אחרי שעסקנו בטורים הקודמים בהבחנה בין הקרנות המסורתיות לכספיות והתמקדנו בקטגוריות השונות של הקרנות המסורתיות האקטיביות, הפעם נעסוק בקרנות המחקות.
הקרנות המחקות מסווגות תחת הגדרת המוצרים הפאסיביים על אף השתייכותן לעולם קרנות הנאמנות שמזוהה עם מוצרים אקטיביים, כיוון שהן עוקבות אחר נכס בסיס מסוים מתוך מטרה להשיג תשואה זהה ככל האפשר לאותו נכס בסיס, שהוא גם מדד הייחוס עבורן. בשונה מתעודות סל, שעוקבות גם הן אחרי מדדים מוגדרים, הקרנות המחקות לא מתחייבות להשיג את תשואת מדד הייחוס אחריו הן עוקבות, אלא לעשות את המאמץ המירבי להשגת את תשואת המדד.
התפתחות מכשיר זה של קרנות מחקות הביא עמו בשורה: מלחמת מחירים ולחץ על קרנות נאמנות אקטיביות להורדת דמי הניהול. כשהושקו הקרנות המחקות הראשונות בישראל ב-2008, הן לא גבו כלל דמי ניהול, מתוך תקווה למשוך את כספי המשקיעים גם על חשבון קרנות הנאמנות האקטיביות ותעודות הסל. רכישתן וגם מכירתן כרוכות בתשלום עמלת קנייה ומכירה בדומה לתעודות סל, ובשונה מקרנות נאמנות אקטיביות.
תוואי הריבית הנמוכה בשנים האחרונות, שהזרים הון רב לתעשיית קרנות הנאמנות בכללותה, היטיב גם עם קרנות הנאמנות המחקות. כל מה שהשפיע בשנים האחרונות על הקרנות המסורתיות האקטיביות, כמו עליות וירידות בשוקי המניות ואגרות החוב, השפיע כמובן גם על הקרנות המחקות, לטוב ולרע.
המפנה של 2012
הקרנות המחקות הראשונות הושקו בשיא משבר המשכנתאות, מה שהפך את כניסתן לשוק לקשה ואיטית. בסוף השנה הראשונה (2008) ניהלו הקרנות המחקות כ-300 מיליון שקל בלבד. הגאות בשוקי המניות והאג"ח בישראל ובעולם החלה מ-2009. יחד עם מדיניות של 0% דמי ניהול ופרסום אגרסיבי מצד חברת מגדל שהובילה את הקטגוריה, היה גל גיוסים, כך שבסוף אותה שנה הגיעו נכסי הקרנות המחקות ל-2.7 מיליארד שקל, ובסוף 2010 ל-3.4 מיליארד שקל. ב-2011, שהייתה שנה קשה בשוק ההון, נכסי הקרנות המחקות ירדו ל-2.9 מיליארד שקל.
2012 הייתה שנת המפנה, שבסופה סך הנכסים בניהול הקרנות המחקות הגיע ל-9.3 מיליארד שקל, זינוק של כ-220% בשנה! עם זאת, הצמיחה לא הייתה מאוזנת וחלק ניכר מאוד מהנכסים היו מרוכזים בקרנות אג"חיות ומעט מאוד במניות.
ב-2013 הקרנות המחקות המשיכו לצמוח בקצב מהיר, ב-57%, להיקף של 14.6 מיליארד שקל.
שנה זו הביאה עימה בשורה: אם עד כה התעשייה התבססה כמעט בלעדית על האג"ח, הרי שלראשונה נרשמה קפיצה בקרנות המנייתיות. במניות חו"ל מסכום מנוהל של 45 מיליון שקל בסוף 2012, צמחה הקטגוריה ועלתה ביותר מ-1,200%!, עלייה שבלטה אף יותר מקבוצת המניות בארץ, שצמחה ב-110% וחצתה את רף המיליארד שקל.
השפעות הריבית הנמוכה שהונהגה במדינות המפותחות, ובעיקר בארה"ב ואירופה, הביאה ב-2014 למספר מגמות בולטות בתעשיית הקרנות בכלל, ובשימוש בקרנות המחקות בפרט. הגידול המובהק ביותר נרשם שוב בקבוצת הקרנות על מניות חו"ל, גידול של כ-220%. ההרחבות הכמותיות והריבית הכמעט אפסית, הביאו משקיעים להסיט כספים רבים מהאפיק האג"חי, שאיבד מהאטרקטיביות היחסית שלו, לשוקי המניות השונים. קבוצת הקרנות המחקות על מדדי מניות בארץ גדלה גם כן, משווי של כ-1.2 מיליארד שקל לכ-1.9 מיליארד שקל בסוף 2014, גידול של כמעט 60%. ענף הקרנות המחקות כולו עלה בשנה זו בכ-68%, לעומת גידול של 13% "בלבד" בתעשיית הקרנות בכללותה.
ב-2015 הענף גדל ב-20% לשיא של 29.3 מיליארד שקל. הקטגוריות היחידות שחוו קיטון היו הקרנות של אג"ח מדינה בארץ ואג"ח שקליות בארץ, התכווצות של 6.5% ו-4.5%, בהתאמה. מנגד, קטגוריית מניות חו"ל גדלה ב-1.5 מיליארד שקל וקבוצת הקרנות על מניות בארץ הוסיפה לסכום המנוהל שלה יותר מ-800 מיליון שקל - גידול של כ-43%. באפיק האג"חי, הקבוצה הבולטת ביותר הייתה הקרנות על אג"ח כללי, שהגדילה את ההון המנוהל ל-3.2 מיליארד שקל, עלייה של ב-36%, כמעט כפול מקצב הגידול הכללי של נכסי הקרנות המחקות. הסיבות לנסיקת קרנות האג"ח הכללי שונות ומגוונות, אך נראה שהעדפות המשקיעים, כמו גם בקרנות המסורתיות בקטגוריה זו, הן למוצרי קרנות האג"ח הכללי, כיוון שהן מאפשרות חשיפה של עד 10% ויותר למניות ובכך ממתגים את הקרנות מסוג זה כתיק השקעות מנוהל שהוכיח את עצמו עד כה.
מניות חו"ל או בארץ?
2016 מציגה עד כה מגמות שונות לעומת שנים עברו, בעיקר מאלו שנראו בתעשיית הקרנות המסורתיות. בעוד שקבוצת הקרנות המחקות של מדדי מניות חו"ל עלתה בכ-18%, הנכסים המנוהלים בידי הקרנות המחקות על מניות בארץ עלו בכ-4.2% בלבד. על אף הפופולריות והתשואות הנאות שהפגינו מדדי המניות בחו"ל, הדעה הרווחת כיום היא, ששוקי המניות בחו"ל, לפחות בחלקם, מייצגים מחירים גבוהים יחסית, ואילו המניות בארץ נמצאות בפיגור אחריהן ולכן הן אטרקטיביות. הסיבה שהערכה זו התבטאה בקרנות המנייתיות האקטיביות, אבל לא בקרנות המחקות, היא שציבור המשקיעים מניח שבכל הקשור להשקעות בחו"ל אין למנהלי ההשקעות האקטיביות יתרון כלשהו, ולכן עדיף להיצמד למדדים. על אף זאת, זוהי בשורה טובה עבור שתי הקטגוריות, כיוון שענף הקרנות המחקות כולו ירד בכ-2% מתחילת השנה, תוך פדיון של כ-1.4 מיליארד שקל, שקוזז חלקית על-ידי עליית ערך של הנכסים.
למרות הירידה הקלה השנה, ענף הקרנות המחקות ממשיך בצמיחה המהירה - גידול של יותר מ-700% ב-5.5 שנים, ומתקרב ל-30 מיליארד שקל, נכון לסוף ספטמבר האחרון.
סכום זה מייצג כשליש מהיקף הנכסים של תעודות הסל וכ-15% מסך תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות (ללא קרנות נאמנות כספיות וקטגוריות אחרות שבהן אין אפשרות להקמת קרנות מחקות). הצמיחה המרשימה נהנתה מרוח גבית של הריבית האפסית, מהעליות בשוקי המניות ואגרות החוב, הנחת חלק מהמשקיעים שקשה למנהלי הקרנות האקטיביות להכות את המדד, ולא פחות חשוב - המדיניות של דמי ניהול 0%, שמאפיינת חלק גדול מהתעשייה ומנהלי הקרנות המחקות גם כיום.
לקראת 2017 יוזמת רשות ני"ע רפורמה מקיפה שתחייב את תעודות הסל להפוך לקרנות סל, תבטל את ההתחייבות הבלתי מוגבלת שלהן להשיג את מדד היחוס שלהן, ותקבע התחייבות מצומצמת הרבה יותר, ובכך תקרב את שני העולמות - זה של הקרנות המחקות וזה של תעודות הסל.
כיצד תושפענה מכך הקרנות המחקות? קשה לקבוע, שכן פרטי הרפורמה עדיין לא מגובשים. מה שבטוח, הולך להיות מעניין.
הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
התפלגות נכסי הקרנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
