בשבוע שעבר פורסמו נתוני המסירות של חודש ספטמבר, וכפי שצפינו מראש היו אלה נתונים חזקים שתאמו את הממוצע החודשי של 2016. עוד כ-25 אלף מכוניות חדשות עברו רישוי בחודש שעבר ובסך-הכול נמסרו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה כ-245 אלף כלי רכב, עלייה מרשימה של כ-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נזכיר כי לפנינו עוד רבעון שלם ולא רבעון שגרתי אלא כזה שבו צפויים הלקוחות המוסדיים לאגור כלי רכב כדי "להרוויח" את התייקרות הרכב, שצפויה בינואר לאחר עדכון "המס הירוק". אם לשפוט על-פי התנהגות שוק הרכב הישראלי בדצמבר 2014, ממש לפני העדכון הקודם של המס הירוק, אפשר לצפות לחודש דצמבר סוער במיוחד.
יותר שאלות מתשובות
התרגום לכסף מרשים לא פחות, אבל מותיר אותנו בעיקר עם שאלות. מתחילת השנה הוציאו רוכשי הרכב בישראל קרוב ל-24 מיליארד שקל על רכישת כלי רכב פרטיים חדשים. מדובר בהוצאה משקית עודפת של יותר ממיליארד דולר (בסביבות 4 מיליארד שקל) לעומת ההוצאה על רכב בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא ועוד היד נטויה. זהו כסף "קשה", שעבר מכיס לכיס, ואין זה משנה אם מדובר בכלי רכב, שרכשו בתי אב באופן פרטי, ברכבי ליסינג או ברכבי "אפס קילומטרים", ששוכבים כיום במלאי.
לא צריך להיות אנליסט ותיק ומיומן כדי להבין שמדובר בהתנהגות שוק לא רציונלית. כל האינדיקטורים מראים שהמשק הישראלי רשם צמיחה מזערית בשנה החולפת - גם אחרי המניפולציה הנמרצת (והמקובלת) של הנתונים - ושהצריכה הפרטית, בניכוי רכישות הרכב, הייתה מתונה. ישראל עדיין נמצאת בצמרת העולמית של המיסוי הכולל המוטל על כלי רכב (בשקלול מס הקנייה, מכס ומע"מ), הנהג הישראלי ממשיך לשלם אגרות רישוי מהגבוהות בעולם, מיסוי הדלק עדיין נמצא בקצה העליון של הדירוג העולמי ועל הצפיפות התחבורתית בכבישים כבר נכתב כמעט הכול. אז איך אפשר להסביר את הנתונים? האם באמת מדובר בצמיחה ריאלית ובריאה? במוסף הרכב של "ידיעות", שיצא ערב החג, פורסם ראיון רוחב עם בכירים מענף הליסינג ומשוק הרכב המוסדי, וכצפוי, דעת הרוב שהוצגה בו הייתה "הכול דבש". העסקים יציבים, אין שום סימן לבועת אשראי, הלקוחות לוקחים מימון בשיעורים מתונים ועומדים בהחזרים והכול מגובה בנכסים סחירים וסולידיים. זה היה בהחלט מסר מרגיע שנשלח למשקיעים מענף, שמייצג אשראי בנקאי, אג"חים ואשראי ספקים בהיקף מוערך של כ-16-18 מיליארד שקל.
היחיד בראיון שהעז לקלקל את הקונצנזוס היה מוני בר, הבעלים והמנכ"ל של חברת ההשכרה והליסינג באדג'ט ויו"ר סקציית חברות הליסינג בארגון לשכות המסחר. בר, מוותיקי הענף, מעולם לא היסס להביע דעות שאינן מיישרות קו עם העמדה הרשמית, וכך גם הפעם: "יש בועת מימון בשוק הרכב. אני כצרכן מקבל הודעה 'בוא קח 50 אלף שקל' בלי שמכירים אותי בכלל. בני זוג עם הכנסה של 10-12 אלף שקל קונים רכב חדש, משלמים מקדמה של 7,000 שקל ואת השאר מחלקים להם לתשלומים, שלא בטוח שיעמדו בהם. זו חד-משמעית בועה. מכאן מגיע הגידול במכירות לשוק הפרטי ויש גם חברות ליסינג שמקבלות מימון זול, ממקורות שלא ממש בודקים את הביטחונות שהם מקבלים. בסוף הרשויות יתערבו או שעליית הריבית תשנה את הכול".
האוצר מתעלם
האמת היא שלא היינו בונים על התערבות המדינה לצורך הוצאת האוויר מהבועה. כפי שחשפנו בשנה שעברה, עד לאחרונה המדינה כלל לא טרחה לאסוף נתונים על היקף האשראי לרכישת רכב ורק השנה, בעקבות ביקורת מפורשת של מבקר המדינה, החל בנק ישראל ללקט נתונים פרטניים בנושא. אפילו אם נתוני האשראי החדשים ידליקו אורות אדומים, אפשר להניח שבאוצר יעדיפו להתעלם מהם. הזינוק בשוק הרכב מייצר השנה הכנסות אדירות למדינה וכידוע "כסף בקופה" קודם תמיד לשיקולים ציבוריים ארוכי טווח.
הוכחה לכך מצאנו בסקירה השנתית של ענף הרכב לשנת 2015, שפרסמה רשות המסים בשבוע שעבר. בסקירה לא מצאנו שום התייחסות אקטואלית לגבי האשראי לרכישת רכב כלשהי או לגבי הזינוק (ההזוי) בנתוני הכנסות המדינה ממיסוי רכב מתחילת 2016.
כן, מצאנו בו את אותן מנטרות קבועות וצפויות: המכוניות בישראל הופכות נקיות ובטוחות יותר משנה לשנה, מיסוי הרכב הממוצע בישראל בכלל נמצא בירידה (ב-2015 הממוצע טיפס בכמה אחוזים? "זו סטייה מקומית") והמיסוי עדיין לא משקף את הנזקים של הרכב לסביבה ולפקקים. השנה נוסף לדוח של הרשות אזכור - למעשה טפיחה עצמית על השכם - לחוות הדעת האחרונה של ה-OECD, ששיבחה את שיטת "המיסוי הירוק" של ישראל ולהמלצות של ה-OECD שנכללו באותה חוות דעת שיש להימנע מהורדה נוספת של מיסוי הרכב, שתביא להגדלת הגודש והזיהום.
נעזוב רגע את העובדה שבעבר האוצר בחר להתעלם בעקביות מהמלצות מיסוי רכב נחרצות אך "לא נעימות" של ה-OECD, דוגמת ההמלצה להוריד את המיסוי על ההוצאות הקבועות על הרכב (מס קנייה, מכס) ולהמיר אותו בחלופות דוגמת מס גודש ומס דלק.
משמעותו של האזכור הנוכחי היא שבעולמה הפרטי והמנותק של רשות המסים, לא בועת האשראי - שכאמור כה רווחית למדינה - היא זו שאחראית לזינוק בגודש בכבישים, אלא העובדה, שמיסי הרכב בכלל נמוכים מדי ולפיכך "תגידו תודה שאנחנו לא מעלים עוד יותר את המס כדי למנוע גודש".
המשומשות בצניחה
ההתעלמות העקבית של האוצר מהסיכונים של בועת אשראי בולטת במיוחד לאור פרק בסקירה שעוסק בשוק הרכב המשני ובפרט במחירי המכוניות המשומשות. נזכיר, שמחירי המשומשות הם הביטחונות והבסיס שעליו ניצב "הר האשראי לרכב" של המערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית ושל חלק גדול מחברות הליסינג פלוס עוד כמה מיליארדים של "אג"ח מגובה נכסים".
אלא שאם להסתמך על נתוני המדד של רשות המסים והלמ"ס, שמופיעים בדוח, מחירי המשומשות נמצאים בצניחה מתמדת ביחס למדד הכללי, וצניחתם הואצה מתחילת 2015 ועד עכשיו. וכך כותבים מחברי הסקירה: "ככלל, רכב משומש הפך לפחות אטרקטיבי בעיני הרוכשים ביחס לרכב חדש בתחום רכבי המיני ובמקביל התגברה התחרות בצד היצע מכוניות משומשות כתוצאה ממכירת רכבי חברה לשעבר. כפי שראינו תופעה זו מתרחבת גם לגילאי רכב מעבר ל-4 שנים. כתוצאה מכך חלה הוזלה משמעותית במחירי רכב משומש ביחס לרכב חדש". כמה משמעותית? "בשנת 2015 ירדו מחירי המכוניות המשומשות ב-25% לעומת המצב ב-2008".
נתונים רשמיים כאלה היו צריכים להביא להנפת דגל אדום, אבל זה לא קורה, ולא רק בגלל העובדה שהזכרנו לעיל, שלאוצר אין אינטרס לעצור את החגיגה. את אחת הסיבות לכך אפשר למצוא באותה סקירה: "בכלי רכב בני 36-41 חודשים מתקיימת שליטה כמעט מוחלטת של ציי הרכב בצד ההיצע, עם משקל יחסי של 84%-87% מתוך סך המכירות של כלי רכב בקבוצה זו... בשנת 2015 עלה משקל המכוניות שנמכרו מחברות ליסינג בגיל מעל ל-4 שנים לכדי 19%".
אז מה היה לנו? "הר" הולך ומרומם של אשראי לרכישת רכב, שערך הביטחונות שלו נקבע על-פי ירידת הערך החזויה של הרכב המשומש על פני 3-4 שנים. ואיך נקבעת אותה ירידת ערך? על-פי "חוקי הביקוש וההיצע בשוק", פרט לעובדה שההיצע של המכוניות המשומשות, בגילאים הרלוונטיים לחישוב ירידת הערך, נשלט על-ידי גורמים שיש להם את האינטרס הגדול ביותר להפסיד מפרסום ירידת הערך האמיתית. אמנם פה ושם אפשר לראות מודעות על מכירות חיסול ב-40% פחות מהמחירון הרשמי, והמוכרים הפרטיים של משומשות נתקלים כיום בתופעה הנפוצה שמכונה "אף אחד לא מתקשר".
אבל כיוון שהעסק כבר שומר כל-כך הרבה שנים על יציבות מופתית ב"שיטת מצליח", זה כנראה לא אמור להטריד אף אחד פרט לכמה רואי שחורות נרגנים שכמותנו. כפי שנאמר, "הכול דבש, בלי דבורים".
מדד מחירי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
