דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב, טוען שהגיע הזמן להכניס איש עסקים מצליח לבית הלבן, אדם שהקים אימפריה עסקית ענקית ויצר רבבות מקומות עבודה בארה"ב בזכות הבנתו העמוקה בניהול ובפיננסים. מטה הבחירות שלו מטיף לכל מי שמוכן לשמוע שרק הנשיא טראמפ יוכל להשתמש בניסיון המצטבר שלו כאיל נדל"ן ולווייתן עסקי כדי למשות את ארה"ב מיוון המצולות של כלכלה מדשדשת.
אבל החשיפה של "ניו-יורק טיימס", שלפיה הצהיר טראמפ על הפסד של כמעט מיליארד דולר בדוח למס ההכנסה הפדרלי ב-1995, מטילה צל על הטיעון הזה, ולא רק בגלל התהיות האם הוא השתמש בהפסד הענקי כדי להימנע מתשלום מס פדרלי במשך 18 שנה, כפי שמתיר החוק, והאם הימנעות כזו היא "חכמה", כדברי טראמפ, או בלתי פטריוטית, כפי שטוענים מבקריו. שאלות חשובות לא פחות הן: איך איש עסקים מוכשר ומצליח, כפי שטראמפ מתאר את עצמו, מפסיד כמעט מיליארד דולר? האם ההפסד המוצהר מ-1995 הוא היחידי בקריירה העסקית רבת-השנים של טראמפ? איך הוא נחלץ?
בתחקיר חדש על הפיננסים של טראמפ, מגלה "ניוזוויק" כי ההפסד הגדול מ-1995 - שנבע מכישלונות ניהול של שלושה בתי קזינו באטלנטיק-סיטי - היה רק אחד בשרשרת כישלונות שהחלו שנים רבות קודם לכן. כמה בנייני דירות להשכרה שהקים טראמפ במנהטן - בשדרה השלישית, בשדרה החמישית, ברחוב ה-56, ברחוב ה-57, ברחוב ה-61 ברחוב ה-67 ויזמות נדל"ן אחרות - היו כישלונות פיננסיים, לדברי השבועון. טראמפ נאלץ לשלם מכיסו חלק מהוצאות התפעול של הבניינים מפני שההכנסות משכר דירה לא הספיקו לכיסוי ההוצאות.
כישלונות אלה חוללו הפסדים גדולים שמחקו את חבויות המס של טראמפ. מדיווחים עיתונאיים על מיסי טראמפ במרוצת השנים - למשל, "וושינגטון פוסט" על שנות הכספים 1978 ו-1979, "פוליטיקו" על 1991 ו-1993 ו"ניו-יורק טיימס" על 1995 - עולה, שטראמפ שילם מעט מאוד מסים, ולפעמים בכלל לא (ב-1991 ו-1993 וכנראה מ-1995 ואילך) בגלל ביצועים פיננסיים כושלים והחלטות ניהוליות שגויות בקנה מידה גדול. כידוע, טראמפ מסרב לתת פומבי לדוחות המס שלו, אך מעט המידע שפורסם מראה שהגאוניות העסקית של טראמפ, שאותה מהללים הוא ותומכיו, אינה אלא התחזות. למעשה, טראמפ הוא "פשלונר, לא יזם מצליח", טוען "ניוזוויק".
לדברי השבועון, טראמפ הצליח לחמוק מפשיטות רגל אישיות בעקבות הפסדיו בעבר לא בגלל כישוריו או נחישותו אלא מפני שהוא נולד לאב עשיר, פרד טראמפ, שהכניס אותו לעולם העסקים וחילץ אותו כאשר הוא נכשל. (פשיטות הרגל של חברות הקשורות לבתי-הקזינו של טראמפ הן סיפור אחר; את המכה ספגו בעלי המניות בחברות אלה).
אפילו הקמת בית המלון הגדול "גרנד היאט" במנהטן - פרוייקט שטראמפ מתאר כהצלחתו הגדולה ביותר - יצאה אל הפועל רק בזכות האב, קבלן ניו-יורקי חשוב. פרד טראמפ ערב אישית להלוואה מבנק "צ'ייס מנהטן" למימון הפרוייקט, אומר "ניוזוויק". טראמפ האב אף סייע לטראמפ הבן לפתוח חשבון אשראי בסך 35 מיליון דולר באותו בנק, שהאב היה לקוח חשוב שלו. "הנה עוד הוכחה לכך שהעשירים אינם כמוני או כמוך: הבנק נתן לטראמפ הבן את ההלוואה בלי לחייב אותו לחתום על הסכם בכתב", מציין תחקירן "ניוזוויק", קורט אייכנוואלד.
"טראמפ לא היה מסוגל לרסן את הוצאותיו", מוסיף "ניוזוויק". "הוא העמיס על עצמו חובות על גבי חובות מקו האשראי שפתח בשבילו 'צ'ייס מנהטן', כנראה מתוך אמונה שיעלה בידו לעשות כסף מעסקות והשקעות אחרות ושהרווחים המצופים יסייעו לו לעמוד בתשלומי הריבית על הכספים שלקח מחשבון האשראי. זה אותו היגיון שהניע אותו ליטול הלוואות בהיקף מיליארדי דולר בסוף שנות ה-80 כדי לממן את בתי הקזינו בניו-ג'רזי. זו היתה החלטה עסקית בלתי מובנת, שהביאה בסופו של דבר לפשיטת רגל של העסקים אלה".
ב-1978, השנה שבה פתח פרד טראמפ קו אשראי לדונלד טראמפ ב"צ'ייס מנהטן", קרס לגמרי הבסיס הפיננסי האישי של הבן, אומר "ניוזוויק". הוא רוקן לחלוטין את חשבון האשראי שלו בבנק ואף ניפץ את תקרת האשראי שלו. הוא הצליח להוציא מהבנק 38 מיליון דולר למרות שהתקרה היתה 35 מיליון. הבנק שינה בשקט את תקרת האשראי של טראמפ בעקבות החריגה. באותה תקופה החלו להצטבר ההפסדים מבנייני הדירות להשכרה, שתוארו למעלה.
אין זה מפתיע, שבדו"ח הכנסות שהוא נאלץ להגיש לרשויות בניו-ג'רזי ב-1978, כדי לקבל אישור להפעלת בתי-קזינו, הצהיר טראמפ הבן על הכנסה אישית שלילית בסך 406,739 דולר (כ-1.5 מיליון דולר של היום). ב-1979 הוא דיווח על הפסד בסך 3.4 מיליון דולר (11.2 מיליון דולר של היום). במחצית הראשונה של שנות ה-70, לפני הרפתקת בתי הקזינו, דיווח טראמפ על הכנסות אישיות זעומות ביותר: 76 אלף דולר ב-1975, 25 אלף דולר ב-1976, 119 אלף ב-1977.
איש אינו יכול לכסות הפסדים כאלה עם הכנסות זעומות כל כך, אומר "ניוזוויק". טראמפ בחר איפוא בפיתרון שמאפיין את התנהלותו העסקית לאורך כל הקריירה שלו: נטילת הלואות נוספות. באותה תקופה שום בנק בניו-יורק לא הסכים לתת לו הלואות והוא פנה שוב לאביו. ואכן, ב-24 בספטמבר 1980 ארגן האב לבנו סדרת הלוואות בשווי מצרפי של 7.5 מיליון דולר. דונלד טראמפ השתמש בכסף כדי לפרוע חלק מחובו ל"צ'ייס מנהטן". באותו יום קיבל הבן הלוואה נוספת, בסך 976,238 דולר, מאחת החברות של משפחת טראמפ: טראמפ וילג' קונסטראקשן. לאף אחת מההלוואות האלה לא נקבע מועד לפרעון, והבן לא חויב בתשלומי ריבית. "אכן, העשירים שונים מאיתנו", ציין התחקירן איייכנוואלד.
"השורה התחתונה: טראמפ אינו אדם שעלה לגדולה בכוחות עצמו", אומר השבועון. "הוא אדם שנעשה אסון עסקי בכוחות עצמו. הוא חמק מפשיטות רגל אישיות רק הודות לאביו שהיה מוכן לנקות את הלכלוך שבנו הותיר מאחוריו. במילים אחרות, טראמפ אינו איש העסקים שהוא מתיימר להיות - יזם שהתקדם באמצעות כישוריו ונחישותו ולא באמצעות סיוע ממשפחתו העשירה. אלמלא אביו, הוא לא היה היום המועמד הרפובליקאי לנשיאות אלא עוד הערת שוליים בהיסטוריה של עסקי הנדל"ן בניו-יורק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.