בריאות שוב מידרדרת. אחרי ביצועים מפתיעים לטובה מתחילת הרבעון השלישי, בשבוע האחרון שוב החלו מניות הסקטור לקרטע. ייתכן כי זה קשור להתחזקות המחודשת של הילארי קלינטון בסקרי הבחירות ובאתרי ההימורים בארה"ב לאחר העימות הראשון מול דונלד טראמפ, אך בחודשים האחרונים היו לא מעט גורמים לביצועים העודפים של מניות המגזר - וכולם עדיין רלוונטיים.
בדיוק לפני שבועיים מלאה שנה לציוץ של הילארי קלינטון, שבו הציבה לעצמה כיעד את הורדת מחירי התרופות בארה"ב - אירוע שהפך לנקודת ציון משמעותית עבור המשקיעים בסקטור הבריאות. בעקבות ההתבטאות הזו, לאחר ביצועים פנומנליים במשך כמה שנים רצופות, במחצית הראשונה של 2016 היה סקטור הבריאות אחד משני המגזרים החלשים ביותר במדד S&P500.
בשנה החולפת התבטאה קלינטון באופן פומבי לא מעט פעמים לגבי מחירי התרופות ובשווקים נשמעים לא מעט חששות כי אם תיבחר לנשיאה, צפויות חברות התרופות ומניות הסקטור כולו לסבול במשך תקופה לא קצרה. למרות זאת, הביצועים של הסקטור באחרונה הפתיעו לטובה בשל מספר גורמים - החל מתמחור זול של חברות רבות, עבור בציפייה לצמיחה נאה ודוחות חזקים של הסקטור בעונת הדוחות הקרובה, חזרתם של המיזוגים והרכישות בתחום והצפייה להמשך המגמה זו ועד להפסקת רצף הפדיונות מקרנות סל על סקטור הבריאות.
המקרה המקביל אצל ביל
למרות התנודתיות המחודשת במניות הבריאות, העובדה שהסקטור עלה למרות החששות הפוליטיים, מעידה כי ייתכן שמדובר באיום פחות חמור מכפי שנראה תחילה. זו לא הפעם הראשונה שקלינטון מטילה מורא על מניות הפארמה. בשנות ה-90, כשבן זוגה ביל נבחר לנשיאות ארה"ב בפעם הראשונה, הובילה הילארי תוכנית לרפורמה מקיפה במערכת הבריאות האמריקאית, שבמסגרתה היתה יכולה להינתן לממשלה שליטה גדולה יותר במחירי התרופות. התוכנית הזו בוטלה מאחר שלא הצליחה לזכות בתמיכת הקונגרס - ומניות הסקטור המריאו בחזרה.
זו בדיוק הנקודה המרכזית גם לקראת הבחירות הנוכחיות ונראה כי השוק מפנים זאת. הבחירה בקלינטון או בטראמפ כנראה לא תחרוץ את גורל הסקטור, אלא השאלה מי ישלוט בקונגרס. אם תיבחר קלינטון, אך תזכה לקונגרס לעומתי ולהיעדר רוב דמוקרטי, היא עשויה שוב להיכשל בהעברת רפורמה שתשפיע באופן דרמטי על התעשייה.
החגיגה של משפחת מנצ'ין
על החשיבות של הקונגרס לבעיית מחירי התרופות הגואים, אפשר ללמוד מסיפורה של חברת התרופות מיילן, שהופיעה באחרונה בשימוע בקונגרס על רקע העלאת מחיר התרופה לטיפול באלרגיה חמורה, אפיפן, ביותר מ-500% בתשע השנים האחרונות. במידה רבה, היכולת של החברה להעלות את המחירים נבעה מהעובדה שג'ייל מנצ'ין, אמה של מנכ"לית מיילן התר ברש, ניצלה את מעמדה כנשיאת איגוד ועדות החינוך של מדינות ארה"ב כדי לעודד מדיניות שלפיה נדרשים בתי הספר בארה"ב להחזיק מזרקי אפיפן לטיפול בהתקפי אלרגיה מסכני חיים. מנצ'ין מונתה לתפקיד על-ידי בן זוגה ואביה של ברש, הסנטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין, שכיהן כמושל מדינת וירג'יניה.
וכשהיא שולחת שורשים עמוקים כל כך, אין פלא שתעשיית התרופות לא ממהרת לוותר על קלינטון. חרף הביקורת שמשמיעה קלינטון, ואולי דווקא בגלל האיום הזה, חברות התרופות הגדילו באחרונה את התרומות לקמפיין של המועמדת הדמוקרטית. לפי נתונים של בלומברג, התרומות מתעשיית התרופות לקלינטון גדלו מ-4 מיליון דולר עד ל-21 ביולי ליותר מ-10 מיליון עד 22 באוגוסט. לשם ההשוואה, טראמפ גייס עד עתה פחות מ-60 אלף דולר מתעשיית הפארמה.
קלינטון אולי מאיימת על חברות התרופות, אך תתי סקטורים אחרים במגזר הבריאות עשויים דווקא להרוויח מבחירתה. חברות ביטוח הבריאות, בתי החולים ובתי האבות ירוויחו מתוכניתה להגדיל תקציבי בריאות, להגן על רפורמת הבריאות של אובמה ולהרחיב את תוכניות הבריאות למעוטי יכולת. טראמפ אמנם לא התחייב להילחם במחירי התרופות (ולכן הוא נחשב "טוב יותר" לתעשיית התרופות), אך תוכניתו לבטל את הרפורמה של אובמה, תהיה בעלת השפעה שלילית על רבים מתתי הסקטורים האלה. אגב, בשני העימותים הבאים יידרש טראמפ להציג את תוכניותיו גם לסקטור הבריאות ואם ירצה לצבור קולות, ייתכן כי הוא עשוי להצהיר על צעדים חברתיים מרחיקי לכת להורדת מחירי התרופות.
חברות התרופות הן אמנם תת הסקטור הגדול ביותר במגזר הבריאות (כ-38%), אך לצידן יש גם חברות מתחומי הביוטכנולוגיה (כ-20.6%), הציוד הרפואי (17.5%), שירותי הבריאות (10%), מדעי החיים (4.7%) וההפצה (3.4%). חברות הביוטכנולוגיה יחד עם חברות מדעי החיים הן שתי תתי הקטגוריות שמובילות את הביצועים בשלושת החודשים האחרונים, עם עלייה של מעל 10%. העליות באו על רקע תמחור זול יחסית של החברות (המכפיל של חברות הביוטק הוא 15, לעומת מכפיל ממוצע של 25 בחמש השנים האחרונות), צפי להמשך צמיחה חזקה ומתמשכת בשנים הקרובות ובעיקר הודות לסדרה של מיזוגים ורכישות, לרוב של חברות קטנות.
עסקאות בהיקף של 120 מיליארד דולר
חלק גדול מהעסקאות בקטגוריה הזו הן דווקא של חברות תרופות מסורתיות, שמנסות להגדיל את דריסת הרגל שלהן בתעשיית הביוטק הצומחת - כדי להבטיח את המשך צמיחתן. רק לפני שבוע הודיעה טבע על הסכם עם חברת הביוטק האמריקאית רנג'רון לפיתוח תרופה לטיפול בכאב ב-700 מיליון דולר ושעות ספורות לאחר מכן הודיעה אלרגן - שמילאה את כיסיה במזומן לאחר שמכרה לטבע את החטיבה הגנרית ב-40 מיליארד דולר - על השקעה של 1.4 מיליארד דולר ברכישת חברת הביוטק טובירה, המפתחת תרופה לטיפול בתסמינים של בעיות כבד שומני.
בשלושת החודשים האחרונים הודיעו חברות ביוטכנולוגיה בכל העולם על עסקאות ומיזוגים בהיקף כולל של 120 מיליארד דולר, כ-10% מכלל המיזוגים שדווחו בתקופה הזו, כך לפי בלומברג. בשבוע שעבר הודיעה חברת ההשקעות הפרטית KKR על הקמת קרן השקעות לתחום הבריאות בהיקף של עד 800 מיליון דולר, מה שעשוי להגביר עוד יותר את היקפי העסקאות בתחום.
המיזוגים הם גם מנת חלקן של חברות התרופות המסורתיות, אך ההיקפים כאן קטנים יותר. מתחילת הרבעון הודיעו חברות תרופות על עסקאות בהיקף כולל של 24 מיליארד דולר ומתחילת השנה הסתכמו העסקאות בהיקף כולל של 127 מיליארד דולר (שליש מזה עסקת טבע-אלרגן).
אך אם בתחום הביוטכנולוגיה העסקאות נובעות מכיסי מזומנים גדולים של רבות מהחברות, בתחום התרופות העסקאות באות לאחר שהירידות האחרונות בסקטור הפכו את המכפילים לאטרקטיביים. חברת התרופות פייזר למשל, שאכזבה את המשקיעים כאשר הודיעה באחרונה כי לאחר בחינה של מעל 4 שנים, החליטה שלא לפצל את הפעילות לכמה חברות נפרדות, נסחרת במכפיל 17 אחרי שעלתה השנה ב-10%. המכפיל העתידי הממוצע של חברות התרופות הוא 15 והמכפיל הממוצע שלהן בחמש השנים האחרונות היה יותר מכפול. מיילן נסחרת במכפיל 14, לעומת מכפיל ממוצע של 17 בחמש השנים האחרונות. גם חברות כמו פריגו ובריסטול מאיירס נסחרות במחירים נמוכים מהממוצע שלהן בשנים האחרונות.
דם החיים של הפארמה הוא חדשנות ואין ספק שלהבדיל מהשנים האחרונות, התחום הזה במגמת שיפור, בעיקר הודות לחברות הביוטכנולוגיה. המוצרים המובילים בצנרת כיום צפויים לתרום יותר מ- 4% להכנסות התעשייה עד 2021, בהשוואה לתרומה של 3.4% ב-1995 ו-3.3% ב-1997. תרופות חדשניות תורמות לעליית מחירים ומקשות על המשלמים לתקוף אותן.
רגע לפני סוף הרבעון השלישי, אין ספק כי גם העובדה שסקטור הפארמה צפוי להיות אחד הבולטים בעונת הדוחות הקרובה, עשויה לשחק לטובתו. לפי תחזית של ג'יי.פי מורגן, חברות S&P500 צפויות להציג ברבעון הזה צמיחה של 2.1% בהכנסות כאשר הרווח הנקי צפוי לרדת ב-2.8%. מנגד, בסקטור הבריאות צפויה צמיחה של כ-7% בהכנסות ועלייה של 2.8% ברווח הנקי. לפי הערכת חברת הברוקרים Cowen, בחמש השנים הקרובות תעשיית התרופות צפויה לצמוח בכ-5% בהכנסות וב-9% ברווח למניה מידי שנה. לצמיחה הזו יש להוסיף את העובדה שתשואת הדיבידנד של חברות הפארמה הגלובליות הגדולות היא 2.4%, לעומת כ-2.1% ב-S&P 500.
השיפור בתחזיות, התעוררות מחודשת בגזרת המיזוגים והתחושה שהאיום הפוליטי פחות קרוב מהצפוי, מסבירים מדוע משקיעים כבר פחות נרתעים מהסקטור. בשלושת החודשים האחרונים נבלמו הפדיונות מקרנות הסל על סקטור התרופות, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נפדו מהן כ-5 מיליארד דולר. חלק מקרנות הסל, במיוחד אלה הממוקדות במניות הביוטכנולוגיה (כמו IBB העוקבת אחר מדד הביוטכנולוגיה של נאסד"ק או XBI העוקבת אחר מניות הביוטק ב-S&P500 וחשופה יותר לחברות קטנות), כבר חזרו לגייס ומתחילת יולי צברו 500 מיליון דולר.
הכותבים הם מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים ומנהל קרנות מניות חו"ל בהראל פיא. הכותבים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע
מגזר הבריאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.