מכה נוספת למוחלשות

הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים הגישה החודש לשר האוצר, משה כחלון, את המלצותיה. הוועדה ממליצה כי גיל הפרישה הנוכחי לנשים יעלה מגיל 62 כיום לגיל 65 בתוך 12 שנה. כזכור, עד שנת 2004 עמד גיל הפרישה לנשים על 60, ובהמשך הועלה בהדרגה לגיל 62.

אתמול (א') הודיע יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לשר האוצר כחלון, כי מסקנות הדו"ח להעלאת גיל הפרישה לנשים, אותו הוביל אגף התקציבים באוצר, אינן מקובלות עליו, וכי הוא פונה לשר כי לא יאמצן. לדברי יו"ר ההסתדרות, הדו"ח לא מייצר איזונים נכונים להגנה על ציבור עובדות מוחלשות, ועמדה זו נמסרה גם על ידי פרופ' רות בן ישראל, אשר ייצגה את ההסתדרות בוועדה.

ניסקורן צודק. העלאת גיל הפרישה לנשים תהיה מחדל של ממש.

ראשית, אי השוויון המגדרי בישראל עדיין בולט. פערי השכר בין גברים לנשים גבוהים ביותר. אמנם חלק ניכר מהפער בשכר החודשי נובע מכך שנשים נוטות לעבוד פחות שעות מגברים, אך ישנם גורמים משמעותיים נוספים, כגון העובדה שנשים מהוות אחוז נמוך מהמועסקים בתחומי ההיי-טק.

אחד מהגורמים להקצאה לא יעילה של משאבים במשק הישראלי נובע מהשתתפות לא אופטימלית של נשים בשוק העבודה. מבחינה שנערכה על ידי הכלכלן הראשי באוצר עולה כי כ-40% מפערי השכר נובעים משוני בענפי ההעסקה ותחומי העיסוק. כך, נשים בישראל נוטות לעבוד יותר בענפים כמו ענפי החינוך והבריאות ופחות בענפי ההיי-טק, בהם השכר גבוה במיוחד.

רק שליש מהמועסקים בהיי-טק הם נשים, ורבות מאלה שבכל זאת עובדות בהיי-טק, מועסקות במשרות אדמיניסטרציה בהן השכר נמוך באופן משמעותי מבתפקידי הליבה של התחום, שבהם נשים תופסות רק 26% מהמשרות. את הסקירה הזו אגב, ביצע משרד האוצר.

משמעות העלאת גיל הפרישה היא שנשים ייאלצו להמשיך לעבוד ולפרנס את עצמן גם בגיל 62 ולמשך שלוש שנים נוספות. 36 חודשים נוספים של עבודה יומיומית, במשכורת פחותה בכ-3,000 שקלים לחודש מזו של הגברים, וללא אפשרות פרישה והסתמכות על קצבת זקנה.

כשחושבים על מרבית התפקידים במשק שמבצעות נשים, ההחלטה להעלות את גיל הפרישה לנשים נראית כאבסורד. נשים רבות מועסקות כיום בעבודות פיזיות כגון: מטפלות, סייעות, מבשלות, עובדות במשק בית, כך שאפילו פרישה בגיל 62 מהווה עבורן קושי, ועל אחת כמה וכמה בגיל 65. במידה שיתקבלו מסקנות הוועדה, רק בגיל הזה נשים יהיו רשאיות לפרוש מעבודתן ולקבל את קצבת הזקנה מביטוח לאומי וכן את קצבת הפנסיה. עד אז הן יאלצו להמשיך לעבוד בקצב גבוה ובשכר נמוך.

ויש גם פתרון חלם - שימו לב! המדינה משלבת תוכנית בעלות של מיליארד שקלים שייפרשו על פני עשור, לתמיכה בנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה. נשמע טוב? אבל לא: התקציב האמור לא יחולק בין נשים מבוגרות שעייפו מעבודה שוחקת בשכר נמוך, בצורה של הבטחת הכנסה, אלא ישמש להכשרות מקצועיות שיסייעו לשלבן בשוק העבודה. כי אין דבר שאישה בגיל פנסיה שעבדה כל חייה חושקת בו יותר מאשר לימודים והכשרות שיובילו אותה לעבודה נוספת.

יש לציין כי התוכנית תאפשר, בנוסף, הארכת התקופה בה ניתן יהיה לקבל דמי אבטלה ל-10 חודשים. לאחר שתקופת האבטלה תסתיים, אותן נשים ייאלצו לחזור שוב במלוא המרץ, למעגל העבודה.

בטרם מקבלים החלטה לממש את מסקנות ועדת גיל הפרישה, יש לשנות ולאזן את המצב המגדרי במשק. רק ביום בו נשים ישתלבו בהצלחה במקצועות טכנולוגיים בהיי-טק ובתפקידי ניהול בכירים בכלל התעשייה, יקבלו שכר זהה לגברים ויצליחו לחסוך לפנסיה שתבטיח את איכות חייהן בגיל הפרישה, יהיה ראוי לשקול אפשרות העלאת גיל הפרישה לנשים. בתקציב מיליארד השקלים שמקצה האוצר יש לעשות שימוש נכון, ולספק הכשרות וקורסים שיעודדו נשים לתפקידי היי-טק וניהול כבר היום, ולא בגיל הפנסיה.