בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת התקיים היום (ה') דיון סביב מחירי הצהרונים, שוק פרוץ ונטול פיקוח המהווה 35% מסך ההוצאה על חינוך במשקי-הבית בישראל. במקביל לגידול במספר הילדים ששוהים בצהרונים, עלו בעשור וחצי האחרונים מחירי הצהרונים ב-90%.
טווח מחירי הצהרונים עומד כיום על 900-1,300 שקל לחודש, כאשר היעדר הפיקוח - תחום שיו"רית הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מנסה לעשות בו סדר - כולל לא רק את המחיר אלא גם את התוכן הלימודי, ההכשרה של עובדי הצהרונים והמזון המוגש לילדים.
"נדרש פיקוח לא רק על המחיר אלא גם על המסגרת ומה שהיא נותנת לילדים ולילדות שלנו", אמרה ח"כ אלהרר בדיון. "הפער בין מה שצריך להיות ובין מה שקורה היום הוא גדול מאוד. יש פערים של פי 4.5 במחירים ברשויות שונות. אלה פערים מופקרים, והם לא יכולים להימשך". היא הוסיפה כי "משרד החינוך יצטרך לפרוס חסותו על נושא הצהרונים".
בימים אלה גם רצה ברשת מחאה של הורים נגד מחירי הצהרונים, והם דורשים להסדיר פיקוח ולעצור את הניצול, כהגדרתם, ואף לקבוע רף אחיד לצהרונים בכל הארץ. לטענת ההורים, העלות הריאלית של צהרון צריכה לעמוד על 650 שקל, תחשיב שהציגה ח"כ רחל עזריה (כולנו), סכום שגם משלמים הורים לילדים בגדרה במסגרת עמותת "אקדמיה לתלמיד", המפעילה צהרונים ניסיוניים בעיר.
את המצב הפרוץ של הענף הציג היטב דוח שהוגש היום בדיון. הדוח מוכיח שגם שנתיים אחרי דוח המבקר משנת 2014, שבו הוגדרו עלויות הצהרונים כ"גזל", הכשלים שפורטו אז בנושא - לא תוקנו. כבר אז דובר על כך שאין גוף ממשלתי האמון בצורה מוסדרת על הענף, אין פיקוח על הכשרה מקצועית, ואין פיקוח על הזנה.
הדוח כיום מציג תמונה עגומה, לפיה כל רשות גובה עבור צהרונים סכום כרצונה. משרד החינוך לא רואה את עצמו אחראי על הצהרונים (למעט על צהרוני ציל"ה, הכוללים 3,300 מסגרות ב-70 רשויות מקומיות), אף שבשעתו קבע משרד מבקר המדינה כי משרד החינוך צריך להתוות את הנושא תחתיו, וכי גם לרשות המקומית יש אחריות בקביעת אמות-מידה ובפיקוח. למעשה המצב היום הוא שגורמים שונים שמטפלים בצהרונים - משרדי החינוך והכלכלה, והרשויות המקומיות - כל אחד בזווית אחרת.
הדוח שהוצג היום בדיון ממחיש כי הקצאות הממשלה לסבסוד האמור לא מוצו, אף שהיקפן צנח: ב-2011 התקציב למשרד הכלכלה עמד על 250 מיליון שקל, ב-2013 הוא ירד ל-80 מיליון שקל, וב-2015 נוצלו 65 מיליון מתוך 92 מיליון שקל שאושרו.
בשורה התחתונה, ההורים משלמים את מחיר השוק הפרוץ, והילדים משלמים את המחיר בחולשה הפדגוגית נטולת הפיקוח. באוצר, אגב, אומרים כי תקציב שלא נוצל חוזר לאוצר.
ח"כ רחל עזריה תהתה בדיון מי גוזר את הקופון מכספי ההורים. "העיריות גוזרות הרבה כסף", קבעה. "ההורים הם קהל שבוי לצהרון שפועל בגן שאליו רשומים ילדיהם, ואפשר לגבות מהם כמה כסף שרוצים. המחירים עולים בצורה תמידית מבלי לספק לזה כל הסבר. אחרי ועדת טרכטנברג התרחשה הקפיצה הגדולה במחיר, משום שסברו שלהורים התפנתה הכנסה עם הרחבת גיל חוק חינוך חינם".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען כי לפי ההתנהלות כיום "הצהרונים הם החצר האחורית של מערכת החינוך. זה לא אקסטרות אלא הדבר הבסיסי".
בסופו של הדיון דרשה ח"כ אלהרר לקבל בטווח של שבועיים אחרי חופשת סוכות תשובות מכל הגורמים המעורבים בתחום - קרי משרדי החינוך, האוצר והכלכלה, והרשויות מקומיות.
עלייה מתמשכת
.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
