חשד: יזם "ניפח" מספר משתמשים באפליקציה והונה משקיעים

אחד מהמדדים החשובים ביותר להערכת שוויו של מיזם אינטרנטי, כמו גם להערכת הסיכויים להצלחתו, הוא המדד של Traction. כלומר, השאלה כמה אנשים הורידו את האפליקציה או נרשמו לשירות. אין כמו נתונים על אנשים המשתמשים בפועל במוצר, כדי להוכיח שהמוצר אכן מעניין, עונה על צורך, מעניק חוויית משתמש טובה מספיק - וגורם לאנשים לשוב ולהשתמש בו בשנית.

אחת מהבעיות הגדולות ביותר של הערכה על בסיס מספר המשתמשים, כמו גם על מדדים אחרים של Traction, היא שאת הנתונים החיוביים הללו אפשר לזייף, אפילו בקלות. חיפוש של הצירוף "קניית הורדות לאפליקציות" בגוגל, או איתור שירותים כאלה במרחבי ה"דארקנט", מגלה כי ישנם לא מעט אתרים שמציעים את שירותי הזיוף הללו.

מצג שקרי על כמות ההורדות

מי שנפל כקורבן למקרה של זיוף הצלחתה של אפליקציה, לכאורה, הוא אישיות מוכרת ביותר בעולם ההיי-טק הישראלי ובן למשפחה שהקימה את אחד ממנועי האלגו-טריידינג העוצמתיים בישראל ואולי אף בעולם.

מדובר בגל קלקשטיין, בן למשפחה המחזיקה בשליטה בחברת "פיינל" (Final), שהקימו אביו אריה, אחיו ניר ושותפם נועם שטרן-פרי.

בשבוע שעבר נעצר יזם ששכנע את קלקשטיין להשקיע מיליוני דולרים בחברה שהקים, המציעה רשת חברתית מבוססת מיקום (בדומה לאפליקציית Nextdoor). היזם נחשד בכך שהונה את משקיעיו כש"ניפח" את מספר המשתמשים, כדי להגיע ל"אבני-הדרך" לגיוס ההון מהמשקיעים.

החשוד מבוקש לחקירה זה מספר חודשים, אך בחצי השנה האחרונה הוא שהה בחו"ל. ביום חמישי הוא נחת בישראל והובא לחקירה במשטרה. מעצרו הוארך ב-6 ימים, ובהוראת בית המשפט, שמו אסור לפי שעה לפרסום.

האפליקציה נשוא המריבה ביקשה לפתח רשת חברתית מבוססת מיקום. למה הכוונה? האפליקציה משתמשת בנתוני המיקום של המשתמש, כדי להציע לו קשרים עם אנשים קרובים, או כדי לספר לו היכן נמצאים חבריו. לדוגמה, כדי למצוא שותפים לשתיית בירה - מבין חבריו. רעיון הגיוני.

עם הרעיון הזה החל היזם לפנות למשקיעים שונים, שככל הנראה העלו שוב ושוב את השאלה - כיצד יצליח היזם ליצור קהילה שתשתמש באפליקציה? לשאלה הזו יש תשובה אחת ניצחת, כזו שגורמת למשקיעים לפתוח את הארנק - התשובה הזאת היא: כאשר יש למיזם, כבר בשלב שפונים אל המשקיע, קהל משתמשים.

היזם וקלקשטיין סיכמו על השקעה של מספר מיליוני דולרים, מבוססת "אבני-דרך". כלומר, ככל שהאפליקציה תגיע ליעדים של מספר הורדות - היזם יקבל עוד מכספי ההשקעה.

לפי החשד, היזם לא הצליח לעמוד באבני-הדרך שעליהן דובר בהסכמים מול קלקשטיין, ולכן יצר מצג שקרי לכאורה על כמות ההורדות שלה זכתה האפליקציה. זאת, כדי לעמוד ברף ולעבור לשלב ההשקעה הבא.

חשדות לעבירות מתוחכמות

בנוסף, היזם נחשד בכך שיצר חשבון אי-מייל פיקטיבי, שנחזה להיות חשבונו של יחצ"ן מוכר בעולמות הסטארט-אפ, ופנה לגורמים שונים תוך שהוא מתחזה כביכול ליחצ"ן. זאת, כדי לעשות שימוש במוניטין של היחצ"ן לצורך קידום גיוס הכספים לאפליקציה.

בשלב מסוים החל קלקשטיין לחשוד בנתונים שהציג לו היזם. ואז (כך עולה מפרוטוקול הארכת המעצר של היזם) שכר קלקשטיין חברת חקירות פרטית כדי שתבחן את הנתונים שהציג היזם. בהמשך יצא היזם לחו"ל במפתיע, ייתכן שבעקבות הגשת התלונה נגדו למשטרה. בזמן ששהה בחו"ל, ניהלה המשטרה מגעים עם עורכי דינו לגבי חזרתו בתחילה באוגוסט השנה, דבר שלא הסתייע לבסוף. בשבוע שעבר נחת האיש בישראל וכאמור הובהל לחקירה במשרדי משטרת מחוז מרכז.

בהודעת המשטרה מיום חמישי האחרון נכתב כי "החשוד, ישראלי תושב קדימה בן 33, שב לישראל ונעצר בחשד לשורה של עבירות מתחום ההונאה, לאחר שגייס ממשקיעים בארץ 17 מיליון שקל באמצעות מצגי-שווא של התקדמות בפיתוח אפליקציה חברתית".

עורך דינו של החשוד, שרון נהרי, טען בדיון הארכת המעצר בבית משפט השלום בפתח-תקווה כי מדובר בסכסוך אזרחי בין לקוחו לבין קלקשטיין, המשקיע, סכסוך שאין מקום לדון בו במישור הפלילי. לדברי נהרי, "המתלוננים, במקום להיפגש עם החשוד, לקחו חברת חקירות פרטית והחלו לחקור את החשוד".

עו"ד נהרי אף הפנה שאלה בנושא חברת החקירות הפרטית לרס"ב אבי מונקר, נציג המשטרה, שאישר את מעורבותה של חברת חקירות פרטית.

עו"ד נהרי טען בפני השופט כי "מדובר בסכסוך עסקי. החשוד מסר גרסה מפורטת. פנה אליו גל (קלקשטיין - ג' מ'), בן לאחת המשפחות העשירות בישראל. החשוד פיתח אפליקציה שהייתה שווה 30 מיליון דולר, היה דירקטור בחברה, ולא ברור כיצד סולק (מתפקידיו בחברה - ג' מ'). ביקשתי לבדוק מה נעשה ללא סמכות בעקבות הסכסוך האזרחי. כשאנו פנינו ואמרנו 'בוא ניפגש, נסדיר את הסכסוך' - לא נתנו תשובה. הם טענו כלפיו טענות, כיוון שהקים חברות מתחרות והרוויח כסף ביושר ונתן שירות. אין ראיות לטענות המשטרה לגבי הונאה".

השופט אלי ברנד סבר קצת אחרת מעורך דינו של החשוד, ופסק כי "מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר נגד החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו".

עוד ציין השופט כי "סנגורו של החשוד טען כי מדובר למעשה בסכסוך אזרחי, וכי הצד שכנגד לסכסוך זה מנסה להפליל את החשוד, לצורך נקמה בשל תחרות עסקית". השופט פסק כי "טענה זו אינה מהווה משקל-נגד מספיק לחומר הראיות שהוצג בפניי, המצביע, לפחות לצורך הארכת מעצר ראשונה, על חשדות לעבירות כבדות-משקל ובעלות תחכום רב, אשר חומר החקירה קושר לכאורה את החשוד אליהן".

מטעמו של גל קלקשטיין נמסר: "מדובר בתרמית שהצלחנו לחשוף באמצעים שלנו. את כלל ממצאינו העברנו לרשות המשטרה. נדגיש כי אנו סומכים על משטרת ישראל שתנהל חקירה יעילה ומהירה שתוביל למיצוי הדין עם האחראי לתרמית. מטעמים מובנים, בשלב זה לא נוכל להתייחס לדברים מעבר לזאת".

מכונת האלגו-טריידינג של משפחת קלקשטיין

גל קלקשטיין הוא בן למשפחת מייסדי חברת "פיינל", אחד מהמיזמים המעניינים והמסקרנים של עולם ההיי-טק הישראלי. מדובר בחברה שפיתחה מנוע אימתני שמצליב נתוני מסחר מבורסות שונות בעולם, כדי לאתר הזדמנויות השקעה בניירות ערך (לדוגמה, פער ארביטראז' שנפתח למשך שברירי שנייה בין שערי מספר זוגות מטבעות בכמה בורסות שונות).

"פיינל" המסתורית היא חברה פרטית, ואיש פרט לבעליה אינו יודע בדיוק מה מחזור ההכנסות שלה. אולם לפי הערכות זהירות שפורסמו בשנים האחרונות, הכנסותיה של "פיינל" נאמדות בעשרות מיליוני דולרים לפחות בכל שנה, ושוויה מיליארד דולר ואולי יותר.

קלקשטיין אינו ממייסדי החברה, אך הוא השתלב בפעילותה לאחר שהוקמה בידי אביו ואחיו. במקביל הוא הקים, יחד עם אשתו ליטל, קרן שהשקיעה לדבריו ב-16 חברות, רובן חברות טכנולוגיה. מסתבר כי אחת מהשקעותיו של קלקשטיין היא אותה השקעה לא מוצלחת ברשת החברתית מבוססת המיקום. 

בראיון שנתן ל"גלובס" בסוף 2015, סיפר קלקשטיין: "אבא שלי היה אלקטרונאי בתחום הטקסטיל, אבל טקסטיל לא היה משהו שאפשר להתפרנס ממנו בסוף שנות ה-90 בישראל. סיפור ההצלחה של אבא שלי, והמעבר מקושי כלכלי יומיומי למצב שלנו היום, זה חלק ממה שעיצב אותי, את ההערכה שלי לכסף ואת הרצון שלי לתרום ולעזור לסטארט-אפיסטים ולמי שאין".

יש לקוות כי המשקיע קלקשטיין לא יאבד את האמון ביזמים הישראלים בעקבות הפרשה.