עליית הריבית בארה"ב עדיין מתוכננת לקראת סוף השנה, לאחר שהפד הותיר את הריבית על כנה גם החודש. המהלך צפוי להתממש בחודש דצמבר, לאחר הבחירות בארה"ב, וההסתברות לכך עלתה, והיא עומדת כיום על כ-61%.
העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות של המדינה באופן ישיר, ובאופן עקיף על איגרות החוב הממשלתיות בשאר העולם - שמשפיעות על איגרות חוב של חברות באותה מדינה.
לפני מהלך של העלאת ריבית בדצמבר, הפד ישמח לראות עלייה בתשואות בשווקים ובציפיות להעלאת ריבית, מה שיאותת לו כי מבחינתו הקרקע מבשילה למהלך, וכי פעולה של עליית ריבית תתקבל בברכה בשוק.
לאחר תקופה ארוכה שבה איגרות חוב של חברות בישראל נסחרו בתשואה נמוכה, עם צמצום פערים בין רמות הסיכון ודירוגי האג"ח, נדמה שהעלייה בציפיות להעלאת הריבית מהווה צפירת השכמה לכל החברות שעדיין לא גייסו או מחזרו את חובן, רגע לפני שהתשואות מתחילות לעלות.
התשואה הנקבעת במועד הגיוס צריכה לעמוד במקביל לתשואות איגרות החוב הנסחרות בשוק באותם תנאים, דירוג ומח"מ, לכן, כל עוד התשואות נמצאות ברמה נמוכה, עולה הכדאיות בגיוס אג"ח בהקדם.
על כן, ניתן להבחין בחודש האחרון בגידול המסיבי בגיוסי חוב בשוק בתל אביב, כשאת הגיוסים הגדולים הובילו חברת החשמל ובי קומיוניקיישנס.
בי.קומ הנפיקה 1.9 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 3 מיליארד שקל, במטרה למחזר חוב דולרי יקר בחוב שקלי זול יותר, שאמור לחסוך לה כ-150 מיליון שקל בשנה, וזאת לאחר תשלום הקנס שהיא חייבת בפירעון מוקדם.
ממה נובעים הביקושים?
חברת החשמל הרחיבה שתי סדרות - שקלית וצמודה - וגייסה במצטבר כ-3 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 4 מיליארד שקל.
את מרבית הגיוסים הובילו חברות הנדל"ן, ביניהן סלע, ביג, חנן מור, בוני התיכון וברוקלנד. גם ענף הפיננסים בלט, בהובלת מנורה, מזרחי-טפחות ואגוד, שהנפיק אג"ח קוקו.
נשאלת השאלה, אם התנהגות המנפיקים מרמזת על גידול בהסתברות לעליית תשואות בזמן הקרוב, מדוע זוכות החברות המנפיקות לביקושי ענק?
התשובה היא, ראשית, שעליית ריבית בישראל לא עומדת עדיין על הפרק בזמן הקרוב, וכמו שההסתברות לעליית תשואות עלתה כרגע, כך היא יכולה לרדת בחזרה, כפי שקרה במהלך השנתיים האחרונות.
חלק ניכר מהשינויים בתשואות האג"ח נגזר מהציפיות לעליית הריבית בארצות הברית. למעשה, מרבית התשואות הממשלתיות בעולם נגזרות מהתשואה של איגרות החוב בארה"ב. כך, ככל שהפד יצליח להכין את השוק לעליית ריבית, ויפעל במקביל לציפיות בשוק, כך ההשפעה השלילית של עליית התשואות תרד.
עליית תשואות מהירה ולא מבוקרת תגרום הפסדי הון באיגרות חוב, וככל שמח"מ האיגרת יהיה ארוך יותר, כך הפגיעה בו תהיה גבוהה יותר.
כך לדוגמה, איגרות החוב הרווחיות ביותר בשנתיים האחרונות היו איגרות חוב שקליות במח"מ ארוך. כאמור, ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך החשיפה לשינוי בתשואה גבוהה יותר. בעוד שאג"ח ממשלתית שקלית במח"מ 15.8 השיאה תשואה של 22.5%, אג"ח שקלית במח"מ 7.9 השיאה תשואה של 13.6%, ואג"ח ממשלתית במח"מ 2.1 השיאה תשואה של 0.71% בלבד.
מכאן נסיק, כי מי שהאמין בשנתיים האחרונות שהתשואות צפויות לעלות, ונחשף למח"מ בינוני-קצר, השיא תשואה נמוכה משמעותית מאשר חשיפה למח"מ בינוני-ארוך. וכך, מסתמנת תחושה בשוק שציפיות יכולות לרדת במהירות, כמו שהן עלו, ואי-חשיפה לאיגרות במח"מ בינוני-ארוך יכולות לגרום פגיעה משמעותית בתיק.
סיבה נוספת לרמת ביקושים גבוהה היא חוסר אטרקטיביות באיגרות חוב של חברות רבות. רווחי ההון הגדולים הורידו את התשואה, צמצמו את המרווחים בין הדירוגים הבינוניים לגבוהים והובילו למהלך של הגדלת רכיב המזומן, על חשבון הפיצוי הנמוך על הסיכון. ניתן להבחין ברוב גדול של איגרות בדירוג A ומעלה בגל ההנפקות האחרון.
חשוב לזכור, שגם עלייה בריבית ארה"ב ב-0.25% לא צפויה לגרום טלטלות בשווקים - מדובר בעלייה מתונה ומתבקשת, בעיקר לאור התחזית של ארבע העלאות ריבית שהתווה הפד בתחילת השנה.
גובר הביקוש למניות
הכדאיות בהשקעה באג"ח חברות יורדת, והביקוש למניות גובר. כשאין תשואה באפיק הסולידי, המשקיע יוצא לחפש תשואה במקום אחר - זוהי מטרתה של ריבית נמוכה מלכתחילה. כעת, ייתכן שהתנאים הבשילו להגדלת האפיק המנייתי. מדדי המניות בארץ מסתמנים כאטרקטיביים יותר מהמקבילים בחו"ל, שחלקם כבר עשו את המהלך מתחילת השנה.
כעת, כשהנתונים הכלכליים בארץ משתפרים, נראה כי יש כדאיות בהגדלת החשיפה למניות בארץ על חשבון חו"ל. כך למשל, סביבת אינפלציה שנשארת נמוכה כבר שנתיים, לצד נתוני צמיחה טובים שעודכנו כלפי מעלה באומדן השני מ-3.7% ל-4% שנתי.
הקטר המוביל את המשק כיום הנו הגידול של 10% בצריכה הפרטית. כוח הקנייה של הצרכן גדל הן כתוצאה מעליית השכר הריאלית ואבטלה נמוכה, והן כתוצאה מסביבת מחירים נוחה בהשפעה גלובלית (חלקה מושפעת ממחירי סחורות נמוכים, בהשפעת מחיר הנפט - הנמוך ביחס לעבר).
מדדי המניות בישראל נסחרים בשערים נמוכים ביחס לעבר, ומאפשרים כניסה במחירים נוחים. מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-3.8% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-9%. כל אלה תומכים בהמשך צמיחת החברות ובעליות שערים בשוק המניות בישראל, אולם יש לקחת בחשבון את ההשפעה של השווקים הגלובליים, שבהם רמת האי-ודאות גבוהה יותר.
הכותב הוא מנהל תיקי השקעות באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.