השקל החזק ממשיך לפגוע

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, נהוג לברך איש את רעהו לקראת כל שנה חדשה.

אין ספק כי השקל החזק היווה קללה לכלכלת ישראל. היצוא נפגע, יצואנים מעבירים קווי ייצור לחו"ל, התעשייה המקומית נפגעת והכסף שמגיע לכאן מחו"ל וגורם להתחזקות השקל הינו כסף ספקולטיבי שאינו מיועד למטרות השקעה ופיתוח המשק הישראלי. בעשור החולף הסתכם אמנם העודף בחשבון השוטף בכ-80 מיליארד דולר, אולם מנגד רכש בנק ישראל סכום דומה על מנת לעקר את השפעת "המחלה ההולנדית". למרות זאת התחזק השקל לעומת סל המטבעות כמעט מדי שנה- 25% בעשור החולף ולמעלה מ-5% אחוז רק השנה!

גם השנה רכש בנק ישראל למעלה מ-8 מיליארד דולר וגם האוצר ביצע פעילות בהיקף של 2 מיליארד דולר. אולם מי שעקב אחר דפוס הפעילות בשוק המט"ח המקומי בשנה החולפת יכול היה להבחין היטב בשינוי. ראינו את זה בפקיעה האחרונה במהלכה התחזק השקל במחצית האחוז ללא תגובת בנק ישראל למניפולציה הפרועה בשערים. ראינו את זה כמעט מדי יום במהלך הקיץ בו התנהל מסחר רגוע, כמעט ללא תנודות במהלך יום המסחר, אולם בשעות הערב והלילה התחזק השקל באופן מפתיע, או שלא.

אם בנק ישראל היה עוקב אחר דפוס הפעילות מתחילת השנה היה מגלה להפתעתו שעיקר התחזקות השקל בשנה החולפת נבעה מפעילות לילה, פעילות המתאפיינת במחזורים דלילים ומטרתה אחת- להשפיע על השערים.

אני שב ומדגיש כי לולא פעילות בנק ישראל והאוצר המצב היה חמור שבעתיים, אולם לא ייתכן שבנק ישראל ירכוש במהלך חודש ספטמבר למעלה מחצי מיליארד דולר (לידיעת החברים מ-HSBC שהחליטו משום מה כי בנק ישראל לא התערב בספטמבר וטעמיהם עימם) מצד אחד ומצד שני יניח להתרחשויות כה חמורות להימשך ללא הפרעה. הצמיחה האמתית במשק הישראלי נפגעת קשות מהמיתון באירופה ומהירידה המתמשכת בביקוש העולמי. עוצמת השקל תיתן את אותותיה גם בנתוני הרבעון השלישי ששוב יתבשמו אך ורק מניחוח הנדל"ן והצריכה הפרטית.

תחילת השנה נראית מבחינה זו כבשורה מעודדת. באופן מפתיע נחלש השקל במהלך ימי החג והיחלשות זו החזיקה מעמד כל השבוע. לא צריך להתלהב יותר מדי. הצמד דולר שקל בסך-הכול גרד את רמת 3.8 ולא הצליח לפרוץ אותה למרות התחזקות משמעותית של הדולר בעולם. מצד שני היחלשות הדולר בסוף השבוע לאחר פרסום נתוני התעסוקה החלשים לא גרמה באופן מידי להתחזקות משמעותית של השקל, תופעה אותה התרגלנו לראות במהלך השנה החולפת. וזה אולי סימן מעודד לשינוי הכיוון לו מייחלת כלכלת ישראל לקראת השנה החדשה.

אחת הסברות שהועלתה בעבר ומקבלת חיזוק גם השנה היא כי היבואנים אינם מבצעים פעילות רכש והגנות בקיץ והם דוחים אותה לתקופת החגים. בשנים האחרונות היינו עדים לא פעם לתופעת התחזקות השקל בקיץ והיחלשותו לקראת אוקטובר. גם אם סברה זו נכונה אני סבור שעל בנק ישראל להתחיל להיות השנה הרבה יותר יצירתי ויוזם במאבק הבלתי פוסק בשוק המט"ח. וכשמתרחש שינוי מגמה כמו זה שקרה בשבוע האחרון על בנק ישראל להעניק לו רוח גבית על מנת שהפיחות יהיה משמעותי הרבה יותר, פיחות שיחזיר את השקל לסביבתו הטבעית, פיחות שיתן זריקת עידוד לכלכלה הריאלית של מדינת ישראל.

חתימה טובה לכל עם ישראל.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.