"ב-6 ביולי 2016 קרה אירוע שגרם למיליוני אנשים לעצור את המכוניות שלהם באמצע הרחוב, לצאת ולהביט במסכים. זה לא היה אירוע חדשותי גדול או הדלפה של מסמכים בעלי חשיבות לאומית, אלא בסך הכל ההשקה של פוקימון גו".
כך סיפר ביירון דיטר, שותף בבסמר וונצ'רס, באירוע המליאה של כנס ג'רני של "גלובס" וארנסט אנד יאנג, שנערך היום (ד'). "היה זה האפ שצמח באופן המהיר ביותר בהיסטוריה. 25 מיליון איש הורידו אותו כל יום בימי השיא, והשימוש הממוצע ארך 35 דקות. 80% מהמשתמשים ביצעו רכישה דרך האפליקציה ו-20 מיליון המשיכו להשתמש בה. כשאני הייתי יזם לפני 10 שנים, אירוע כזה היה יכול להיות היום הכי מוצלח אבל גם הכי שחור בחיים שלי. לא הייתה לי שום יכולת לשרת פעילות כזו. אפילו בתקציב בלתי מוגבל לא היה ניתן להפעיל את התשתית ואת כוח האדם לתמוך בכל המשתמשים. היום אפשר, בגלל המהפכה הטכנולוגיה של ה-SAAS, שמאפשרת סקייל אפ גמיש ומיידי לכל דורש.
"כשחושבים על אפליקציות חושבים על עולם כייפי של צרכנים, ולא על עולם האנטרפרייז המשעמם והשמרני, עם חוות השרתים שלו וחוות המתכנתים בקיוביקלז. למעשה הם שלובים זה בזה. והנה, הענן של אמזון רשם צמיחה של 70% וייצר תזרים מזומנים חיובי של 2.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. אלה מספרים נדירים לעסק שהוא למעשה קומודיטי. אני לא משקיע בחוות שרתים, אבל פינטרסט בה השקעתי לא יכולה לחיות בלעדיהם, ומנכ"ל אובר אמר כי הוא ישן בלילה בשקט רק בידיעה שהענן מטפל במסרים שלו כמו שצריך".
היכן ההזדמנויות שלכם בעולם ה-SAAS, על פי דיטר? בתחום ה-API-SAAS שבו המפתחים הם גם חלק מהמוצר וגם הצרכן האינטליגנטי שלך; Vertical SAAS, תוכנות שפותחו עבור תעשיה מסוימת, תחום בו לדברי דייטר נערכו מיזוגים ורכישות בהיקף של 9 מיליארד דולר בשנים האחרונות, וזו רק ההתחלה; Enterprise Mobile - יותר אפליקציות מובייל המאפשרות תקשורת עם המערכות שבהן אנחנו משתמשים במקום העבודה. "בתחום הזה הקדמנו את זמננו ובהון סיכון להקדים את זמנך זה לפעמים כמו לטעות. אבל כעת זמנו הגיע"; תחום הסייבר ("שאתם מכירים היטב") ותחום הבינה המלאכותית.
הזדמנות לסינים
בשיחה בין הראל בית און שותף בחברת ההשקעות ויולה צמיחה ורישד טובקוואלה, האסטרטג הראשי של חברת הפרסום הענקית פובליסיס, שאל בית און את טובקואללה, האם גוגל ופייסבוק ישלטו בעתיד לבדן בתעשיית הפרסום באינטרנט.
"שמעתי דיבורים כאלה גם לגבי AOL, יאהו ומיקרוסופט, כל אחת בזמנה. פייסבוק וגוגל הן חברות מצוינות אבל הן עסוקות מאוד אחת בשנייה וזיו הזדמנות לאחרים, ובין היתר לסינים - בעיקר טנסנט ובמידה פחותה עליבאבא. אני מאמין כי בתקופה הקרובה הסינים ייכנסו גם לארה"ב".
בית און: "אני מסכים. 50 מיליארד דולר לא יכולים להישלט על ידי שתי חברות בלבד".
טובקוולה: "הסינים מאמינים שהם היו הבעלים של העולם כולו ואז פספסו משהו, את מנוע הקיטור. הם לא יתנו שוב לטכנולוגיה להיות בבעלות מישהו אחר. הם מאמינים כי האינטרנט הוא האיום הגדול עליהם וההזדמנות שלהם. השאיפה שלהם לשלוט בטכנולוגיה היא בעלת עוצמה שאיננו יכולים להבין. הם משחקים משחק ארוך טווח ולצערי ארה"ב כרגע משחקת משחק קצר טווח. המשחק ארוך הטווח תמיד מנצח". טובקוולה עצמו הוא הודי תושב ארה"ב, והחברה בה הוא מועסק כבר 35 שנה, פובליסיס, היא חברה צרפתית.
בית און שאל לגבי השיווק לדור המיליאלז, וטובקוולה ענה כי: "אם בכלל אפשר לומר עליהם משהו משותף, הרי שהוא החיפוש אחר ערכים. הם רוצים לדעת מה המטרה של חברה, מה המטרה של מוצר. אנחנו המשווקים מסתבכים עם זה.
"המשווקים גם מוטרדים מכך שיש לציבור מידע. האינטרנט מאפשר אינטראקציה של דוד מול גוליית, כשדוד הצרכן מתגרה בגוליית, תאגיד הענק. החברות הענקיות מדברות על העצמת הצרכן אבל לא באמת מעוניינות בכך. אולם המילניאלז מסתכלים על דברים בפן חדש וזה מאתגר את החברות הגדולות. אני אומר לחברות - 'הכל בסדר, חוץ מזה שהצרכנים שלנו מקדימים אותנו טכנולוגית ושאין לנו מושג מי המתחרים שלנו'".
האם חברות הפרסום יקרסו? שאל בית און. טובקואלה: "אולי, כך מי שיפגע בצורה החזקה ביותר, הוא תחום הפיננסים, כי הוא פשוט כל כך מדיד. כולם יודעים שבחצי השנה האחרונה, שהייתה תנודתית מאוד ולכן לכאורה היוותה הזדמנות למנהלי התיקים, בעצם 92% מהם לא הצליחו לנצח את השוק או אפילו להשתוות אליו. בזכות האינטרנט צרכנים יכולים לעשות את ההשוואה, והם יגיבו בהתאם. לעומת זאת, הדבר שתמיד יהיה צורך בו הוא מספרי סיפורים, כי מהם בני האדם אם לא סיפורים באינטראקציה".
בית און שאל האם קיים מתח בין תעשיית הידע, לבין ההמונים שאינם שותפים לרווחיה, ולכך ענה טובקואלה: "כשהייתי ילד בהודו הייתי מנוי לתוכנית 'ספר בחודש' וקראתי סדרה שלנו על עלייתן של תרבויות, ומה שקראתי היה שחוסר שוויון תמיד קיים, והשאלה הבוערת יותר היא האם יש ניידות חברתית, כלומר האם כולם מקבלים סיכוי. כיום, מאות מיליוני אנשים בעולם כלל לא מקבלים סיכוי. היום כולנו בני תערובת במידה מסוימת, ואם נמשיך להתנהל כמנהגו, בעתיד כולנו נהיה בני גוון אחיד של חום".
"ישנו משבר מנהיגות בעולם, כי המנהיגים לא מסוגלים לצייר לנו עתיד טוב יותר. אתם בתעשיית ההיי-טק בישראל רואים עתיד טוב יותר, אבל אף אחד בסביבה שלכם לא שותף לכך, וזו תהיה לכם בעיה".
טובקואלה הוסיף כי הוא אופטימי כלפי העתיד: "אני מעדיף לחיות היום מאשר בכל תקופה אחרת אז מדוע שלא אעדיף עוד יותר לחיות בהמשך? טראמפ אומר בואו נחזיר את אמריקה לגדולתה ואני אומר - הבה נהפוך אותה לגדולה ביותר שהיא יכולה להיות, יותר מבעבר".
"הסקייפ הבאה"
מרק טולוז, מייסד ומנכ"ל קרן הון הסיכון מנגרוב קפיטל ויו"ר חברת וויקס הישראלית, שהייתה אחת ההצלחות של מנגרוב, סיפר כי: "ב-2005 מכרנו את סקייפ, אחת העסקאות הראשונות שלי כמשקיע, וחשבתי לחץ לחזור על ההצלחה. כשאמרו לי "הסקייפ הבאה נמצאת בישראל', הגעתי". סקייפ צמה החלה באסטוניה, ולכן טולוז היה פתוח לרעיון. "גדלתי במצרים, והפעם הראשונה שבה הגעתי לישראל הייתה בטיסה הישירה הראשונה בין המדינות, ב-1982. הפעם השניה הייתה אותה נסיעה בשנות ה-90, והייתי המום לא פחות".
בביקור זה קיבל טולוז טלפון, והתבקש על ידי חבר לבדוק סטארט-אפ עם טכנולוגיה ומודל עסקי לא ברורים, אבל יזמים מעניינים. "עוצר לידי ג'יפ מכוסה בוץ וממנו יוצא.... רמבו! עם הרובים והמדים והכל". היה זה רועי סער, אחד ממייסדי וויקס והיום חלק ממנגרוב, שהכיר לטולוז את החברה. וויקס הייתה ההשקעה הראשונה של מנגרוב, והיום מדובר ב-30% מפעילותה.
וויקס הונפק ב-2013 ושווה היום כ-2 מיליארד דולר. "מה הפך את וויקס להצלחה? הנה כמה מספרים. יש לנו 100 מיליון משתמשים, כולם עסקים קטנים שיצרו באמצעות וויקס אתר אינטרנט. הכינו את תחזיות הרווח ב-10 מתוך 11 רבעונים. וויקס היא חברה ברמה בינלאומית לא רק בטכנולוגיה אלא גם בשיווק, אך המספר שאני הכי גאה בו הוא שיצרנו 100 מיליונרים חדשים, בדולרים. לא רק המייסדים הצליחו, אלא חלקו את העושר. אחד מכל שמונה עובדי וויקס הפך למיליונר.
"עשינו זאת כי הנפקנו במקום למכור מוקדם מדי. הייתה לנו הצעה למכור ב-400 מיליון דולר והיזמים סרבו. אם היינו מוכרים אז, רק היזמים היו מצליחים ולא העובדים. הייתה לנו החלטה קשה נוספת - להפסיק לעבוד עם פלאש ולעבור ל-html. הייתה לנו פלטפורמת פלאש נהדרת אבל סטיב ג'ובס הרג את פלאש. באותו זמן המהלך הזה קיצר לנו את חיי המזומן ל-6 חודשים, אך בלי המעבר הזה, לא הייתה חברה".
"הנחישות של החברה היא מקור ההצלחה שלה. ניסינו 27 מודלים עסקיים שונים עד שמצאנו את הדרך הנכונה לגרום לאנשים להיפרד מן הכסף שלהם. היו הרבה הזדמנויות להתייאש כאן". מנגרוב עצמה הייתה יכולה לפרוש עם ההנפקה כפי שקרנות הון סיכון מרבות לעשות. במקום זאת היא נשארה, וכעת היא מרווחת פי 25 על השקעתה. לסיכום גילה טולוז כי בוויקס, כל עובד בוחר את תואר התפקיד שלו. "ואז אתה צריך לעבוד קשה כדי להצדיק אותו".
"מכונת האמפתיה"
יורם טיץ, מנכ"ל משותף בארנסט אנד יאנג, שוחח באירוע עם דיוויד יון, נשיא מרכז החדשנות של סמסונג. השנים דנו בנושא המציאות המועשרת, ויון ציין כי פוקימון גו הראה כי הטכנולוגיה הזו יכולה לסחוף אחריה כל אדם, ולא רק חובבי טכנולוגיה וגיימינג. מארק צוקרברג קרא לטכנולוגיה הזו 'מכונת האמפתיה'. אני מאמין כי יש לה יכולת לשנות את האופן שבו אנחנו זוכרים וחווים דברים".
יון דיבר על המעבר של סמסונג מחברת חומרה, לחברה שמפתחת תוכנה המשולבת באופן בלתי נפרד בחומרה שלה. כך למשל בטכנולוגיה נחשפה בכנס CES האחרון, של מסך מגע על גבי המקרר. "זיכנו לכותרות סקפטיות, אבל זו לא סתם טלוויזיה על גבי מקרר, אלא מרכז התקשורת עם המשפחה. אם אמא בנסיעת עבודה בחו"ל היא יכולה לשלוח תמונה שתופיע על המקרר בבוקר. בני המשפחה יכולים לשלוח מסרים דרך לוח תכנון משפחתי מרכזי, שמתממשק עם הטלפון של כל אחד מהם. אם אתה בסופר אתה יכול לראות מה יש במקרר דרך מצלמה פנימית. כל חומרה בחיינו תעבור מהפכה דיגיטלית. סמסונג תהיה חלק משמעותי מזה, אבל בוודאי שלא נוכל לעשות זאת לבד.
"לכן אנחנו כל כך מעוניינים לעבוד עם הסטארט-אפים הישראלים. החברה שאני מחפש היא זו שיש לה את התשוקה לעשות שינוי בקנה מידה ענק. אם אתה לא שם, אין לך צורך דווקא בשת"פ איתי לעומת מישהו אחר. סמסונג מוכרת שתי טלוויזיות בשנייה. זו כמות הקהל שתוכלו להגיע אליה אם תחברו אלינו. בואו להיות השותפים שלנו, או רק החברים שלנו לשיחה". הוא המליץ לשוחח עם אייל מילר, מנהל הסניף הישראלי החדש של החברה.
יון ציין כי לדעתו בעוד 25 שנה מהיום: "ההעדפות של כל אדם והזהות שלו, ילכו לפניו ויקדימו אותו לכל מפגש, אם חברתי, בריאותי או שיווקי".
טיץ אמר בדבריו לכנס: "מה בני האדם רוצים? ביטחון כלכלי, ביטחון אישי, הגשמה עצמית ואז האזרחים שמחים. אבל כרואה חשבון אני שואל - מאיפה מגיע הכסף לצרכים האלה? הוא מגיע ממיסים.
"חברת קפה קמה בבוקר ואומרת לעצמה - הבה נמכור קפה לאנשים השמחים. והיא עושה את זה, וכולם שמחים. אבל אז היא אומרת בואו נוציא את הפעילות לאוף שור ונעשה תכנון מס, ולא נשלם מיסים. והאזרחים לא שמחים והממשלה נאבקת חזרה וזה עולה הון לתאגיד.
"כך נראית המלחמה בדור הנוכחי - מלחמה בין התאגידים הגדולים לממשלות הגדולות. ניו יורק אומרת לאובר - תשלמו לנו עמלה עבור השימוש בתשתית הכבישים שלנו. זהו הבסיס להצלחתכם, ונוצרת רגולציה אבל רגולציה פירושה חיכוך, חסם לחדשנות".
טיץ הוסיף כי טכנולוגיה עלולה למנוע מאנשים את עבודתם. "ואז ג'ון שהוא נהג מקרדיף, הוא לא שמח, ואז יש התנגדות להגירה ויש ברקזיט. ואז קורים דברים כאלה (מראה תמונה של דונלד טראמפ). ואנשים לא שמחים. אנחנו צריכים לחזור למה ששמעון פרס ז"ל אמר לנו: 'טכנולוגיה ללא מוסר היא רוע. מוסר ללא טכנולוגיה הוא עוני. חייבים לשלב ביניהם'. ואז הטכנולוגיה תביא עבודה, הטכנולוגיה תביא חינוך, הטכנולוגיה תפזר את העושר ותביא מזון ומים לכולם, והאזרחים יהיו שמחים".
הוא הוסיף כי: "פרס אמר כי אנחנו נמצאים במהפכה הגדולה ביותר מאז בריאת העולם, משום שאדמה, כוח אדם והון כבר אינם המניעים העיקריים של הכלכלה, אלא רעיונות. כעת שינויים אדירים קורים בעולם בזכות מספר חד ספרתי של 'ילדים' יזמים, שלא התכוונו להפוך את העולם ועשו זאת ללא מלחמות'. היום הטכנולוגיה נוגעת בהכל, והיא עוד תשפיע הרבה יותר לעומק. עוד לא ראינו כלום".
הספד לשמעון פרס
רונן בראל פתח את הכנס בהספד קצר לנשיא התשיעי שמעון פרס שנפטר אמש. "אנו מודים לשמעון על חיים של חתירה לשלום ותמיכה בחדשנות ישראלית. אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחת פרס ובמיוחד לחמי פרס (שותף מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו - ג.ו)".
בראל ציין כי: "ביל גייטס אמר - אנחנו תמיד מעריכים ביתר מה ישתנה תוך שנתיים ומעריכים בחסר מה ישתנה תוך 10 שנים. גם אנחנו, כשהקמנו את כנס ג'רני, לא ידענו שהוא יימשך 20 שנה. בתקופה זו ישראל הפכה ממדינת IT, גם לעמדת מובילות בתחומי הסייבר, הפינטק, האוטומציה ועוד. כעת עלינו לפרוץ את תקרת הזכוכית כדי להגיע לגבהים חדשים,.
ג'וש קירנן, מנהל הפעילות הישראלית של משרד עורכי הדין לייטהם וולקינס, אמר כי: "יועץ הניהול פיטר דרוקר אמר כי הדרך הכי טובה לנבא את העתיד היא ליצור אותו, וישראל מובילה בכך. למרות היעדר חלון הנפקות, חברות ישראליות גייסו 4.4 מיליארד ב-2015, ומגוון המשקיעים גדל, כך שכעת יש כאן לא רק הון סיכון אלא גם קרנות פרטיות ואסטרטגיות, וגם מאסיה ולא רק מארה"ב. המשקיעים נמשכים לתעשייה השוקקת והתעשייה גדלה בזכות המשקיעים המגוונים במעגל היזון חיובי. הגעת הון צמיחה לישראל יאפשר להצמיח כאן חברות גדולות ומימון המונים מאפשר לרעיונות צעירים מאוד להתממש.