"אלו הם העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך... טוב, יש לי אחרים", אמר בזמנו הקומיקאי גראוצ'ו מארקס, אך הם מתאימים במדויק לדבריו של פיני שמואלי-ניסן המצוטטים בכתבתו של גד פרץ ב"גלובס" מיום שני שעבר".
לדברי בזק, "שמואלי-ניסן, הפועל עבור חברה המצפה להצליח על בסיס הפגיעה בבזק, ביצע, על פי המסתמן בכתבה, עבודה אותה הוא מכנה 'מחקר', אך למעשה מהווה נייר עמדה המעוות את המציאות והנתונים היבשים באופן כה חריג, בולט וקיצוני, עד שלא נותרה לנו ברירה, אלא לחרוג ממנהגנו ולהציג לקוראים את האמת.
"ובכן, שמואלי-ניסן מציג השוואה מופרכת בנוגע למה שהוא מכנה 'הרווחיות העודפת' של בזק , ועושה שימוש כנקודת ייחוס בנתוני EBITDA של קבוצות התקשורת המגלמים את תוצאות הפעילות הנייחת ופעילות בסלולר במדינת האם, לצד הפעילות בכל הטריטוריות שבהן קבוצות אלה פועלות".
בבזק אומרים כי "על פי מבחן השכל הישר, את שיעור ה-EBITDA של קבוצות התקשורת האירופאיות היה צריך להשוות לנתון המקביל של קבוצת בזק. טריוויאלי, הלא כך? לא כאשר מדובר בלוגיקת הניתוח של ניסן-שמואלי.ניתן לתלות בחירה זאת ברשלנות, אבל בפועל החלטה זו נגועה בשיקולי מניפולציה מתוכננת מראש, זאת שכן, יחס ה-EBITDA של קבוצת בזק במחצית הראשונה של 2016 הסתכם בכ-41% (וכ-42% בשנת 2015), הרחק מתחת לנתון של 65% שבו עשה שמואלי-ניסן שימוש, כדי להצביע על פערי הרווחיות ה"בלתי נתפשים" לכאורה של בזק בהשוואה למקבילותיה.
"כדי להבין את גודל הסילוף שהשוואה שגויה זו יוצרת, נציג בתמצית כמה דוגמאות. הכנסות Orange כפי שאכן שמואלי-ניסן מצטט, מסתכמות בכ-40 מיליארד יורו בשנה אולם מתוך סכום זה ההכנסות מהפעילות הקווית במדינת האם צרפת מסתכמת בכ-10.5 מיליארד יורו בלבד, קרי כ-75% מהיקף הפעילות של חברת Orange קשורה לתחומי פעילות כשחקן מתחרה בשווקים גיאוגרפיים מחוץ לשוק האם בצרפת, במדינות כגון מולדובה, רומניה, פולין וסלובקיה במזרח אירופה, לצד מדינות כמו גינאה, חוף השנהב, מאלי ומצרים באפריקה. ההשוואה שביצע שמואלי-ניסן בין תוצאות הפעילות הנייחת של בזק בישראל, לבין הפעילות הכוללת של orange במדינות אלה שקול לניסיון להשוות בין פלאפל לצ'ורבה, ממליגה ופול מצרי.
"דוגמא נוספת ומאלפת יותר לעיוותים בטבלה שמציג שמואלי-ניסן, הינה טלפוניקה הספרדית שהכנסותיה המצרפיות מסתכמות בכ-45 מיליארד יורו, מתוכם 12 מיליארד יורו בלבד מהפעילות במדינת האם בספרד. שיעור ה-EBITDA הכולל של הקבוצה מהווה נגזרת משוקללת של שיעורי EBITDA של 47.2% מהפעילות בספרד, כ-31% הן בפעילות בברזיל והן בפעילות באמריקה הלטינית, 13% רווחיות בפעילות בסלולר בספרד ו-EBITDA שלילי של מינוס 15% בחברות אחרות.
"כפי שניתן לראות מהמדינות הנ"ל, הרווחיות של בזק המשתקפת בנתון יחס ה-EBITDA אינה גבוהה ובוודאי שאינה חריגה כפי ששמואלי-ניסן מנסה להוכיח ע"י ההשוואה שביצע.
"אגב, מדינות אירופה הפנימו מזמן שהחומות בין הפעילויות של חברות התקשורת פוגעות באינטרס המשקי והצרכני ולכן קבוצות התקשורת במדינות אלו ובכל העולם למעט בישראל, פועלות על בסיס מסגרת ארגונית יחידה המספקת את מכלול שירותי התקשורת והתוכן תחת קורת גג אחת. זו גם המסקנה החד משמעית אליה הגיעו חברי וועדת חייק אשר קיבלה ביטי בהמלצות הועדה".
"העובדות פשוט שגויות"
בבזק ממשיכים ותוקפים את ההנחות בכתבה ואומרים "שמואלי-ניסן ממשיך ומכנה בשפה הרחוקה מלהיות מקצועית את בזק, 'מונופול דורסני הפועל בחסות החוק', ומעז לתלות את כישלון מיזם הסיבים של חברת החשמל בבזק ולא בהתנהלות הכושלת מן הרגע הראשון של מקימיו ומן העובדה שמעולם לא היה למיזם זה מודל עסקי בר קיימא.
ועוד הוא ממשיך ואומר שיש '"עיכוב בהתפתחות בהנחת סיבים, כמו שאתה רואה בעולם קורה ובארץ לא'. הפוך שמואלי-ניסן, הפוך. בזכות בזק, ישראל היא אחת המדינות המרושתות ביותר בסיבים אופטיים בעולם. רשת ה-NGN של בזק המבוססת סיבים אופטיים מגיעה לכל מקום בארץ, כולל הפריפריה ומאפשרת חיבוריות מצוינת לאינטרנט. מעבר לכך כל העסקים בישראל, מוסדות חינוך, רפואה, ממשל, ביטחון ועוד מחוברים כבר היום ברשת האופטית של בזק. בימים אלו אנחנו נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים של הרשת האופטית המיועדת לכלל הציבור, כך שהעובדות המוצגות פשוט שגויות.
"ושמואלי-ניסן ממשיך ובהערת אגב פוטר את הוט מהצורך להשתתף בשוק הסיטונאי (מדוע?), וגם מציין, אולי מתוך חוסר הבנה תהומי, שבזק עלולה "להוריד מחירים בשוק הקמעונאי וימחק את המתחרים ובשוק הסיטונאי יעלה". הרי ידוע לכל מי שמעט מתעניין בשוק התקשורת הישראלי שהמחירים הסיטונאיים כלל לא נקבעים על ידי בזק ושהמחירים הקמעוניים נמצאים תחת העין הפקוחה והצמודה של רגולטורים שונים, כולל הרשות להגבלים עסקיים הבוחנת אותם על פי שיטת ה-Price Squeeze.
"שמואלי-ניסן טוען שהרווחיות העודפת צריכה להדליק נורה אדומה אצל הרגולטור, כשהאמת היא שהנורה האדומה נדלקה בעוצמה מעל עבודתו על בזק".
"הרגולטור חייב לפעול"
בתגובה לדברים אומר שמואלי-ניסן: "תגובתה של בזק רצופה אי דיוקים ומציגה ניתוח שגוי של המחקר שביצעתי. ההשוואה שלי לחברות האירופאיות הייתה מול הדוחות המאוחדים של בזק ולא מול הדוחות של בזק סולו כפי שטוענת בטעות בזק. ההשוואה לדוחות המאוחדים המלאים של החברות האירופאיות מאוזנת ונכונה במיוחד לאור העובדה ששיעורי ה-EBITDA בתחום הסלולר נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות אירופה".
הוא מוסיף כי "בכל מקרה גם השוואה בהתאם לשיטת בזק מצביעה כי שיעורי הרווח של בזק גבוהים מאלו של קבוצת ההשוואה. בשנת 2014 מציגה בזק נתוני EBITDA שגויים, שכן שיעור ה-EBITDA של בזק הנו 51% מדווח או 47% פרופורמה (לאחר הכללת דוחות YES), נתונים אלו הנם הגבוהים ביותר בקרב מדינות ההשוואה הן בשנת 2014 והן בשנת 2015.
"אבל ההשוואה החשובה שביצעתי היא לתחום הנייח, שם שיעורי ה-EBITDA של בזק הנם 65%. בסיס ההשוואה הינו נתוני CTRC שדגם עשרות חברות תקשורת בסגמנט הנייח בלבד ומצא שממוצע ה-EBITDA שלהם עומד על 34%. זאת ועוד, חברות התקשורת האירופאיות מחויבות לספק דוחות לרגולטור על הסגמנט הנייח (תוך הפרדה בין חלק התשתית לחלק הקמעונאי). חלק מהדוחות הנו פומבי ומדוחות אלו ניתן לחלץ את שיעורי ה-EBITDA על הפעילות הנייחת ושיעורים אלו נעים בטווח שבין 35% ל-40%. חשוב לציין כי ביקורת זו מופנית כלפי הרגולטור שחייב להיות ער לרווחיות החריגה של בזק. מצב זה מחייב אותו לפעולה.
"צעד נדרש ראשון הנו אימוץ הדירקטיבה האירופאית המחייבת את חברות הטלפוניה הגדולות בהפרדה חשבונאית בין פעילות התשתית (הסגמנט הסיטונאי) לפעילות הקמעונאית. הפרדה זו, תוך פיקוח מחירים על הפעילות הסיטונאית, הנה תנאי הכרחי לפני הסרת ההפרדה המבנית. ללא נקיטת צעדים אלו ביטול ההפרדה המבנית הנו פעולה חסרת אחריות. במציאות שבה כל מדינות אירופה, לרבות איטליה, גרמניה, אנגליה, ספרד, הולנד, בלגיה ועוד מקיימות הפרדה חשבונאית שכזו ופיקוח מחירים שנגזר מאותה הפרדה. שומה על ישראל שבה קיימת בעיה אמיתית של רווחיות חריגה של מונופול התקשורת ליישם מדיניות זו".
שיעור EBITDA
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.