חברת טובירה, הפועלת בתחום הטיפול בשחמת הכבד הנובעת מדלקת בכבד שומני, נמכרה השבוע לאלרגן תמורת 1.7 מיליארד דולר. בנאסד"ק נסחרת גם חברה ישראלית בתחום הכבד השומני - גלמד. היא נסחרת לפי שווי של 57 מיליון דולר - כשליש משוויה בהנפקתה לפני שנתיים וחצי.
הכבד השומני הוא שוק של ענקים, והוא גם מתנהג בצורה קצת מוזרה. "כל המתחרים שלנו הגיעו למיליארד דולר על בסיס תוצאות של ניסוי שלב II, אפילו אם הם נכשלו בניסוי", אומר אלן בהרב, מנכ"ל גלמד. ואכן - גם טובירה וגם המתחרה ג'נפיט, הנסחרת לפי שווי של 721 מיליון דולר, לא השיגו את היעדים העיקריים בניסויים הקליניים שלב II שערכו. אינטרספט השיגה תוצאות טובות, אך עם תופעות לוואי. זה לא הפריע לשלושתן להמשיך לשלב III.
בהרב אומר בגילוי לב כי "גם אצלנו, אפילו אם לא נצליח בניסוי שלב IIb שלנו, ואם רק נראה סימן חיובי, נמשיך הלאה לניסוי שלב III". הניסוי הנוכחי אמור להסתיים ב-2017.
לדבריו, ניסוי שלב III יעלה 50-60 מיליון דולר וייערך ב-1,400 חולים. החברה תצטרך לגייס הון נוסף עבורו.
עוד רכיב לקוקטייל
האנליסט אדווארד נאש מבית ההשקעות סאן טרסט, אומר לגבי רכישת טובירה: "נראה כי החברות הגדולות מעריכות שפוטנציאל השוק בתחום זה כה גדול, שמספיק להן שמנגנון הפעולה של התרופה הוא מובן דיו, כדי להצדיק המשך פיתוח שלה, גם אם נכשלה רשמית בניסוי. כמו כן, ההערכה היא כי בתחום הזה הטיפול יהיה בקוקטייל של תרופות, כך שכל תרופה שיש לה השפעה מתווספת, יכולה להצטרף לקוקטייל, גם אם אינה מסוגלת להתמודד לבדה עם כל המחלה".
יצוין כי חברה אחת בתחום, Raptor, השיגה תוצאות כה גרועות בניסוי שלב II, שלא יכלה להמשיך הלאה, למרות הסלחנות היחסית בתחום.
גלמד רואה את עצמה כמתחרה בולטת בתחום, אך רק לעיתים רחוקות מוזכרת בסקירות בנושא. נאש מסביר את ההבדל בכך שהמתחרות מטפלות בשלבים המתקדמים של המחלה, בשחמת, בעוד גלמד מוטפלת בדלקת, וגם את זה עליה עדיין להוכיח.
בהרב מאשר כי כשגלמד הונפקה בבורסה, בעצם לא היו לה כלל נתונים המעניינים את השוק. הניסוי שערכה בחיות ובמספר קטן של בני אדם, הראה השפעה על השומן בכבד אך לא על הדלקת. "כבד שומני יש לכולם. זו לא המחלה", הוא אומר. גם היום אין לחברה הרבה יותר מזה - התוצאות בבני אדם הרלוונטיות לדלקת יגיעו, כאמור, רק ב-2017. לחברה יש תוצאות בבעלי חיים בתחום הדלקת, אך בהרב עצמו מספר כי מודל החיה אינו מייצג מיטבי של כבד שומני באדם.
חברות אחרות בתחום נרכשו כבר על בסיס תוצאות בחיות. "לנו זה לא יקרה, כי אנחנו קרובים מדי לתוצאות בבני אדם", אומר בהרב. "חברות התרופות מעדיפות להיות חתומות על הצלחה מיידית או על כישלון עוד 10 שנים. אף אחד לא רוצה לקחת סיכוי של 50-100 מיליון דולר על עסקה שעלולה להתפוצץ לו בפנים בעוד שנה. וגם אם יציעו, זה לא אומר שאנחנו נמכור".
גורם בעולם הפארמה הבינלאומי המכיר את השוק, מציין כי הנחיות ה-FDA בשוק כה חדש כשוק הכבד השומני הן "מטרה נעה", וכי ייתכן כי כשאלרגן רכשה את טובירה, היא הבינה את הטעויות של טובירה בתכנון הניסוי ואת מנגנון הפעולה של התרופה, וידעה כיצד לתכנן את הניסוי הבא טוב יותר מאשר חברה קטנה עד בינונית. הגורם לא הביע דעתו לגבי גלמד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.