"הוועד פנה אליי בנוגע לעובד שהיה על ערש דווי בשל מחלה קשה. שעה לפני שנפטר החתימו אותי מהוועד על הסכם פרישה מרצון שלו. חתמתי רק כי כאב לי על המשפחה. בזכות זה הוא קיבל תוספת דרגות, תוספת שכר, אחוזי פרישה לפנסיה, סדר גודל של מיליון שקל תוספת לשארים שלו. אז להגיד שאני מתעלל בעובדים? יש גבול. אני מוכן לתת, כל עוד מדובר בשוליים. אני לא נאיבי ואני יודע שגם במקומות אחרים מעגלים פינות, אבל אני לא יכול לתת לזה להשתלט על כל המערכת".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל קק"ל, נמצא בימים אלו בעיצומו של מאבק איתנים מול ועד העובדים, הדורש את פיטוריו. העילה למשבר היא חשיפה שהנהלת קק"ל שכרה חברת חקירות כדי לעקוב אחרי עבודתם של אנשי הקרן.
בראיון ל"גלובס" מספר שפיגלר לראשונה על כל מה שידענו אבל לא רצינו להאמין בנוגע להתנהלותה של קק"ל. קרן שנטועה בהיסטוריה של המדינה, ארגון סמי-ציבורי שאוהב להגדיר את עצמו כ"חברה פרטית בבעלות העם היהודי" ומחזיק כ-12% מקרקעות המדינה (כ-2.1 מיליון דונם), שהפך דה-פקטו לארגון המשרת בעיקר את אלף עובדיו.
"הדבר הזול ביותר בקק"ל הוא הכסף", אומר שפיגלר, "הוועד בקק"ל הורגל לנהל את המערכת. תולדה של שנים רבות לאחור. אלה שישבו ואחזו במושכות, רצו שקט לעשות כל מה שהם רצו לעשות, רחוק מעין הצופה, וככה הם השתיקו את אנשי הוועד.
"לא אתן לזה יד. אני מחויב לחברה, לתורמים ולניקיון הכפיים הציבורי. האנרכיה ששלטה בקק"ל שירתה הרבה מאוד אנשים, אבל אם הם לא יבינו שהסדר בסוף מועיל למערכת, גם אם הוא לא מועיל לכמה אנשים, קק"ל לא תהיה. פשוט ככה. אין לה זכות קיום ציבורי בהתנהלות הנוכחית. אם לא הייתי עושה את מה שעשיתי בשנים האחרונות, קק"ל הייתה מתפרקת. אם העובדים ינצחו אותי במאבקם, הם יביאו כליה על עצמם. אני אומר להם שישמרו על הבית שלהם, לא שלי. אני באיזשהו שלב אלך".
"זו חובתי כמנהל"
כרגע נדמה שכולם נגדו. היו"ר דני עטר ממלא פיו מים, בעוד בכירים ומנהלים בעבר תוקפים אותו יום אחרי יום. חברת הדירקטוריון דליה תיבון לגזיאל שלחה בשבוע שעבר מכתב ליו"ר הוועד, ישראל גולדשטיין, שבו היא מציינת כי "שכירת משרד חקירות עומדת בניגוד ליחסי אנוש סבירים".
שפיגלר: "עושה רושם שעושים הכל כדי שאלך. מה שאני עושה לצנינים בעיניהם. הוועד בא ואמר לי שעברו חמישה חודשים מאז שנבחר, ולא נתתי להם כלום. אמרתי להם 'יש לכם לאן להגיע בבוקר, יש לכם פרנסה, מה אתם רוצים יותר מזה?'. הם רוצים כל יום דברים חדשים. עכשיו הם רוצים קרן של 50 מיליון שקל כדי לעזור לעובדים בפנסיה לקבל יותר כסף. הם באמת חושבים שבגלל שזה כסף של תורמים, בגלל שהעובדים לא יודעים להזיע, אפשר לחלק כסף בקלות. אם הריבון מסכים, בשמחה. אבל במדינת ישראל הפנסיה הממוצעת היא 3,000 שקל, בעוד שבקק"ל הפנסיה הממוצעת היום היא 9,000 שקל בחודש, אז למה שאתן תוספת?".
- אבל אולי בכל זאת הגזמת, לשכור משרד חקירות למעקב אחרי עובדים?
"מדובר בבדיקת נוכחות של העובדים. זו חובתי כמנהל. על מה אנחנו מדברים כאן? על גניבה ממעסיק, פשוט ככה. זה מוציא אותי מדעתי. אני יכול להסכים לגזל של תרומות? אני מתייחס לכסף הזה ביראת קודש. איך זה שבקק"ל כל העובדים זוכים במכסה מלאה של שעות נוספות? גם אם יש חודש שרק בחלקו יש ימי עבודה, את המכסה הם מילאו כאילו זה חודש מלא, עד שאני באתי והעזתי להוריד שעות נוספות על ימין ועל שמאל.
"עוד דוגמה קטנה: בהסכם של הוועד, אדם שעובד 24 שנים מקבל פנסיה של 70% פנסיה תקציבית. למה? ככה. אחלה של דבר. בכל מקום נורמלי על שעת עבודה נוספת שנייה יש תוספת של 125%, אבל בקק"ל זה 150%. ימי חופשה בקק"ל? בתוך החוזה מופיעים 24 או 26 ימים, אבל מלבדם יש עוד 3 מקבצים של ימי חופשה. חגיגה".
שפיגלר, 58, הגיע לנהל את קק"ל ביולי 2013. הוא מהנדס חשמל, עו"ד, ובעל תואר שני במינהל עסקים. רק בגיל 42 הוא הגיע למגרש הפוליטי, בתחילה כמתמחה בוועדות מחוזיות לתכנון ובנייה. אחרי שכיהן מספר שנים כעוזרם הבכיר של מנכ"ל משרד הדתות ומנהלי מינהל מקרקעי ישראל, בשנת 2003 הוא נקרא לכהן כמנכ"ל משרד הדתות.
"עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון, ישב מולי ואמר לי שיש בעיה, שאני לא איש שלו ב-100%. אמרתי לו שזה נכון, אבל שיעשה את המתמטיקה בעצמו. אני שלו ב-50%, ואתן 90% עבודה, כך שזה ייתן לו 45%. איש שלו ב-100% ייתן לכל היותר 30% או 40%. זה שכנע אותו והוא לא הצטער".
אחרי שהצליח לפרק את משרד הדתות, להקים את הרשות לשירותי דת, ולפזר את העובדים בין שבעה משרדים שונים, הקים שפיגלר את משרד ההגירה והעובדים הזרים במשרד התמ"ת, ולאחר מכן הלך לשמש סמנכ"ל משאבי אנוש בדואר ישראל. בשנת 2013 קרא לו אלי אפללו, יו"ר עמית בקק"ל, לשמש כמנכ"ל הקרן. לדבריו, מהר מאוד הבין שהוא מוכרח לנקות את האורוות מהשחיתות.
"לא האמנתי למה שאני רואה"
"הגעתי לקק"ל והייתי בהלם. משנת 2000 אני בשירות המדינה, חשבתי ששום דבר לא זר לי, ונדהמתי לראות את המערכת הזו. נבחרתי ב-18 בינואר 2013 ובמשך חמישה חודשים התלבטתי. הייתי בהלם ממש שראיתי. לא האמנתי למה שאני רואה ופעמיים לפחות רציתי לעזוב. אבל עשיתי חשבון נפש עם עצמי והחלטתי שזה לא מתאים לי לאופי. באתי לשנות ועשיתי מהפכה.
"נכנסתי ביוני 2013, התאקלמתי, וממארס 2014 אני נלחם. ראיתי את הבעיות מהחודש הראשון ופעלתי בצורה שוטפת וממושכת כדי להעביר את הארגון לפסי מנהל תקין. ההתנהלות הייתה ממש תלושה ממציאות שלאורה פועל מינהל תקין. אין על זה עוררין. לצערי, לאחרונה הדברים הולכים אחורה. אנשי הוועד, בגיבוי מסוים מהמערכת, פשוט חוזרים להשתלט על קק"ל ועל ניהול קק"ל. קשה להעלות על הדעת שזה יצליח להם".
- קשה להעלות על הדעת? לפי מה שאתה עצמך אומר, זה תמיד זה היה ככה.
"הספינה כבר לא בתוואי שהייתה בו במחצית 2013. כשנכנסתי, למשל, בכלל לא הייתה בקק"ל ועדת מכרזים מסודרת. פשוט חילקו כסף. לא היו מקבלים חומר לקראת החלטה בוועדה, ודאי שלא חומר מתועד או מתויק. חיפשתי, ומעולם לא ראיתי שחתמו על החלטה. בוועדות המכרזים היה מעין פרוטוקול דל, גם אם הוא עסק בהעברת מיליונים, שכלל משהו כמו שמונה שורות של החלטה, ואפילו יו"ר הוועדה לא חתם עליה.
"היום כבר אין דברים כאלה. הישיבות מוקלטות. פרוטוקולים נחתמים. שקל אחד לא יוצא מקק"ל בלי התקשרות לפי חוק חובת מכרזים, בלי חוזה בתוקף, בלי מסגרת תקציבית. זה מעולם לא היה.
"ב-2013 היו 232 טיסות של בכירי קק"ל, במחלקת עסקים כמובן. ב-2015 היו 61 טיסות, ואף אחד מההנהלה לא טס יותר במחלקת עסקים. בשנת 2016, עד עכשיו, שילמנו על 62 טיסות, במחלקה רגילה כמובן. ואתה יודע כמה פעמים אני טסתי על חשבון קק"ל ב-3.5 שנים? אפילו לא פעם אחת. לשום מקום בעולם, גם לא לאילת".
- זה לא בהכרח אתה. זה התקשורת שלא הרפתה, זה התחקירים של רביב דרוקר בערוץ 10, וזה בעיקר היועץ המשפטי לממשלה שהכריח אתכם להירשם כ'חברה לתועלת הציבור' (חל"צ), צעד שמחייב אתכם למינימום של שקיפות ובקרה.
"ממש לא. אני מדבר על שינויים מוקדמים הרבה יותר. רק בספטמבר 2014 רשמו אותנו כחברה לתועלת הציבור, בזמן שמפברואר 2014 כל הישיבות מוקלטות, בלי יוצא מהכלל. אבל צריך להיות הגון. את כל השינויים רציתי לעשות בתוך הבית ולא כיבסתי שום דבר בחוץ. קק"ל עברה מטמורפוזה מאז החצי השני של 2013 ובוודאי שגם התקשורת, התחקירים ורביב דרוקר פילסו את הדרך. אין לי ספק שקק"ל של היום רחוקה כמעט שנות דור. ועדיין, זה נראה רע ויש מה לעשות. המערכת בהחלט לא הגיעה למצב של התנהלות נורמטיבית. הם רוצים להמשיך לחגוג, ואני לא רוצה לתת להם. אפילו לסמנכ"לים יש חריגות שכר של אלפי שקלים. אין דוגמה אישית. אני רוצה לתת רק מה שמגיע להם. אז מתנגחים בי. הם לא מבינים שקק"ל כבר לא יכולה ללכת לאחור, ודאי אחרי שהיא גם הוגדרה כחל"צ. שמתי יתדות שרק היושב במרומים יכול להוציא אותם".
- בוא נודה על האמת, זה לא עובד. הפוליטיקאים מחזיקים בחיים גוף שלא צריך להתקיים.
"כואב לי. אני מאמין שזה גוף שבאמת מקדם נושאים ערכיים מהמדרגה הראשונה, ואני רק רוצה מערכת של בקרה, בדיקות. הרי נניח שקק"ל לא הייתה או שלא תהיה מחר. מישהו צריך לתחזק את היערות? קק"ל עושה זאת לא פחות יעיל ממשרד ממשלתי. מישהו צריך לפתח מאגרי מים? קק"ל עושה זאת בצורה טובה ויעילה. יש גם דברים טובים ויש גם עובדים טובים, מלח הארץ. אם תאדה את הגוף הזה, זה לא שלא תצטרך לעשות זאת".
- רק שהזנב מקשקש בכלב. הרוב הולך על בזבוזים.
"אני מקווה ומאמין שזה המעט שמעיב על הכלל. המערכת צריכה להיות בכמיהה שיהיה מישהו שיעשה את מה שאני עושה. זה גוף טוב, אבל אם לא נתייעל, קק"ל תיגמר. ואגב, כל גוף שתבקר אותו מבחוץ תראה שיש מתכונת יעילה יותר וחסכונית יותר. זה טבע היקום. הרי רק השכר בקק"ל זה הוצאה של 500 מיליון שקל - 335 מיליון שקל, עוד 55 מיליון שקל לרכבים, ועוד 120 מיליון שקל לפנסיות. זה המון כסף, ובגלל זה צריך למשל פרישה מרצון כדי לייעל את המערכת, ולהיפרד ממאות עובדים. אם זה לא יקרה, פשוט לא תהיה קק"ל".
- חשבת לוותר ולעזוב?
"הכי קל להרים ידיים ולברוח. אם אני הולך הם אומרים ברוך שפטרנו, צריך להיות הגונים ולומר זאת. הם עוד לא מבינים שם שאם קק"ל לא תתנהג בצורה נאותה, לעובדים לא יהיה בית. הציבור בצדק רב לא ייתן לזה להמשיך להתקיים וחבל. בסה"כ זה גוף טוב וחשוב, עם עוד הרבה מטרות ראויות".
"עוד לא יבש הדיו ובאוצר רוצים מאיתנו עוד כסף"
במקביל למאבק מול העובדים, נמצאת קק"ל בעימות קשה מול משרד האוצר. בנובמבר 2015, לאחר לא מעט דיבורים על פירוק הקרן, נחתם הסכם בין קק"ל למדינה, ולפיו קק"ל תעביר עד 2021 קרוב ל-2 מיליארד שקל לטובת מיזמים לאומיים. אלא שבתקציב שמונח כעת על שולחן הממשלה, דורש האוצר מקק"ל עוד כמיליארד שקל.
שפיגלר: "בפועל מדובר בתוספת 1.4 מיליארד שקל. מיליארד שקל, ועוד 400 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע לפרויקטים של קק"ל ועכשיו הם רוצים לטובת צביעות תקציביות. עוד לא יבש הדיו על הסכם שנחתם ברצון, שהיה צריך להיות תקף עד סוף 2021, ורוצים לשנות אותו. אין ספק שזה גם קשור לביקורת ולעליהום שיש על קק"ל".
- הסכמנו שהעליהום די מוצדק. אם באוצר מחפשים כל שקל לתקציב, הגיוני שתהיו כתובת ראשונה. מה גם שבזכות שיווקי הקרקע המוגברים, תקציב קק"ל רק גדל. השנה תקבלו 1.3 מיליארד שקל לפחות משיווקי קרקע.
"במקרה אתה מדבר עם אחד שהיה שנים בשירות ציבורי במדינה. לאן בדיוק הם מכוונים את הכסף? אני מתחייב בנפשי כאן, שבקק"ל הדברים שהם לא בסדר - גם מבחינת תקינות - פחותים ממה שיש בכל חברה ממשלתית ובכל משרד ממשלתי. באחריות מוחלטת. אנחנו לא מלאכי שרת, אבל המערכת נמצאת היום בפלנטה אחרת לטובה. בלב ובנפש אני מאמין שאם המערכת תתעשת, אפשר וכדאי להבריא אותה. קק"ל יכולה וצריכה להטביע חותם".
כתבות
ני"ע
