היצע המשרדים הגדול הנבנה היום, בעיקר במרכז הארץ, מכוון בעיקר לענף ההיי-טק, הממשיך לצמוח גם בשנים האחרונות, בעוד ענפים אחרים בעיקר הולכים ומתכווצים גם נדל"נית.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בענף התעשייה למגזר ההיי-טק מועסקים כ-160 אלף עובדים. בין השנים 2004-2008 הצטרפו לתעשיית ההיי -טק כ-6,000 מועסקים בשנה, ב-2009 המספר התכווץ בשיעור דומה - אולם מ-2010 מתווספים כ-4,000 עובדים בכל שנה.
על פי סקירה של חברת צ'מנסקי בן שחר, "לאור תחזיות הצמיחה והמצב המאקרו-כלכלי", ההערכה היא שמספר המועסקים בענף הייצור יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד שנת 2021. אי לכך, בהנחה לתפיסת שטח של 75-100 מ"ר לעובד (סך השטח לתעשייה בישראל, אל מול המועסקים בענף ההיי-טק), הביקוש השנתי הוא ל-150-200 אלף מ"ר חדשים, שיכללו בעיקר שטחי ייצור ומעט שטחי משרדים ייעודיים בתוך אותם מבנים.
במקביל, שוק טכנולוגיית המידע מייצר ביקוש בענף השירותים - שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח וסטארט-אפים (לצד ביקוש למסחר סיטונאי של ציוד מחשוב ותקשורת, הצורך בעיקר שטחי מסחר).
ענף השירותים כולל כ-136 אלף עובדים, 8,000 פחות משנת 2011. היחס בין העובדים הישירים לבין המועסקים העקיפים עומד על 4 ל-1, כלומר מדובר ב-175-200 אלף עובדי משרדים. צ'מנסקי בן שחר מעריכים כי גם ענף השירותים יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד 2021, כשבהנחה לתפיסת שטח של 20 מ"ר לכל עובד, מדובר בתוספת ביקוש שנתית בהיקף של 40-50 אלף מ"ר.
בשורה תחתונה, מדובר בתוספת ביקוש ל-150 אלף מ"ר לפחות לתעשייה ו-40 אלף מ"ר למשרדים. וכפי שמציין תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר, בעוד ששטחי הייצור מתמקמים הרחק מהמרכז, שטחי המו"פ הולכים ומתנקזים לתוך מדינת תל-אביב, והם מייצרים ביקוש ל-2-3 מבנים בכל שנה בעיקר במחוז תל-אביב.
מטרופולין ההיי-טק
הפערים בין מרכז לפריפריה ממשיכים להתעצם - לפחות בכל הנוגע למוקדי התעסוקה. במטרופולין תל-אביב מתמקמות בשנים האחרונות כ-72% מכלל חברות ההיי-טק. יתרה מכך, בשנים האחרונות כמחצית מחברות ההיי-טק מתמקמות דווקא במחוז תל-אביב, לעומת 30% בלבד בשנת 2011, תופעה שהולכת ומתגברת גם בשנת 2016.
סקירת חברת צ'מנסקי בן שחר מלמדת על התחזקות המרכז אל מול חולשת הפריפריה בכל הנוגע לענף ההיי-טק. המגמה בולטת במיוחד כשבוחנים את פריסת חברות ההיי-טק ה"צעירות" (עד 5 שנים) לעומת החברות הוותיקות (מעל 5 שנים). 52% מהסטארט-אפים, חברות שפועלות לא יותר מ-5 שנים, פועלות במחוז תל-אביב, לעומת 30% מהחברות הוותיקות.
בצ'מנסקי בן שחר מסבירים שהדבר נובע מ"הצורך להיות קרובים למוקדי גיוס הון ולהון אנושי, לצד הצורך בשטחים קטנים בשלב ההקמה ובשלבי החיים הראשונים". בשלב השני, החברות הוותיקות מעתיקות את פעילותן גם לשאר המחוזות, ו-40% מהן ממוקמות מחוץ למחוזות מרכז ותל-אביב.
התחזקות תל-אביב נובעת לטענתם גם מעליית כוחם של חללי העבודה המשותפים (חברות ווי-וורק ואחרות), שמציעים שטחי עבודה גמישים וקטנים יחסית, וכן שיתופי פעולה בין יזמים ויצירת קהילות חדשות. בשנתיים האחרונות, לפי הנתונים, נפתחו 70-80 אלף מ"ר של שטחי משרדים כאלה.
פריסת החברות הצעירות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
