עימות ראשון וסוער: קלינטון בהתקפה, טראמפ במגננה

העימות הטלוויזיוני הראשון בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ - אולי הסופרבול הפוליטי המתוקשר ביותר אי-פעם - הסתיים לפנות בוקר (ג') בניצחון: אוהדי כל מועמד/ת מכריזים על נצחונו/ה של האיש/ה שלהם. ההתרשמות הראשונית היא שגם אם נוק-אאוט ברור לא היה פה, אין ספק שקלינטון הובילה את הדיון. היא היתה הדמות הדומיננטית. פרשן אחד כבר הספיק לומר, ששני המתמודדים הוכיחו שכל אחד מהם "זכר אלפא", אבל קלינטון יותר. טראמפ מצא עצמו במגננה יותר מאשר בהתקפה.

סקר בזק של CNN מכתיר הבוקר את קלינטון כמנצחת: 62% סברו שהיא ניצחה בעימות; 27% אמרו שטראמפ הוא המנצח. על השאלה מי שלט יותר בחומר, 68% השיבו שקלינטון, 27% השיבו שטראמפ.

ישראל הוזכרה כלאחר יד, במהלך התדיינות על ההסכם עם איראן. טראמפ, כצפוי, מתח ביקורת נוקבת על ההסכם, הגדיר אותו כ"ההסכם הבינלאומי הגרוע ביותר אי פעם" ואמר: "דיברתי עם נתניהו; הוא לא מאושר מההסכם".

העימות היה דו-שיח נוקב, חריף, שאופיין בשליטה חזקה של המועמדת הדמוקרטית בחומר ובמאמצים חוזרים ונשנים של טראמפ לבלום אותה. לא פעם הוא נכשל. לדברי יוג'ין רובינסון, כתב "וושינגטון פוסט", טראמפ אמר כמה דקות לאחר העימות: "אני חושב שהייתי בסדר, אך לא אמרתי כל מה שרציתי לומר. התכוונתי לדבר על הבגידות של ביל קלינטון באשתו, אך חזרתי בי כי צ'לסי היתה באולם".

צ'אק טוד, הפרשן הפוליטי של NBC, אמר: "זה היה מחזה סוריאליסטי. הילארי היתה שכלתנית, דונלד היה מלא רגשות". הוא הוסיף: "אני מתקשה להאמין שטראמפ נתן הערב למישהו סיבה להצביע בעדו". תומך רפובליקאי של טראמפ, שהשתתף בקבוצת צפיה באוהאיו, אחת מהמדינות המתנודדות, אמר, בראיון בערוץ הליברלי MSNBC: "אני אצביע בעד טראמפ כי אני שונא דמוקרטים בגלל המדיניות שלהם, אך הרגשתי מבוכה כשראיתי את טראמפ בעימות. הרגשתי כאילו אני בכיתה ה'".

ג'ון פודסטה, ראש המטה של קלינטון, אמר לאחר העימות, כי עתה הוא אינו בטח אם טראמפ יסכים להשתתף בשני העימותים הבאים. טראמפ עזב את האולם זמן קצר לאחר סיום האירוע. קלינטון נותרה במקום, כשהיא נראית קורנת מאושר ובעת מסירת הידיעה היא מוקפת במאות אנשים.

אנליסטים אחרים אמרו, כי ידו של טראמפ היתה על העליונה במחצית השעה הראשונה של העימות, כאשר הוא דיבר בלהט נגד הסכמי הסחר הבינלאומיים של ארה"ב והאשים את קלינטון שהיא תמכה בהסכם עם מדינות אגן האוקיינוס השקט ורק אחר-כך, בעקבות הקמפיין של טראמפ, היא שינתה את דעתה ויצאה נגד ההסכם. אך אחרי ההתקפה הזו, טראמפ "נראה כמו אצן שריאותיו התרוקנו מאוויר", לדברי אחד מהפשרנים.

קלינטון הפגינה קור רוח לאורך הדיון כולו. טראמפ לא כל-כך. הוא לגם מים ללא הפסקה ושפת הגוף שלו הפגינה אי נוחות. קלינטון חייכה. הוא זעף. היא היתה נינוחה. הוא נראה מתוח. קלינטון הגדירה למעשה את כיוון הדיון יותר מהמנחה, לסטר הולט, מ-NBC. היא באה מוכנה עם משנה סדורה ותכניות מפורטות וכבר מההתחלה היא ניסתה לערער את הביטחון העצמי של יריבה כאשר הסיטה את הדיון פעם אחר פעם למחוזות בלתי נוחים למועמד הרפובליקאי.

וכך, היא דיברה על תביעות שהוגשו נגד חברת הנדל"ן שלו בגין אפליית שחורים שרצו לשכור דירות, הזכירה לצופים שטראמפ ייחל למשבר הכלכלי בשנות ב-2008 כי "זה יהיה טוב לעסקים", העלתה שוב את סירובו לתת פומבי לדו"חות מס ההכנסה שלו, למרות שכל המועמדים לנשיאות מזה עשרות שנים פרסמו מסמכים אלה, עקצה אותו בהזכירה שהוא הצליח להגיע לאן שהגיע מפני שאביו עשיר, נגעה שוב בעובדה שהוא תמך בפלישה לעיראק לפני שהוא הביע התנגדות לה (טראמפ הכחיש זאת בלהט, ובזבז דקות יקרות על פרטים ושמות שלא אמרו דבר לצופים, למרות שקיים תיעוד על תמיכתו הראשונית בפלישה) והעלתה מאוב את כל שמות הגנאי שהוא הדביק לנשים (למשל: "חזירה" לבדרנית רוזי אודונל). כל עקיצה כזו אילצה את טראמפ להתגונן ולא נותר לו זמן להרחיב את הדיבור על תכניותיו.

נראה שקלינטון פגעה בנקודות הרגישות ביותר של טראמפ כאשר היא העלתה סיבות אפשריות לסירובו לחשוף את דו"חותיו למס הכנסה: אולי הוא לא עשיר כל-כך, היא אמרה. אולי הוא לא תורם לצדקה כפי שהוא טוען. ואולי הוא בכלל לא שילם מיסים. טראמפ נחלץ להגן על עוצמתו הכלכלית, בהיגררו אחרי האג'נדה שהיא הניחה לפניו. לפי שמועות באמצעי תקשורת, בהכנות הממושכות שלה לעימות נעזרה קלינטון בדיוקן פסיכולוגי של המיליארדר במטרה להוציא אותו מהכלים כל אימת שאפשר ולהסיטו מתכניות ההתקפה שלו.

וכך, טראמפ החמיץ הזדמנויות להעלות את פרשת השרתים הפרטיים של קלינטון או את התנהלותה בפרשת ההתקפה בבנגאזי, לוב, שבה נהרגו ארבעה אמריקאים, לרבות שגריר ארה"ב שם. אך הוא ניסה להציג אותה כדמות מן העבר. "את עושה מה שאת עושה כבר 30 שנה", הוא אמר. הוא טען שהיא מבטיחה הבטחות שלא יעלה בידה לקיים. "למה את חושבת על פתרונות רק עכשיו?".

כאשר קלינטון מתחה ביקורת על כלכלת "טפטוף למטה", המשנה הרפובליקאית שטראמפ סוגד לה, הוא השיב: "פוליטיקאית אופיינית. הכל דיבורים. שום צעד מעשי. נשמע טוב אבל זה לא עובד. לא יקרה אף פעם".

כמה מהמחלוקות הקשות ביותר פרצו סביב נושאי חוץ וביטחון, לרבות המאבק בדאעש. קלינטון: "אנו צריכים להעצים את ההפצצות מהאוויר על מטרות של דאעש ובסופו של דבר לתמוך במאמצי השותפים הערבים והכורדים שלנו לצאת נגד דאעש בראקה, ולשים קץ לטענה של דאעש שהוא מקיים כליפות. אנו מתקדמים. הצבא שלנו מסייע לעיראק... ואנו מקווים שעוד השנה נוכל לעקור את דאעש מעיראק וללחוץ עלל הארגון בסוריה".

טראמפ: "אובמה וקלינטון יצרו חלל באופן שבו הם יצאו מעיראק. הם לא היו צריכים להיות משם מלכתחילה, אך הדרך שבה הם יצאו היתה אסון. ודאעש נולד". ובהמשך: "תראו את הבלגן שאובמה וקלינטון הותירו מאחוריהם במזה"ת".

התלקחות נוספת פרצה סביב נאט"ו. קלינטון דיברה בשבחי הברית והדגישה כי 28 חברות הארגון הצטרפו למלחמה באפגניסטאן. מנהיגים רבים בעולם חוששים מטראמפ ומיחסו לנאט"ו. היא אמרה.

טראמפ השיב: "אתם צריכים להבין, אני איש עסקים. הצלחתי יפה. ויש לי היגיון... לא חשבתי הרבה על נאט"ו, אבל שני דברים. ראשית, רבות מ-28 המדינות שם אינן משלמות מה שמגיע מהן. שנית - וזה מטריד אותי - אנחנו מגינים עליהן; הן לא צריכות לפחות לשלם לנו כפי שמתחיב מאמנ הארגון"? הוא אף טען, שאבד הכלח על נאט"ו מפני שהברית אינה נלחמת בטרור.

באחד מרגעי השיא בעימות, טען טראמפ שיש לו יכולת שיפוט טובה יתר מזו של קלינטון: "אין ספק בכך שיש לי שיפוט טוב יותר. גם המזג שלי הרבה יותר טוב משלה". הקהל פרץ בצחוק גדול. טראמפ המשיך: "אני חושב שאחד מנכסיי החשובים ביותר הוא המזג שלי. יש לי מזג מנצח. אני יודע כיצד לנצח".

קלינטון לא הגיבה ישירות, אך ציינה שלא מכבר אמר טראמפ שהוא היה מפגיז ספינות של מלחים איראניים שהתגרו במלחי אוניות חיל הים האמריקאי, מול חופי איראן, ובכך היה מחולל מלחמה. "זה לא המזג המתאים למפקד העליון של הצבא", אמרה המועמדת הדמוקרטית. "... אסור שהאצבעות של האיש הזה יתקרבו לצפני ההפעלה של הגרעיני האמריקאי".

העימות נערך באולם הכנסים של אוניברסיטת הופסטרה, בלונג-איילנד, ניו-יורק, הוא חולק לשישה פרקים שעסקו בביטחון לאומי ובכלכלה, אך זו היתה מסגרת גמישה שאפשרה למתמודדים לשזור בה התקפות אישיות. אולי החידוש הגדול ביותר בעימות הזה היה, שמערכות אמצעי התקשורת הגדולים ביותר, לרבות "ניו-יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ורשתות שידור הקימו צוותים לבדיקת עובדות בזמן אמת. מדיווחים ראשוניים עולה, שטראמפ "חרג מהאמת" פעמים רבות.

מבחינת המועמדים, מטרת המיזם היתה לנסות לעקור משורש את דימוייהם הגרועים ביותר, ליישר את החטוטרות שלהם, אם תרצו. על פי הסקרים בחודשים ובשבועות שחלפו, הם המועמדים הכי פחות פופולריים שעמדו אי פעם לבחירות לנשיאות. מחצית מהבוחרים, או יותר (תלוי בסקרים), היו מעדיפים מועמדים אחרים. העימות הזה נועד לצחצח מעט את דימויי קלינטון וטראמפ.

­­­­­למעשה, הם דיברו אל האוהדים, לא אל המתנגדים. לאחר הכל, רבים מהבוחרים כבר הגיעו לנקודת האל-חזור: הם גיבשו עמדה ברורה שלא ייסוגו ממנה. תמיכתם במועמד/ת שלהם מוצקה וכל מה שיאמר הצד האחר לא יזיז אותם. הבוחרים האלה כבר בבית. הם צריכים חיזוק, לא דחיפה פנימה. חלקם אולי צריכים להיטהר מהספיקות: דונלד לא מטורף, נכון? הרי הוא כשיר להיות נשיא ולהתנהג כנשיא? או: התנהלותה של הילארי בפרשת הדוא"לים נובעת מבורות טכנולוגית שאולי אופיינית לבני דורה, לא ממזימה לכזב ולהסתיר סודות, נכון? נראה שקלינטון סיפקה לתומכיה את הסחורה, אבל ספק אם היא הצליחה להעביר למחנה שלה מישהו מתומכי טראמפ. וגם ההיפך נכון.