מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, טען הבוקר (ב') בכנס משקיעים של קבוצת דלק בבורסה בתל-אביב, כי מצרים לא תוכל לספק את צורכי הגז הטבעי שלה בעצמה. לדברי אבו, השותפות בלוויתן פועלות עם חברת נתיבי גז לתכנן צינור יבשתי דרומי, שיתחבר באזור מעבר כרם שלום לצינור המצרי שסיפק גז לירדן. "מבחינתנו מדובר בעלות כמעט אפסית", אמר אבו, "התחברות לתשתיות קיימות או מתוכננות על מנת לספק גז למשק המקומי המצרי".
במהלך המצגת שהעביר למשקיעים אמר אבו, כי בעוד שבועיים תגיע לישראל אסדת הקידוח "אטווד אדבנטג'", שתחל בקידוח תמר 8 ותמשיך לקידוח לוויתן 5, הרביעי בלוויתן אחרי קידוח חיפוש ושני קידוחים משלימים. אבו התייחס גם לפגישת שר האנרגיה יובל שטייניץ באיסטנבול עם מקבילו הטורקי ביום חמישי השבוע, בשולי כנס אנרגיה בינלאומי. "אנחנו מאמינים בשוק הטורקי. מדובר בשוק שצורך כמויות אדירות של גז טבעי, וחיבור מאגר לוויתן למערכת האנרגיה הטורקית מביא איתו יתרונות כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים למדינת ישראל ולטורקיה". אבו עצמו ישתתף אף הוא בכנס בניסיון לקדם עיסקה.
למרות גילויי הגז האחרונים במצרים, נכון להיום מצרים לא מספקת את כל צורכי הגז שלה. הביקוש במדינה גדל מדי שנה בכמה אחוזים, והוא עומד היום על 55 BCM לשנה, בעוד שההפקה המצרית היא של 43.5 BCM , והמאגרים הקיימים מידלדלים ב-15% בשנה. עם זאת, מאגר זוהר הגדול, שהתגלה לפני כשנה, צפוי להתחיל לספק גז בתוך שנה-שנה וחצי מהיום, ולגבות את הידלדלות המאגרים הקיימים והביקוש הגובר. נכון להיום המצרים מייבאים כ-12 BCM בשנה, במחיר של בין 6 ל-7 דולר ליחידת חום.
לדברי מיקי קורנר, יועץ בתחום הגז ולשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז, "זוהר נמצא 200 ק"מ מהחוף, בעומק 2 ק"מ, ותשתית של 3 מיליארד דולר נותנת 10 BCM בשנה. מאוד לא מומלץ להוציא כמויות גדולות בבת אחת כי המאגר עשוי לקרוס, ובנוסף בזוהר יש גופרית שמסבכת עוד קצת את ההפקה. אם פותרים את הבעיות הפוליטיות ואת בעיית הטרור בצפון סיני (שעשויה לגרום לפגיעה בצינור, נ"י), יש היתכנות כלכלית ליצוא למצרים. במצרים יש שוק שצמא לגז וגם יש גז שצמא לשוק. מצב השוק המצרי גבולי מבחינת עמידה בביקושים גם אחרי פיתוח זוהר, וצריך לזכור שקיימים שם שני מתקני הנזלה יקרים מאוד, שעומדים לא פעילים ומחכים לגז שאפשר לייצא".
החברות הבולטות היום בשוק הגז המצרי הן BP, Eni, Apache, shell . חברות אלה וחברות בינלאומיות נוספות מעוניינות להמשיך בחיפושים במצרים, וההערכות הן שיימצאו במים הכלכליים של המדינה מאגרים נוספים, שיחלישו את הצורך ברכש גז מישראל. עם זאת, כאמור, מצרים צורכת כמות גדולה מאוד של גז טבעי ומחויבת לאפשר לחברות הבינלאומיות לייצא חלק מהגז שיימצא. נכון להיום יכולים שני מתקני ההנזלה לייצא 17 BCM לשנה, וניתן להגדיל את התפוקה שלהם בעלות גבוה הרבה פחות מההקמה הראשונית. אחד המתקנים שייך ל- BP ושותפים והשני ל- Shell .
לדברי קורנר, "מצרים החליטה להעביר את כל המשק לגז, הבתים על גז, אפילו מכוניות על גז, כי יש להם הרבה. מה שקרה זה שעד 2011 הם ייצאו גז לישראל וירדן, ואז התברר שהגידול בתעשייה ובצרכים הוא הרבה יותר מהיר ממה שהספיקו לפתח במאגרים ונוצר חוסר. אם הם יוכלו לרכוש מישראל גז בפחות מ-6 דולר ליחידת חום הם עשויים לרכוש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.