פוליטי מסוים שמתאים כמובן לאג'נדה של אדוניו.

5. עו"ד אלעד מן, יו"ר ועדת עמותת "העין השביעית", היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ומי שמציג עצמו כמרצה לדיני תקשורת. בחצי השנה האחרונה החלטנו לפרסם, בשיתוף אגף שוק ההון באוצר, סוג של "טיפים" לחוסכים לפנסיה, כשירות לציבור וכחלק מקמפיין ארוך שנים שלנו למען שיפור התנאים הפנסיוניים של הציבור. לשמחתנו, הקמפיין הצליח - בהורדת דמי הניהול ובצעדים משלימים של דורית סלינגר, העומדת בראש האגף. מן וחבורתו הצדקנית והטהרנית לא ראתה זאת בעין יפה: היא הפנתה שאלה, דרך צד ג', שתוהה אם הטור של אגף שוק ההון באוצר הוא בתשלום כי זה נראה ממש "מוזר". כהרגלה, החבורה הטהרנית זיהתה שחיתות, כי מבחינתה כולם מושחתים.

יש לנו הצעה למר מן, שחובב את חוק חופש המידע. הגש בקשה למשרד האוצר, על-פי חוק חופש המידע, ובה דרישה להעביר מידע על תשלומים ל"גלובס" או לחשבונו הפרטי של כותב טור זה, תמורת הטור של האגף שמופיע בטורו "גילוי נאות". במקביל, אנחנו מוכנים להעביר לך את דפי חשבון הבנק שלנו כדי שתהיה רגוע, בתנאי אחד ויחיד: שאתה וחבריך תפרסמו רשימה נוקבת על עיתונאים שטסו במטוסים פרטיים של מיליארדרים ונשאו נאום מחניף ומתקתק ליצחק תשובה במלון פלאזה, לאחר שתשובה מימון את שהייתם שם במאות אלפי דולרים. זה בדיוק אותם עיתונאים שאתה משרת ללא תנאי.

eli@globes.co.il