"קשה מאוד לבחון היום את היעילות האמיתית של טיפול רפואי"

החממות הטכנולוגיות בישראל מצליחות לגייס בשנים האחרונות זכיינים נחשקים. חממת מיינד אפ (MindUp), שנפתחה באחרונה בחיפה ומתמחה בבריאות דיגיטלית, היא דוגמה מצוינת לטרנד הזה. בחממה מעורבים חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם מדטרוניק וחברת הביג דאטה המובילה בעולם IBM. שותפים נוספים הם בית החולים רמב"ם, קרן ההון סיכון פיטנגו ו-Impact First, קרן שמתמקדת במיזמים חברתיים. הגופים התחייבו לבצע השקעות של עשרות מיליוני דולרים.

חממת מיינד אפ יכולה לענות על לא מעט צרכים של יזמים והיא מאפשרת להם להבין איך עובד בית חולים. בנוסף החממה מאפשרת לקשור קשר עם רוכשת פוטנציאלית וכן, גם מימון. הקשרים הללו חשובים במיוחד ליזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית שמגיעים מרגע דיגיטלי ולא מתחום הבריאות.

נציגים של המשקיעים בחממה נפגשו לבקשת "גלובס", במסגרת השקת החממה והשתתפו בפאנל שבו הסבירו מה הם מחפשים בחממה טכנולוגית בישראל.

פול הרמס, שמוגדר כ"יזם הבית" במדטרוניק, אמר כי "הבריאות הדיגיטלית היא חזית החדשנות בתחום הרפואי בעת הזו. סקטור הבריאות חייב להמשיך להתחדש אבל העלויות המאמירות חוסמות את החדשנות. הבריאות הדיגיטלית היא בעלת פוטנציאל לאפשר חדשנות, כאשר העלויות הן תחת שליטה, על ידי העברת הטיפול הנכון לחולה הנכון בזמן הנכון.

"זהו החזון של מדטרוניק כולה, ולא רק בחממה: להביא חדשנות תוך חיסכון בעלויות. כשעושים זאת באמצעות הכלים של בריאות דיגיטלית, מקבלים גם האחדה של הטיפול, סטנדרטיזציה, וכך אפשר להשוות בין טיפול לטיפול. כך אנחנו מראים לעולם שמכשירים רפואיים אינם רק גאדג'טים נחמדים, אלא באמת תורמים לרפואה טובה יותר".

הרמס מציין כי: "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו לא נשמע יותר מרופאים 'אני עושה את זה ככה'. לא הגיוני שתהיה הדרך שמתאימה יותר לרופא אלא רק הדרך שמתאימה יותר לכל חולה. יש לפלח את החולים לקבוצות ולמצוא את דרך הטיפול הכי טובה לכל אחת מהן".

רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם אמר כי "מנקודת המבט של הרופאים, אני מסכים עם האמירה הזו. הרפואה היום לא מספיק מגובה בהוכחות, וכשבוחנים טיפול רפואי, בוחנים איזה שהוא ממוצע שכל רופא חורג ממנו לפי השיפוט האישי שלו. לכן קשה מאוד לבחון את היעילות האמיתית של הטיפול, ובתנאים כאלה גם קשה מאוד לבצע רפואה מותאמת אישית".

ריק קפלן, מנכ"ל יבמ ישראל הוסיף כי "המצב מפחיד יותר כשרופא רואה חולה שפחות דומה למה שהוא מכיר בספרות המקצועית. אז הכל תלוי בשיפוט שלו. לחלק מהרופאים יש שיפוט מעולה, אבל חלקם מתקשים יותר להתמודד עם המצבים המורכבים יותר".

ביאר: "בבחירה בין רופא אנושי לבין מערכת ממוכנת תומכת החלטה, אני מעדיף את השילוב של שניהם".

קפלן מוסיף כי: "כבר היום קיימות כמויות מאסיביות של מידע לגבי כל אחד, והמידע שמשתמשים בו היום לקבל החלטות רפואיות הוא קמצוץ מכך, וזה הולך להשתנות".

קפלן: "אנחנו כבר היום משתפים פעולה עם מדטרוניק בפרויקט של מחשוב משאבות האינסולין של חולי סוכרת, כדי להתאים את כמות האינסולין המוזרקת להם לפרמטרים סביבתיים ואישיים רבים שלא נלקחו בחשבון עד כה, כמו למשל טמפרטורה בחוץ, מצב הרוח של המטופל ורמת האנרגטיות שלו.

"אנחנו מביאים לשולחן את יכולות עיבוד המידע של מערכת הביג דאטה הוותיקה והמנוסה שלנו, ווטסון".

השידוך של פיטנגו

מי שאחראית על השידוך בין המעורבים בחממה היא קרן ההון סיכון פיטנגו. דודי ישראלי, שותף בפיטנגו, מספר: "ידענו שאם נקים חממה, היא תתמקד בבריאות דיגיטלית וגיבשנו פרופיל של משקיעים שתואם את הרב-תחומיות של הסקטור. הקבוצה התגבשה תוך זמן קצר יחסית, באופן די טבעי".

- איך אתם מגדירים את הבריאות הדיגיטלית?

ישראלי: "החזון שלנו בעניין ברור, אם כי אנחנו משאירים מקום להזדמנויות שיפתיעו אותנו, וכבר הפתיעו. אחד התחומים הרלוונטיים מבחינתנו ביותר הוא הרפואה המותאמת אישית. היום ברור שזה לא אומר רק הצמדת תרופה לחולה מסוים באמצעות בדיקה אבחונית, אלא אבחון טוב יותר וטיפול באדם באופן שמייצג את התנאים האישיים שלו בכל מובן. לכן אנחנו מעוניינים מאוד בחברות של אינטליגנציה ניבויית".

ביאר: "אנחנו מסכימים גם לגבי הנושא של דיגיטציה של מכשירים קיימים. בעבר קוצב הלב דיבר עם הרופא פעם בכמה זמן והיום הוא משמש לניטור קבוע של כל רגע בחיי הפציינט".

ביאר: "בעיני אנחנו מתאימים להוביל חברות בתחום הבריאות הקלאסית ולא ה-Wellness (שמירה על הבריאות ואיכות חיים) כי חברות המובייל מטפלות היום היטב בתחום ה-Wellness".

דן שוורצמן, מנכ"ל החממה הוסיף כי "לפעמים מגיעים אלינו יזמים עם מוצר שהוא בתחום איכות החיים ואנחנו מנתבים אותם למשהו יותר משמעותי".

"היזמים לומדים"

בפאנל השתתף גם חמי פרס, שותף בפיטנגו ובנו של שמעון פרס ז"ל, שאמר כי "אני קורא לכל מי שחושב שהוא נוגע בתחום הבריאות הדיגיטלית להגיע אלינו. אנחנו פתוחים ככל שאפשר להיות".

שוורצמן: "החיבור בין הדיגיטל והבריאות מביא אלינו יזמים מתחומים שונים, ולא רק את היזמים שכולנו מכירים היטב מעולם המכשור הרפואי. פתאום מגיעים אלינו מדענים מלימודי ההתנהגות והחברה, מהנדסים מעולם התוכנה. מה שאנחנו מגלים הוא שאפילו רק מתהליך הבדיקה שלנו את החברות הצעירות הללו, היזמים לומדים הרבה מאוד".

קפלן: "היום המידע שיוצא מאינדיבידואל למכשיר, מגיע לענן, למכשיר הניתוח האנליטי, אל מערכת ההתראות ובחזרה לאינדיבידואל. זהו תהליך שקשה לבצע. אפילו רק ליצור ענן בתחום הבריאות, זוהי משימה אדירה. אנחנו עוזרים ליזמים להבין במה החזון שלהם כרוך. חשוב מאוד לא להתקדם בתחום הזה בלי לחשוב על נושאים של פרטיות ורגולציה כי עלולים לעשות טעויות שאחר כך קשה לתקן, ומצד שני חשוב לא לתת למחשבות הללו לחנוק את החדשנות".

פרס: "מגיעים אלינו היום יזמים מסוג חדש, שלא עברו הכשרה פורמלית רחבה בלימודים ארוכים או בשנים של עבודה בחברה מסודרת, אלא מתחילים את חייהם כיזמים ובוחרים ביזמות כקריירה. לקרנות הון סיכון קשה קצת לעכל את הגל הזה של היזמות, אבל הדרך לעשות את זה היא להכניס אותם ל'מיקסר' יחד עם גורמים מומחים".

פרס מוסיף כי: "הרגולציה צריכה להתחדש קצת. היום הדור החדש מתייחס אחרת לפרטיות, ויודע שככל שנותנים יותר מידע מקבלים שירות טוב יותר. המידע הוא מה שעולם הבריאות הדיגיטלית זקוק לו כדי לשים את החולה במרכז. היום, כמו בתעשיות אחרות, גם בתחום הבריאות הצרכן לא מגיע לפגוש את המוצר אלא להיפך, הבריאות באה לפגוש את הצרכן".

הרמס: "היום אין באמת פרטיות בתחום הרפואי, אבל יש רגולציה וחששות".

קפלן: "אני מגיע לפגישות שבהן כולם חוץ ממני אנשי רגולציה. הם מגנים על דברים שאנשים לא רוצים להגן עליהם".

ביאר: "החשש הרגולטורי מאט את אימוץ החדשנות. עם זאת, ישנם חששות מוצדקים מסייבר טרור רפואי, וגם בכך אנחנו צריכים לטפל".

- כיצד החממות שבעבר התקשו למשוך זכיינים אטרקטיביים, הפכו פתאום מעניינות לגופים כמוכם?

ישראלי: "השינוי בחוק המו"פ, ששם גבול עליון להחזר למדען (של פי 6 מהמענק) הפחית את חוסר הוודאות, שזה משהו שהחברות הגדולות שונאות".

פרס: "תוכנית החממות הפכה לגורם שמטרתו העיקרית היא לצוות יחד כוחות שכאשר הם מחוברים הם נותנים הרבה יותר מאשר כל אחד מהם בנפרד. עצם העובדה ששותפים כאלה מדברים אחד עם השני לגבי חברה בשלב כה מוקדם בחייה, זה מה שהופך את המיזם לאטרקטיבי".

- מה יקרה אם שני שותפים או יותר יחזרו אחרי חברה?

פרס: "היזם הוא שיחליט. אם הוא רוצה לבנות חברה להנפקה זה מצוין ואם למכור לאחד השותפים - גם מצוין. החממה היא גוף בפני עצמה שמייצג את האינטרסים שלו כמשקיע, ודן אחראי לדאוג לכך".

הרמס: "לא היינו חוברים למיזם כזה אם לא היינו סומכים אחד על השני".

פרס: "אנחנו מתחילים את החממה עם מחויבות של עשרות מיליוני דולרים לחברות שיתפתחו בה, ומתוך הקרן שלנו הקצינו עוד סכום לתמוך בטובות שבין חברות הפורטפוליו של החממה בהמשך ואנחנו מקווים שיהיו שם כמה חברות שכל אחת מהן תצטרך עשרות מיליוני דולרים".

- מעבר לחממה, אילו השקעות כל אחד מכם מחפש?

קפלן: "יש לנו מאיץ בשם אלפא זון אקסלרטור שבו אנחנו מטפחים חברות שיכולות להשתלב במערכת ווטסון".

הרמס: "אנחנו מעוניינים בכל מוצר שיודע לשפר בריאות תוך הורדת עלויות".

ביאר: "ייסדנו את רמב"ם מדטק כחברת מסחור לטכנולוגיות. אנחנו מרגישים שזאת הצלחה גדולה".

ססיל בליליוס, שותפה מנהלת ומייסדת קרן אימפקט פירסט, קרן התומכת בחברות מסחריות שפועלות גם לתועלת הציבור (כלומר יוצרות אימפקט), מסרה כי "מטבע הדברים, חברות רבות בתחום הבריאות הן חברות אימפקט, המעוניינות לשרת צרכים חברתיים גלובליים באמצעים טכנולוגיים. הקרן משקיעה ומסייעת למיזמים מסוג זה בהטמעת המודל החברתי לתוך המודל העסקי, כדי למקסם רווחים והשפעה חברתית".

יונה יהב, ראש העיר חיפה, אמר: "פארק מדעי החיים המוקם בימים אלה ביוזמת עיריית חיפה והחברה הכלכלית לחיפה בהשקעה של חצי מיליארד שקל יאכלס חברות מובילות בתחום הביומד. זהו מהלך נוסף למיצובה של חיפה כבירת מדעי החיים של ישראל. החברות המובילות במשק הן שותפות טבעיות לחממת MindUP שתפעל בפארק מדעי החיים ותזכה לרוח גבית".