"לוויתן קיבל דחיפה משמעותית; הכמות מול ירדן ברף התחתון"

החתימה על הסכם לאספקת גז טבעי בין שותפויות מאגר לוויתן לחברת החשמל של ירדן, שעליה דווח אתמול (ב'), מסירה כנראה את סימן השאלה האחרון שנותר מעל פיתוח מאגר הגז הענק, כך לפי הערכות במשק האנרגיה. העסקה, בהיקף כספי של 10 מיליארד דולר, תאפשר לבעלי לוויתן לממן את פיתוח המאגר בהיקף של 3-4 מיליארד דולר, ולהתחיל בהזרמת הגז לחוף, ככל הנראה ב-2019, כפי שנקבע בתנאי מתווה הגז.

השותפויות המחזיקות בלוויתן הודיעו אתמול על חתימת הסכם ליצוא גז ממאגר לוויתן לירדן ל-15 שנה, לאספקת גז טבעי בכמות כוללת של 45 מיליארד מ"ק (BCM), עם אופציה להגדלת הכמות, המיועדת לשימוש חברת החשמל הירדנית. מועד תחילת אספקת הגז לירדן נקבע לסוף 2019. לפי הערכות מעודכנות, גודלו של מאגר לוויתן עומד על כ-460 מיליארד מ"ק, כלומר ההסכם מול ירדן מהווה כעשירית מגודלו של המאגר.

יחידות ההשתתפות של אבנר, דלק קידוחים ורציו, השותפות הישראליות במאגר (אבנר ודלק קידוחים מחזיקות כל אחת ב-22.67% ורציו ב-15%, לצד נובל אנרג'י המחזיקה ב-39.66% מהזכויות) זינקו אתמול בבורסה בשיעורים של 6%-7%. עם זאת, גם לאחר העליות החדות הן מגלמות אי-ודאות גבוהה לגבי פיתוח המאגר, ולגבי תזרים ההכנסות ממנו לאחר מכן.

מספר אנליסטים המסקרים את תחום הגז והנפט הגיבו לחתימת ההסכם, אם כי נמנעו בינתיים מעדכון ההמלצות ומחירי היעד ליחידות ההשתתפות. "הפרויקט קיבל דחיפה משמעותית קדימה, אם כי הכמות שעליה דווח היא ברף התחתון של ציפיות השוק - 3 מיליארד מ"ק לשנה", אומר האנליסט נעם פינקו מפסגות. "נראה כי לוויתן אכן יפותח עד שנת 2020 בגודל דומה לזה של תמר (עד 12 BCM בשנה), ולאחר מכן - בהתאם לחוזים נוספים שייחתמו - יוכל לגדול עד 20 מיליארד מ"ק בשנה".

האנליסט יהונתן שוחט מלידר שוקי הון מסכים כי מדובר באבן דרך מהותית לשותפויות במאגר לוויתן. "אנו מעריכים כי המשמעות בפועל של החתימה על החוזה היא FID (קבלת החלטת השקעה סופית) חיובי עד סוף השנה, ופיתוח המאגר, בהתאם לתוכנית המעודכנת של השותפים".

מבחינת התמחור, שוחט מעריך כי החוזה מצדיק הפחתה בשיעור ההיוון, "מה שיוביל לעלייה בשווי המאגר ובשווי השותפויות (אבנר, דלק קידוחים ורציו). בהתאם למודל שלנו, כל שינוי של 1% בשיעור ההיוון מעלה את שווי המאגר בכ-20%. טרם ההודעה, תמחרנו את מאגר לוויתן בכ-5.5 מיליארד דולר. הורדה של 1% בשיעור ההיוון מעלה את שווי המאגר במודל בכ-1 מיליארד דולר לשווי של כ-6.5 מיליארד דולר".

כעת, אומר שוחט, "סביר שנראה התקדמות במגעים מול גופים מממנים, וכמובן חתימה על חוזים נוספים, גם במשק המקומי וגם חוזה היצוא למתקן ההנזלה במצרים".

האנליסטית אלה פריד מלאומי שוקי הון מציינת, כי כעת המדינה תהיה חייבת לפעול להאצת פיתוח רשת ההפצה, וליצירת ביקוש מסיבי נוסף על-ידי המרת תחנות פחמיות של חברת החשמל. "צעדים אלה אינם פשוטים, ודורשים את הסכמת חברת החשמל, שכבר נדרשה השנה להמיר 15% מהתחנות הפחמיות בגז".

לדעתה, "המחיר הממוצע המחולץ בהסכם הגז עם ירדן בהחלט טוב, אבל הוא מתבסס על תחזיות השותפים, ומחיר והרצפה אינו ידוע. אף כי הידיעה אינה מפתיעה לטובה מבחינה כלכלית, הרי שהיא גם אינה טריוויאלית, ובהחלט עשויה להקל על המשך יצוא הגז לרשות הפלסטינית ולמצרים. האתגר הגדול של לוויתן כעת הנו השפל המחזורי ועודפי ההיצע של גז נוזלי. במישור הגיאופוליטי דווקא מדובר בפריצת דרך".

גל רייטר, אנליסטית אנרגיה בירושלים ברוקראז', מעריכה כי "במהלך הרבעון הרביעי ייחתם הסכם נוסף למכירת גז ללקוח מרכזי בשוק המקומי, בעוד שהתמונה לגבי התקדמות בהסכמי הגז האזוריים למצרים ולטורקיה תתבהר רק במהלך 2017". להערכתה "ה-FID יתקבל בסוף 2016-תחילת 2017, והפקה מהמאגר תחל רק בשנת 2020".

רייטר עדיין לא מעדכנת למעלה את מחירי היעד שלה לשותפויות: רציו עם 36 אג', גבוה ב-20% מהמחיר בבורסה, והמלצת "קנייה בסיכון גבוה" (המועדפת שלה); דלק קידוחים בהמלצת "קנייה" ומחיר יעד של 13.94 שקל (גבוה ב-17% מהשוק); אבנר ב"תשואת יתר" ומחיר יעד של 2.5 שקלים (נמוך ב-4% מהשוק).