הפיל הגדול בחדר האירופי

מה שיפה כאן הוא האירוניה שבדבר. לכאורה, אין דבר יותר מכוון להועיל לבנקאות בכלל, ולמוסדות הבנקאיים הגדולים בפרט, מאשר מנגנון ההרחבות הכמותיות המנוהל על ידי הבנקים המרכזיים. אזכיר בכמה מילים מהו אותו מנגנון (כדוגמא ניקח את מקרה אירופה):

ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) מייצר נזילות בקצב של 80 מיליארד יורו לחודש (!), ובעזרת כסף דיגיטלי חדש זה, הוא קונה מגופים פיננסיים מורשים נכסים בעלי דרגת מינימום של איכות. בעיקר אג"ח מדינה, אך לא רק. זה יכול להיות אג"ח חברות, תעודות סל של מדדים, או כל נכס שמוגדר בעל דירוג מתאים להשקעה. 

והנה, על ידי כך, נמצאים בידי הבנקים כמויות גדולות של נזילות טרייה וחדשה. עם הכסף הזה המוסדות הפיננסיים חוזרים וקונים נכסים בשוק, ובכך מורידים תשואות של אג"ח, מעלים מחירי מניות, ומנסים לשפר את הכלכלה דרך "אפקט עושר, ומימון זול".

כמו כן, התקווה הייתה שחלק מן הכסף ימצא דרכו לכלכלה האמיתית, וזאת דרך צינור האשראי העסקי והאישי שאותם מוסדות בנקאיים היו צריכים לספק ליזמים ולצרכנים. התקווה הנוספת הייתה שבסוף הדרך תהיה צמיחה שבעזרתה המדינות יוכלו לצמצם גירעונות וחוב. הן על ידי הקטנת הצורך בגלגולו מחדש, והן על ידי שחיקתו בעזרת האינפלציה הנילוות לכל משק צומח. ומה קרה?

איפשהו כל התקוות נגוזו. צינור האשראי נסתם, וזאת בעיקר בגלל שהעגל לא רצה לינוק (הלקוחות לא ראו לנכון לקחת אשראי לפני שיהיו להם הזמנות), והיה גם עניין שהפרה לא כל כך רצתה להניק כי מדיניות ריבית ה-0 הורסת הרבה רווחיות במעשה ההלוואה, ומגבלות הרגולציה (באזל 3, והרגולציה המקומית של כל מדינה).

כך הגענו לפרדוקס הכואב: מי שרצה לא יכול לקבל מימון, ומי שיכול לא כל כך רוצה להגדיל את חובו. למעשה, אלו שיכלו העדיפו לגייס הון בריביות אפסיות דרך שוק האג"ח, ובכך לקנות חזרה את המניות המונפקות, להקטין פריסת לוקחי הדיבידנד, ועוד כהנה תופעות לוואי "חיוביות". 

הגרף השבועי של מניית דויטשה בנק הגרמני בוול-סטריט:

 משה-שלום-דיבי-27-09

משיא סביב ה-150$ (לא מוצג) הגענו לסביבות ה-15$ עם תחתית תוך שבועית הקרובה יותר ל-10$ (!). מה קורה פה? האם מדובר במשהו ייחודי או לא? האם הבנק הגרמני הגדול הזה לא יודע לנצל את הנזילות הגדולה החדשה על מנת להמר בשווקים? 

בדויטשה בנק יש לא פחות אנשים מבריקים מאשר במקום אחר, וזו לא הסיבה לקריסה המתמשכת. מה שמושך אותו מטה הוא כדור הברזל ההיסטורי שהוא סוחב. מדובר בהיקפי ענק של התחייבויות כלפיו שכנראה לא יוחזרו, ובמצבת תיק נגזרים אסטרונומי. 

בזמנים הטובים שלפני 2007, היה ליווני באתונה את אותו סיכון כלווה כמו למוכר בירה בוואריה. מדיניות המימון של הבנקים האירופיים כולם, כולל דויטשה, הייתה בהתאם. מאז משבר 2007-9 ניסו מנהלי הבנקים לצמצם כמה שאפשר את הנזק שנגרם להם ממה שקרה במשבר, אבל בסביבת צמיחה של פחות מ-2% זה לא ניתן לביצוע לטווח הארוך, ואפילו לא תחת משטר של הרחבה כמותית כה מאסיבית.

הנה כמה מכות שנחתו על הבנק (עם כמה חורי זמן ברצף):

- ביוני השנה DB אינו עובר את ה-Stress Tests של הפדרל רזרב יחד עם בנק Santander.

- למחרת ה-Brexit ראינו גל של קשיים בבנקאות האיטלקית, וכתגובה האשים ראש ממשלת איטליה את DB כ"פצצה מתקתקת"     של אירופה המחמירה את מצב הבנקים שלו.

- תיק הנגזרים של הבנק עולה עוד דרגה (54.4 טריליון יורו חשיפה) כנגד GDP של 9.6 טריליון יורו של כל גוש אירו.

- עכשיו, קנס של 14 מיליארד דולר המסכן בצורה קשה את הרזרבות של הבנק הגדול ביותר בגרמניה ואולי באירופה כולה.

למעשה, בדיונים האחרונים שניהלו הפוליטיקאים המקומיים בנושא עלתה המילה האסורה "הלאמה", במידה והבנק יהיה חייב         לספוג את נזקי העבר, ובמיוחד את הקנס האחרון הזה. כל זה כאשר מעמדה של גברת מרקל נמצא בירידה, ולא בעלייה הנדרשת     על מנת לשכנע את משלם המסים לקחת על עצמו משימה כה כבדה.

 ואכן, בזמן כתיבת שורות אלו התבשרנו על סירובה של קאנצלרית גרמניה לתת יד ל-"הצלת" המוסד הפיננסי שעד כה נחשב ל-"Too big to fail" קלאסי, מה שמכניס ויברציות שליליות לכל השווקים ומוריד בעוד כ-6% את המניה.

רוצים את הדובדבן שבקצפת? הרשות הבנקאית האירופית, המהווה חלק מן הבנק המרכזי והממונה על הצלת הבנקים הכושלים שבאיחוד, הודיעה ביולי שחבריה יצטרכו להוסיף 470 מיליארד יורו למילוי הרזרבות הנדרשות לתפעולה. כחצי מזה אמור להגיע מן הבנקים הגרמנים, ולכן חלק נכבד מאוד מ-DB עצמו.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל. 

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.